10 מגמות חדשות בדיני משפחה
משמורת משותפת, גישור חובה וביטול מזונות על רקע מגדרי הם רק חלק מהמהלכים שבוצעו בעשור האחרון, בעקבות השינויים בצרכים של משפחות בישראל. מהם פסקי הדין הבולטים ומהי השפעתם על ההורים והילדים?
העשור החולף היה רווי מהפכות בתחום דיני המשפחה. קבלו עשר מגמות חדשות שנולדו בעשור האחרון ושינו לבלי היכר את פני התחום כולו.
1. חוק גישור חובה
החוק להסדר התדיינויות במשפחה שנכנס לתוקפו ב-2016 - וזכה לכינוי "חוק גישור חובה" - שינה לחלוטין את אופן ניהול ההליכים המשפטיים בדיני משפחה. בהתאם לחוק, טרם כל הליך משפטי בין בני זוג יש להגיש בקשה לישוב סכסוך ולנסות להסדיר את הסכסוך במשך תקופה של כחודשיים באמצעות הליך גישור או משא ומתן.
על פי הסטטיסטיקות בין 40 ל-50 אחוז מהתיקים מסתיימים בהסכם טרם שלב ההליך המשפטי, כך שהחוק ללא ספק השיג את מטרתו, על אף קול הצעקה הגדולה שקמה בקרב עורכי הדין לדיני משפחה שחששו לפרנסתם.
2. ביטול חזקת הגיל הרך
על אף שהונחו על שולחן הכנסת פעמים רבות הצעות לביטול חזקת הגיל הרך הקבועה בחוק ואף על פי שארגוני הנשים הקימו קול מחאה רם, ועל כן חזקת הגיל הרך נותרה חקוקה בפועל, בעשור האחרון מהפכת האבות הצליחה. חזקת הגיל הרך הלכה לעולמה ואינה קיימת עוד בין כתלי בית המשפט. מבלי הכרזה סטטוטורית כלשהי, המשמורת המשותפת הפכה לברירת המחדל הראשית בסכסוכי משמורת, וגם אבות שבמהלך הנישואין היו פחות דומיננטיים, יכולים כעת לזכות במשמורת משותפת.
3. מהפכת המזונות
בפסק דין ששינה סדרי עולם ביולי 2017, נקבע כי הטלת חובת המזונות על האב בלבד הינה אפליה על רקע מגדרי. מכאן ואילך מחושבים דמי מזונות הילדים בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים ובהתאם ליחס זמני השהיה של הילדים אצל כל אחד מהוריהם. בתי הדין הרבניים נמנעים מלפסוק לפי פסיקה זו ועל כן נשים רבות בוחרות כעת להגיש תביעת מזונות דווקא בבית הדין הרבני, שבשנים האחרונות החל לדון גם במזונות ילדים, תחום שלאורך שנים היה בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה.
סוגיית המזונות:
4. שיתוף ספציפי בדירת מגורים
בהתאם לחוק יחסי ממון, דירה שנרכשה לפני הנישואין אינה משותפת, אלא שפסיקת בתי המשפט כרסמה אט אט בהלכה חקוקה זו וקבעה שדירת המגורים היא "גולת הכותרת" של הנכסים המשפחתיים, ואם יוכח שהושקעו בה כספים משותפים או שולמה משכנתה במהלך השנים, ניתן יהיה לראות בדירה נכס משותף. בשנת 2012 הרחיב בית המשפט העליון את הלכת השיתוף הספציפי בדירת מגורים וקבע כי מספיק להוכיח "דבר מה נוסף", כמו הבטחה למכור את הדירה ולרכוש תחתה דירה משותפת.
5. בג"צ הבוגדת
בשנת 2018 מחליט בג"צ ברוב קולות שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול ששולל מאשה שיתוף ספציפי בדירת המגורים עקב בגידה ורואה בבגידה סימן ל"שיתופיות מוחלשת" בין בני זוג. פסק הדין היה אחד משיאי חוסר התערבותו של בג"צ בפסיקות בית הדין הרבני בעשור האחרון, אי התערבות שמאפשרת למעשה שתי מערכות משפט מקבילות ונפרדות. בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה אין לבגידה משקל בחלוקת הרכוש, בתי הדין הרבניים הכניסו אט אט שיקולים הלכתיים לפסקי דין רכושיים ונוצר מצב אבסורדי לפיו באותו מקרה יכולות להינתן פסיקות שונות לחלוטין בכל אחת מהמערכות השיפוטיות.
6. מהפכת הסטארטאפ - שותפות לחלום
בשנת 2018 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אישה תהיה זכאית לקבל לבעלותה מחצית ממניות הבעל בחברת סטארטאפ, להבדיל ממחצית שווי המניות במועד הפירוד. פסק הדין שאושר גם בבית המשפט המחוזי וגם בבית המשפט העליון קבע כי לאישה יש זכות להישאר "שותפה לחלום" הסטארטאפ ולקבל את מחצית המניות במקום את שווין. פסק הדין הינו מהפכני, לא רק בארץ אלא גם בעולם, ונראה כי התפתחות הפסיקה בענייני סטראטאפים, אופציות ומניות מקבילה לכמות הסטארטאפים החריגה במדינתנו.
7. דיני ירושה
בשנת 2015 מקבל בית המשפט המחוזי התנגדות לצוואה למרות שלא הוכחה אף עילת התנגדות בפני עצמה. בית המשפט המחוזי קובע שיש להסתכל על המקרה במבט על, ולשזור יחד חלקי עילות לפסלות צוואה לכדי עילת פסלות תקפה. פסק הדין שאושר בבית המשפט העליון זכה לכינוי "הלכת החוטים השזורים", והקל על הגשת התנגדויות לצוואות.
8. ייפוי כח מתמשך
בשנת 2017 התחוללה מהפכה בתחום הכשרות המשפטית בישראל, כאשר נחקק מנגנון חדש בשם "ייפוי-כוח מתמשך", שנועד לתת מענה למצב בו בן משפחה מאבד את יכולתו לדאוג לעצמו ומוכרז כחסוי, וקרובי משפחתו מתחילים לנהל מאבק משפטי ביניהם סביב השאלה מי ימונה כאפוטרופוס עבורו.
בשלב זה לעמדתו ולרצונו של החסוי אין משקל ממשי, וכל ההליך מתנהל בדרך כלל מבלי שהוא מסוגל להביע דעתו. באמצעות ייפוי-כוח מתמשך, אדם יכול לקבוע מראש מי ימונה לטפל בענייניו המשפטיים והבריאותיים, וזאת באם יאבד בעתיד את כשרותו המשפטית. במסגרת יפוי כח מתמשך ניתן אף לתת למיופה הכח מראש הנחיות כלליות או ספציפיות בנושאים שונים.
9. חוק חלוקת חיסכון פנסיוני
נחקק בשנת 2014 ויצר מהפיכה בתחום חלוקת החיסכון הפנסיוני לעת גירושים. עד לחקיקת החוק, קרנות פנסיה לא העבירו לבן או בת הזוג הגרושים את חלקם בחיסכון הפנסיוני שנחסך במהלך הנישואין, והם נותרו תלויים בבן או בת הזוג הגרושים שיעבירו להם את חלקם בפנסיה. כך גם באם בן או בת הזוג הגרושים הלכו לעולמם - הפנסיה שולמה למי שחלק איתם זוגיות בעת הפטירה והגרוש או הגרושה לא קיבלו דבר שכן לא ענו להגדרה "שאיר" כפי שמופיעה בתקנון קרן הפנסיה.
בעיה זו הגיעה לבג"צ, שדרש מהמדינה להסדירה החוק החדש מסדיר את אופן חלוקת הכספים בין בני הזוג - כך שבן/בת הזוג לשעבר יהיו זכאי לקבל את חלקם בחיסכון הפנסיוני החל מהמועד שבו נפרדו. ממועד חלוקת הכספים, כל אחד מבני הזוג לשעבר יוכל לקבל החלטות לגבי הסכום העומד לרשותו, לרבות החלטות בעניין אופן השקעת הכספים, העברת הכספים לקופה אחרת ועוד. חקיקת החוק הפסיקה את התלות של בני הזוג לשעבר בגרוש/ה ואפשרה קבלת חלקם בזכויות הסוציאליות ישירות מקרנות הפנסיה.
10. צו הורות פסיקתי
יציר פסיקה מהעשור האחרון ומקובל בעיקר בקרב זוגות חד מיניים. צו זה מאפשר הכרה בהורותו של בן או בת זוג של ההורה הביולוגי כאשר הילד נולד מתרומת זרע אנונימית. הצו אינו צו הצהרתי אלא קונסטיטוטיבי (כלומר מקים סטטוס הורי) והוא יוצר קשר הורי בין בת הזוג שלא ילדה לבין הילד של בת זוגה כבר מעת הלידה.
הכותבת הינה עו"ד מומחית בדיני משפחה ומחברת הספר "קארמה איז א ביץ׳"
לפנייה לכתב/ת 
