סימנים שהילד שלכם עובר חרם
לפעמים הורים רואים שהילד עובר משבר כלשהו אבל לא מבינים מה הסיבה לכך. איך אפשר לזהות שהילד סובל מהצקות בבית הספר, מה כדאי לעשות ומאילו תגובות עדיף להימנע?
גילי הייתה ילדה חיונית וחביבה. ציוניה היו טובים, מעולם לא בלטה בהתנהגות שלילית או בריבים חריגים עם חברותיה לכיתה. שום דבר לא יכול היה לנבא את שעתיד היה לקרות. "החרם והניכור התרחשו כל כך מהר", תיארו בפניי הוריה של גילי את השתלשלות העניינים.
"באמת שהכול היה בסדר גמור, שלא לומר נהדר, עד לרגע שבו גלינו את הגיהינום שעובר על ילדתנו ואת הרוע שאליו היא נחשפת. לא האמנו שככה יכולים להתייחס לילדה שלא עשתה שום דבר רע לאף אחד, וכל זה רק בגלל שהיא לא הסכימה לקבל עליה את מרותה של מלכת הכיתה? עד לאן זה עוד יכול להתדרדר מכאן? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור?"
חוסר אונים
אחד הדברים המדאיגים ביותר שהורה עשוי להתמודד עמו במהלך גידול ילדיו הוא הקושי בהתמודדות עם חרם אותו עובר ילדו. חוסר האונים, הכעס הרב והדאגה האינסופית אותה חווה ההורה הם קשים מנשוא.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
התסכול עולה ומתגבר, בעיקר נוכח העובדה שארגז הכלים של ההורה מוגבל, ורבות הפעמים בהן ההורים מוצאים עצמם אובדי עצות אל מול סבלו של ילדם. במקרה הקשה יותר, יש הורים שאינם מודעים לחרם שילדם עובר, שכן הילד הוא עלול להסתיר זאת מהוריו.
איך לזהות שהילד עובר חרם?
על ההורים להיות קשובים ומודעים לסימני האזהרה, הכוללים מספר סממנים העלולים להוות עדות לחרם או קושי חברתי משמעותי העובר על ילדכם. אוסיף ואסייג, כי על מנת לאשש או להפריך את הסימנים חשוב לתקשר עם הילד ולתשאל הן אותו והן את הגורמים המקצועיים והחינוכיים המלווים אותו.
יש מה לעשות גם עם בריונות ברשת:
סימן בולט שעשוי להצביע על כך שילדכם הוא מושא לשיימינג הוא ירידה ונסיגה בתפקודו של הילד: ברמה הלימודית נראה הידרדרות בציונים או במוטיבציה ללימודים, נסיגה בתפקודים נוספים כמו בהיבט של השקעה בלבוש או בנראות בכלל, לצד קשיי שינה או קימה בבוקר. בנוסף, ירידה במצב הרוח הכללי, רגזנות יתר המלווה בהתקפי זעם או חוסר סובלנות לצד עצבות ותסכול.
קראו עוד:
הפתרון המשפחתי שלנו לבעיית המסכים
משפחה משולבת: "לא היה קסם מההתחלה"
ללמד ילדים את אחת השאלות החשובות
לעיתים עשויה להופיע אדישות או הימנעות מדברים שבעבר היו חשובים לילד, כגון תחביבים, חוגים ועוד. אינדיקציה משמעותית נוספת תתבטא בחוסר רצון והימנעות של הילד להיפגש עם חברים, ובמקרה קיצון אף הימנעות של הילד מהליכה לבית הספר וההיעדרויות רבות. כל שינוי קיצוני המתרחש בהתנהגות של ילדכם הוא אינדיקציה לקושי רגשי משמעותי שעמו ילדכם מתמודד ושעליו יש לתת את הדעת.
מה עלינו לעשות כהורים?
במידה וישנם סימנים לנידוי חברתי של הילד או לחלופין במידה וילדכם סיפר לכם על חרם אותו הוא חווה, עליכם לערוך מספר התערבויות על מנת לסייע לילד להתמודד עם הקושי ולמזער את הפגיעה הרגשית:
1. לא לאבד את קור הרוח: נכון שאתם כועסים ואף בחרדה לגבי ילדכם, אבל התערבות לא מושכלת שלכם ועמידה בקדמת הבמה לא תסייע במקרה הזה. יתרה מכך, היא עלולה להחמיר את המצב ולהעצים את החרם, לכן, אל תנהגו בצורה אימפולסיבית ואל תלחמו במקום ילדכם.
2. מקום בטוח בבית: תנו לילד את המרחב והמקום המוגן והבטוח על מנת להתנהל כראוי. שוחחו עם הילד, עטפו אותו באמפתיה והאמינו ביכולותיו לצאת מהמשבר ומהחרם. היו שם עבורו ובשבילו אך לא במקומו. שיח אמיתי וכנה עם ילדכם יהווה עבורו פלטפורמה להתחזקות נפשית שעמה יוכל להתעצם אל מול הקושי, בכל זמן ובעיקר בזמן משבר.
3. שיתוף פעולה עם בית הספר: לבית הספר ולמסגרות החינוכיות יש היבט משמעותי ככלי ניגוח בחרם החברתי. לבתי הספר חובה ואחריות להתמודד ולעצור את החרם הכיתתי על ילדכם.
קיימים היום פרוטוקולים מובנים של משרד החינוך דרך תכניות התערבות של הצוותים הטיפוליים, הכוללים יועצת ופסיכולוג בית הספר וכלה בהתערבות משמעתית על ידי מנהלת בית הספר.
ההתערבות אמורה להתבצע בשני מוקדים: גם בין הצדדים העיקריים בחרם (הילד המוחרם והילד המחרים או יוזם החרם) והן על ידי עבודה רחבה יותר חברתית בהקשר של אקלים כיתתי. דרשו התערבות זו מהצוות החינוכי, עבדו ופעלו בקשר ישיר עם הגורמים הטיפוליים ובעיקר עם היועצת וזכרו להישאר מאחורי הקלעים ולא בקדמת הבמה.
4. שיח עם הילד: העצימו את ילדכם, היו שם עבורו בזמן המשבר ושדרו אמונה וביטחון ביכולותיו. הציעו לו פתרונות וחלופות, אך בעיקר הימנעו מביקורתיות ושיפוטיות. במידה וילדכם ישתף פעולה הציעו לו לפנות לגורמי טיפול על מנת לסייע לו, לעבד ולהכיל את המשבר הרגשי ותנו לו את התחושה שהוא לא לבד ושלקושי ולחרם יהיה גם תאריך סיום והוא לא יימשך לנצח.
זכרו - אתם המבוגר האחראי בסיפור זה, ולכן, אל תנהגו באימפולסיביות. היזהרו מלהילחם את מלחמותיהם של ילדכם כיון שאתם עלולים להסלים את המשבר, היו שם עבורם ולחצו לשיתוף פעולה עם בית הספר על מנת לסייע בהקדם לילדיכם.
הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (M.S.W) ומדריך מוסמך
לפנייה לכתב/ת 
