איך בני הנוער מחליטים במי לבחור?
עדיה לרנר בדקה מה משפיע על בני נוער כשהם באים להצביע לראשונה ושיר לבנה חקרה את הרגלי צריכת התקשורת של נערים ונערות ביישובי עוטף עזה. שתיהן חזרו עם נתונים מעניינים על דור העתיד הדעתן
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
אם חשבתם שבני הנוער מושפעים מקבוצת השווים שלהם, בכל אחת מהבחירות שלהם בחיים, אז כדאי לכם לקרוא מה יש לעדיה לרנר, כמעט בת 17, מתיכון זיכרון יעקב לומר. במסגרת תוכנית אידיאה, תוכנית למחקר בתחומים הומניסטיים מופעלת באוניברסיטת תל אביב לנוער ובאוניברסיטה העברית לנוער, חקרה לרנר את חווית בני הנוער בתחום התנהגות פוליטית ומה משפיע עליהם כשהם באים להצביע לראשונה.
תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, מסתיימת ב-19 בינואר. התוכניות מופעלות כמיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומערך הסייבר במשרד רה"מ.
"המחקר שלי עוסק בהתנהגות פוליטית. איך אנשים שמצביעים בפעם הראשונה, מגבשים את הדעה שלהם. ראיינתי עשרה בני נוער בכיתה יב' שהצביעו בבחירות אפריל 2019", משתפת לרנר.
עשרה אנשים זה מספיק כדי לגבש מסקנות?
"מבחינתה איכותנית. אני לא מנסה להגיע לתובנות כוללניות יותר, אני לא בודקת סטטיסטיקות, אלא מחפשת להבין את החוויה, לשאול שאלות, שיובילו בהמשך למסקנות נוספות. להבין בצורה כוללת יותר השפעת תקשורת, משפחה, מגדר. מחקר מבוסס סקרים לא מאפשר להבין את חווית ההצבעה".
היא הגיעה אל הנחקרים דרך חברים משותפים , ומספרת: "היה מעניין מאוד לשמוע על תהליך המחשבה שעבר עליהם לפני שמצביעים. נפגשנו, דיברנו, באתי עם קו מנחה לשאלות, אבל עלו דברים תוך כדי. המטרה לא לכוון לתשובות, אלא לשמוע מה יש להם להגיד. התחום מאוד מעניין אותי, אני קרובה בגיל, מגבשת עמדה פוליטית ומושפעת בעצמי מהראיונות ומהחוויה".
מה גילית?
"שמתי לב שיש השפעה למשפחה ולשיחות על פוליטיקה. ככל שהנושא מדובר, הם מגבשים דעה משלהם. חשוב להם להגיע להצבעה הראשונה מוכנים. מצאתי שהילדים לא בהכרח מצביעים לאותה מפלגה של ההורים שלהם, משום שיש בתים שהורה אחד מצביע למפלגה אחת והורה אחר למפלגה אחרת, אבל הם כן יצביעו לאותו גוש מבוסס ערכים עליהם גדלו. מנגד, כשאין הרבה שיח, הם יצביעו לאותה מפלגה כמו ההורים משום שאין להם עניין, לא גיבשו דעה עצמאית. גיליתי גם שההצבעה הראשונה לא קובעת בהכרח מה שיצביעו הלאה, אבל זו חותמת ראשונה. גם בפוליטיקה היום הכל משתנה".
איך בני הנוער משופעים מהחברים שלהם?
"לקבוצת השווים יש השפעה חברתית, אבל דווקא בפוליטיקה, הם מושפעים יותר מההורים. לתקשורת יש גם השפעה בעיקר ברמת יצירת עניין".
לקחת משהו אישי מהמחקר?
"יש לי יותר מודעות, אני מסתכלת על עצמי, מאוד קרובה אליהם בגיל, מגבשת דעה ועצמאות בכל הנושא של בחירות".
לרנר נחשפה לתוכנית אידיאה דרך מכר משותף "אני לומדת באוניברסיטת תל אביב לנוער. הייתי במחנה קיץ, שמעתי הרצאות, נחשפנו להמון נושאים והרעיון עלה תוך כדי. עניין אותי להבין יותר, לקרוא ולהתעניין. יש לי מנחה אישית, דוקטורנטית, נעמה לנסקי, מנחה קבוצתי, דוקטורנט מאור בוהדנה ואני בקבוצת מדעי החברה בהנחיית ד"ר גולן להט".
עוד היא מוסיפה, כי "התוכנית דורשת הרבה השקעה, אבל אני נהנית לכתוב עבודה. זה חושף אותי לעולם האקדמיה, לכתוב ברמה של תואר ראשון ושני, עבודת גמר ברמה של חמש יחידות וגם זו תוכנית מאוד חברתית, שכוללת מחנות וסמינרים, ופתחה אותי לעולמות חדשים במחקר וגם בתחום החברתי".
הזווית של בני הנוער
גם שיר לבנה, 16.5, מתיכון מקיף שקמה יד מרדכי מסיימת בימים אלו את הגשת המחקר שלה, בתוכנית אידיאה. היא עושה זאת בסיוע המנחה נעמה לנסקי, דוקטורנטית לתקשורת, ומאור בוהדנה, המנחה הקבוצתי באוניברסיטת תל אביב לנוער. "סיימתי לראיין ואני נמצאת בשלבי איסוף נתונים והסקת מסקנות", היא משתפת.
"אני חוקרת את החיים של נערים ונערות ביישובים שונים בעוטף עזה. שאלת מחקר כללית על חווית החיים שמחולקת להשפעת התקשורת והבדלים המגדריים. ראיינתי חמש נערות ו חמישה נערים. שאלתי אותם על המשפחה, על עצמם על החוויות והחיים בעוטף, מה הרגלי צריכת התקשורת".
בני הנוער צופים בחדשות?
"כן, הם רואים המון חדשות. דיברנו על תקשורת מסורתית כמו טלוויזיה וגם מדיה חברתית. הופתעתי איך היא משפיעה אחרת. הם מרגישים שהרשתות חברתיות מראות מציאות נכונה ואחרת, לעומת המדיה המסורתית. המדיה המסורתית לטענתם עוברת הרבה סינונים עד שהיא מדווחת. הם שיתפו שלדעתם התקשורת המסורתית מנפחת ומגדילה, מעוותת ומשפיעה לרעה, כי מי שלא מכיר, חושב מבחוץ שהם מסכנים ומרחמים עליהם, אבל זה לא נכון. גיליתי גם שאינסטגרם למשל הוא כלי ביטוי לתקשורת, חדשות לא מסורתיות".
איך בחרת את הנושא?
"הייתי צריכה לבחור נושא, הייתי מוצפת ולא ידעתי מה לבחור ואז התיישבתי מול המחשב וקפצה התרעה של 'חמל'. יש לה צליל מיוחד שמתריע שמשהו עומד לקרות. אני גרה ארבעה ק"מ מהעוטף. הגעתי מחוויות שקורות בחיים שלי. ראיינתי אנשים מהסביבה שלי".
את מרגישה שהמחקר יכול לייצר השפעה אחרת?
"הוא מאוד שונה מכל מה שחקרו עד כה בנושא. עד כה חקרו כמותנית, חיפשו משתנים. חיפשתי מאמרים ומצאתי מה אומרים עליהם ולא מה בני הנוער אומרים על המצב. רציתי להביא את הזווית האחרת, נערים ונערות כמוני, מהעוטף. אני מרגישה שהצלחתי להביא את הנקודה ההפוכה, ראיינתי כל אחד מהחוויה האישית ולא נתון סטטיסטי. רציתי להראות מה צריך לשנות כדי להשפיע לטובה. אחת הדרכים למשל היא התקשורת, שצריכה להשמיע את הקול שלהם, לספר מה קורה מבלי לחפש כותרות".
לבנה משתפת כי מעבר לפן האישי, הלמידה, הייתה מעניינת מאוד עבורה ואפשרה לה לפתח את עצמה. "מעניין לדבר עם אנשים, מזה יוצאים דברים טובים. תוכנית אידיאה מדהימה, נתנה מקום לצאת מהמסגרת רגילה ונותנת הזדמנות לחקור. למדתי איך ללמוד בצורה גבוהה, להכיר אנשים שמתעניינים וחושבים בצורה דומה. כולם נהנים לחקור ויש פירגון גדול ביננו, רכשתי חברים לחיים".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד