"להגיע למעבדה זה כמו תרפיה"

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

 
זוהר כהן מירושלים עובדת על השפעת מערכת החיסון על אלצהיימר, והיא רק בת 16. כהן עוסקת במחקר מדעי המוח בביולוגיה, במסגרת תוכנית "אלפא" של מרכז מדעני העתיד באוניברסיטה העברית.

לדבריה, המטרה היא להבין יותר טוב את המנגנון שבעקבותיו יש הדרדרות במחלת האלצהיימר בעת מחלות זיהומיות. "הזרקנו את מה שמפריד מנגנון הגנה לבטן ולא למוח וראינו התדרדרות עכברים בריאים וחולים", מספרת כהן. "גילינו כי המחלה מתדרדרת בעקבותם ויש ירידה בכמות הנוירונים במוח.

"בנוסף, גילינו שכאשר חולי אלצהיימר חולים במחלות זיהומיות נשקפת להם סכנה שיכולה לגרום להידרדרות, כי המערכת שלהם מוחלשת. לכן, מסקנת המחקר שחייבים לטפל בדחיפות בזיהומים מסוג זה".

זוהר כהן(צילום: אלבום פרטי)

לרגל עיצומה של תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, שמסתיימת ב-19 בינואר, דיברנו עם צעירים על הלימודים שלהם, השאיפות וגם על המסלול הלא שגרתי אותו בחרו. התוכניות מופעלות כמיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומערך הסייבר במשרד רה"מ.

"ידעתי שאני אוהבת מדעים וביולוגיה, ולכן ביקשתי מעבדות בתחום", אומרת כהן שחוקרת בהדסה עין כרם במעבדה של פרופסור תמיר בן חור, עם המנחה ד"ר נינה פינשטיין.

מה לקחת מהלימודים לחיי היום היום?

"הלימודים דורשים המון משמעת עצמית. לשבת עכשיו על עבודה, לדעת איך לחלק את הזמן נכון, לקחת בחשבון תיקונים ולא לחכות לרגע האחרון. את היכולות האישיות אני משלבת בכל מקום, כמדריכה בצופים למשל. להבין שעכשיו אני צריכה לשבת ולהכין פעולה, לתכנן את הזמן נכון".

מוטיבציה ואמונה עצמית

עידן מניליס, בן 16.5, מאשדוד לומד בתוכנית "אלפא" באוניברסיטת בן גוריון ועובד עם ראש המעבדה פרופסור אלי לואיס מהפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה. 

מניליס חוקר את קצב סגירתם של פצעים בהשפעות של תרופות שונות יחד עם הגליקופרוטאין אלפא 1 אנטיטריפסין (AAT). הוא מספר כי התוצאות חיוביות מאוד - "בניסוי שלי מצאתי שההשפעה של אלפא 1 על פצעים עם טיפולי תרופות שונים היא מופלאה, פצעים מחלימים בקצב גבוה הרבה יותר. לגילוי יש פוטנציאל רב שכן האלפא 1 יוכל לקצר משמעותית זמן החלמה של פצעים, למזער פגיעות ולתקן נזקים מהר יותר, זוהי בשורה גדולה".

עידן מניליס(צילום: אלבום פרטי)

"מהרגע הראשון שהציגו מחקרים, התחברתי. אני אוהב את תחום רפואה, אוהב לעזור לבני האדם, מתנדב במד"א ואמא שלי אחות. אני כותב עבודת גמר ברמת תואר ראשון ושני, ומרגיש שיכול למצות את היכולות שלי".

אילו כישורים צריך כדי להצליח?

"זו תוכנית קשה וצריך להאמין בעצמך. בעיקר צריך מוטיבציה ואמונה עצמית. מההתחלה האמנתי שאני אתקבל ואצליח".

"רכשתי חברים מדהימים. כל אחד מגיע מאזור אחר ואנחנו חברים מאוד טובים, מדברים באותה שפה. למדתי להתמודד עם סיטואציות, לנצל זמנים בצורה נכונה וללמוד לתעדף".

"מצליח לשלב הכל"

איתמר גת, בן 17, ממושב שואבה משתתף בתוכנית "אלפא" באוניברסיטה העברית. הוא משתתף במחקר בהנחיית קרן אלדר עם ראש המעבדה רונן חזן. הוא משתתף במחקר על בקטריופאג'ים, וירוסים שתוקפים חיידקים, ומהווים פיתרון אלטרנטיבי לזיהומים חיידקיים שעמידים לאנטיביוטיקה והופכים לבעיה גדלה בעולם.

במסגרת המחקר, גת לוקח חיידק בשם פסאודומונס אארוגינוזה שנפוץ כחיידק בתי חולים ומדמה טיפולים קליניים עם אנטיביוטיקות נפוצות, ואחר כך בודק על החיידקים שעברו טיפולים באנטיביוטיקה את הרגישות שלהם. כך הוא בעצם בודק אם לסדר שבו ניתנים הדברים יש חשיבות ולדבריו, מהתוצאות בינתיים נראה שיש.

איתמר גת(צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו בהתחלה של המחקר ואני מאוד נהנה", הוא משתף. "אני לומד מהמנחה המון, משתף ומתייעץ איתה גם בנושאים אישיים".

בנוסף, גת עושה המון דברים אחרים שלא בהכרח קשורים לתחום המדע - "אני מרחיב בלימודי ביולוגיה, ספרות והיסטוריה. זה לא סותר בעיני. ביולוגיה עוזרת להבין דברים בעולמות אחרים, ספרות עוזרת לנתח שירים, להבין למה אנשים אוהבים דברים מסויימים. אני מצליח לשלב הכל, וזה לא בא על חשבון דברים אחרים. אני גם במודל או"ם - נפגשים כל שבוע מדמים ועדות, כמו באו"ם".

"מהכל. אני מאוד אוהב את המעבדה. להגיע למעבדה זה כמו תרפיה".

כשיודעים מה רוצים, הגיל לא צריך לעצור

"אני בוגרת של תכנית אודיסאה של מרכז מדעני העתיד, מסלול הביומד. בעוד כשנה מהיום, אסיים את התואר הראשון הדו חוגי בכימיה ובביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובמהלכו אני מבצעת מחקר במעבדה של פרופסור ג'ונתן גרשוני ובשיתוף עם המעבדה של פרופ' טל פופקו בנושא אימונולוגיה וביואינפורמטיקה בהתאמה", כך משתפת לי-ים שטיאט, בת 16, מתל אביב.

מה את עושה במעבדה?

"בפרויקט אני משתמשת בדגימות סרום נוגדנים של חולים בנגיף ה-HIV ובו אני מזהה מהם החלבונים שמזוהים על ידו ומקשרת בניהם ליכולות ההתמודדות של החולים עם הווירוס. התוצאות של המחקר יאפשרו להתקדם בשני כיוונים אפשריים - יצירה של כלי אבחוני שיאפשר, בעזרת בדיקת דם פשוטה, לאבחן כמה חולה איידס מצליח להתמודד עם המחלה. התוצאות האלה יכולות בעתיד לדחוף פיתוח לחיסון ייחודי ל-HIV ולמחלות נוספות שיאפשר לגוף להכיר ולזהות את האזורים הרגישים בווירוס וימנעו הדבקה".

לי-ים שטיאט(צילום: אלבום פרטי)

שטיאט משתפת, כי ההתחלה לא הייתה קלה: "אני לא מגיעה ממדעי המחשב. מאוד אוהבת את תחום מדעי החיים, וכדי להשלים ידע קיבלתי מהמעבדה כלים להשתמש במערכת שהם בנו".

בנוסף ללימודים, היא עובדת כמתכנתת בצוות פיתוח machine learning בחברת 'ווסטרן דיגיטל' ומתכננת את צעדיה לקראת תואר השני. "אני רוצה ללמוד, להבין עוד גישות. אם יש משהו שמעניין אותי, אני לא רואה סיבה לחכות. כשיודעים מה רוצים, הגיל לא צריך לעצור.

"הצלחתי להגיע לתואר ראשון לפני צבא. זה מאתגר ברמה האינטלקטואלית. אני לומדת עם סטודנטים שמבוגרים ממני ב-15-10 שנים, אבל אני מצליחה ונהנית".

"אני מקווה שעוד נשים שמתעניינות ורוצות להתנסות במחקר יאמינו בעצמן וילכו ללמוד בתוכניות השונות, בלי פחדים וחששות, כדע לפרוץ את תקרת הזכוכית".

בשיתוף מרכז מדעני העתיד