בני הנוער שמנסים לשנות את העתיד

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

לואי בן דוד, בן 15, לומד בכיתה י"א, בית-ספר עירוני ד' תל אביב. הוא כותב מחקר בתחום בינה מלאכותית. נושא מחקרו הוא - כיצד רובוט סקרן מסוגל למקסם את למידתו בסביבות מוגבלות עם מכשולים שונים. בן דוד עלה מצרפת לפני שלוש שנים ומבצע את מחקרו במסגרת תכנית אלפא, אוניברסיטת תל-אביב לנוער, במעבדת הסקרנות של ד"ר גורן גורדון עם מנחה אישי - תור פולקוב.

בן דוד מספר כי למד באולפן ויש לו קליטה לשפות. "אני יודע עוד שפות - ספרדית, אנגלית, סינית וצרפתית", הוא אומר. "אני חושב שיש יתרון לשפות. זה פותח דלתות לחפש בעוד מקורות. אני יכול לחפש מאמרים לא רק באנגלית ובעברית".

המחקר דורש ממך השקעה מרובה?

"הייתי צריך להשלים פערי ידע לפני שהתחלתי את המחקר. אני משקיע הרבה שעות, אני לא סופר כי אני נהנה, הזמן עובר מהר כשנהנים, יש יממות שלמות שאני באוניברסיטה. יש אתגר, חוץ מהמעבדה צריך להגיש עבודה בזמן קצר, אבל אני עושה עוד דברים - לומד שיט, משחק טניס, לומד פיזיקה, אבל לימדו אותנו טכניקות של ארגון זמן".

לואי בן דוד(צילום: אלבום פרטי)

בן דוד, מתאר כי הוא קיבל את המעבדה שמשלבת את הנושאים שהוא מתעניין בהם: מדעי המוח והנדסה. "זה דבר משנה חיים למישהו כמוני, עוד מקור למוטיבציה. הכרתי אנשים מדהימים שאשאר איתם בקשר. אני באוניברסיטה, מכיר המון, לומד מכל דבר.

"עדין לא סיימתי את המחקר ואין תוצאות. בניתי את הרובוט, התחלתי את הניסוי ואני קורא המון מחקרים. עד כה עשו ניסוי רק בסימולציות מחשב ואני בחרתי לבחון ניסוי במציאות של תנאים אמיתיים, שטח, זה הופך את הניסוי לקשה יותר ומסובך".

איך זה משפיע לטווח הרחוק?

"זה מאפשר ללמוד, לתכנת טוב יותר את הרובוטים, וכך יהיה אפשר לשלוח אותם למקומו שלא רוצים לשלוח אדם, או שמסוכנים מידי כמו כוכבי לכת רחוקים או מנהרה מסוכנת".

תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, מסתיימת ב-19 בינואר. התוכניות מופעלות כמיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומערך הסייבר במשרד רה"מ.

לחשוב אחרת

מוריה מנחם, בת 16, לומדת בכיתה י"א, בית-ספר הקיבוצי "קבוצת יבנה", ובנוסף לומדת בתוכנית אודיסיאה, מסלול הסייבר, אוניברסיטת בן גוריון. "אני אוהבת את החברים. אפשר לראות על כולם את האהבה ללימודים ולתחום. הלימודים הם ברמה גבוהה, מאפשרים לשאול שאלות, שלא הייתי מקבלת במקום אחר ואני נפתחת לתעשייה".

כמה זמן השקעה הלימודים מצריכים?

"אני לומדת אחת לשבוע באוניברסיטה ועוד שלוש פעמים בשבוע בבית, שעתים בערך. יש הרבה עבודה אחר הצהריים - עבודות בית והכנה למבחנים. צריך לחזור על החומר, אחרת את לא בעניינים אבל באוניברסיטה מלמדים איך לנהל זמן, לשלב בחיים הכל".

מוריה מנחם(צילום: אלבום פרטי)

מלבד הלימודים, מנחם היא יצירתית מאוד, אוהבת לבשל ולאפות: "אני חולקת עם אמא שלי את האהבה למטבח. אני אוהבת לצלם בטבע נופים אבל זה דורש זמן מיוחד, לכן זה קורה לעיתים רחוקות".

את מרגישה שאפשר לשלב בין העולמות?

"בוודאי, גם מדעי המחשב זה עולם מאוד יצירתי . צריך לפתור בעיה, לחשוב אחרת, למצוא דרך לוגית מתמטית הגיונית ולפתור".

מנחם נחשפה לתחום הביואינפורמטיקה, שכולל שילוב של רפואה, ביולוגיה, מחשבים וטכנולוגיה. "התחלתי להתעניין, לשמוע מחקרים, לנסות להבין איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לקדם את הרפואה. מקווה שכשאהיה גדולה אצליח לחקור בתחומים אלו כדי להגיע לדברים שיעזרו משמעותית".

אהבה למחקר

נועה פריסלץ, בת 17, לומדת בכיתה י"א, בית-ספר "ליאו בק" בחיפה, ובנוסף לומדת בתוכנית אלפא בטכניון במעבדה של פרופסור ירון פוקס ובהנחיית הדוקטורנטיות אלינור קורן ורועי אלנקווה. המחקר שלה עוסק בהשפעת החלבון הפרו אפופטוטי ARTS על מוות תאי גזע במעי, לאחר הקרנות. מה הכוונה פרו-אפופטוטי? מעודד אפופטוזיס, סוג של מוות תאי מתוכנת שמתרחש בגוף.

תאי גזע הם תאים שיש להם פוטנציאל התמיינות בלתי מוגבל, זאת אומרת תא בוגר יכול להתמיין לנוירונים, תאי דם, תאי שריר. המחקר התמקד בתאי הגזע במעי לאחר הקרנות שגרמו למוות במכוון. תוצאות המחקר תורמות להבנה יותר טובה של מוות תאי של תאי גזע במעי ושל תפקוד החלבון ARTS. הגילויים האלו מהווים בסיס לפיתוח תרופה שתעכב את החלבון ARTS באדם.

"המשמעות היא שבעתיד, תרופה כזו תוביל להחלמה ולהתחדשות המעי במצבים פתולוגים כגון מחלות מעי דלקתיות (IBD) ומחלת הסרטן", אומרת פריסלץ.

נועה פריסלץ(צילום: אלבום פרטי)

נשמע נושא גדול ומורכב.

"בהתחלה, כשקבלנו את המכתב לאן שובצנו, לא היה לי הרבה ידע, לא הבנתי את החומר. אבל ככל שקראתי יותר, נכנסתי לעומק, למדתי את הבסיס. זאת הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי למעבדה, ראיתי איך מעבדה מתנהלת, עולם תוכן שלם וערכים שאפשר ליישם מחוץ למעבדה כמו יצירתיות, משמעת עצמית והרבה דגש על החלק החברתי".

איך נערכים למעבדה?

"זה משתנה ממחקר למחקר. עכשיו אני בסיום כתיבה של המחקר. היו שני מחנות קיץ אינטנסיביים. גם מחוץ למעבדה לומדים חומר ונפגשים עם המנחים. אלפא זו תוכנית מאוד מאתגרת, תחומים שבבית הספר אין סיכוי שאחשף אליהם, נובע מהאהבה שלי למחקר הזה, עוד לחקור ולגלות. אני עובדת במעבדה חדשנית, חלק מהמאמרים שהסתמכתי עליהם, הם מאמרים של ד"ר ירון פוקוס, שפורסמו רק לפני מספר חודשים.

"אחד הרגעים היפים הם כשאני מקבלת תוצאות. אומנם סימנו מחקר ואני צריכה להגיש בקרוב עבודת גמר, אבל מתכוונת להמשיך במעבדה לשנה הקרובה".

מעבר ללמידה, פריסלץ מחדדת כי אחד הדברים המיוחדים שזכתה להיחשף אליהם היא הדינמיקה במעבדה: "כולם מאוד חברותיים, עבודת צוות שמשפיעה על העבודה ביחד. צריך לבוא בגישה פתוחה, לשמוע דעות אחרות ולפתוח את הראש. יש לי הרבה חברות בתוכנית, אנחנו חוות יחד את עולם המדע, מבינות מה דרוש מאיתנו ויש לנו שפה משותפת".

בקרוב היא תשתתף בתחרות מדענים ומפתחים צעירים. "עליתי לגמר של התחרות, היחידה במחזור שלי, עם העבודה שעשיתי", היא מספרת. "אני מתחרה מול אנשים עם עבודות מחקר אחרות, אנחנו צריכים להכין פוסטר מדעי, לכתוב תקציר, ואם אזכה, אני יכולה להמשיך ולהתחרות בתחרויות בינלאומיות באירופה ובארה"ב. זה מספק ומרגש, תחושה שהעבודה השתלמה".

בשיתוף מרכז מדעני העתיד