מלמדים את הילדים גמישות מחשבתית
אם הילדים מתעצבנים כשיש שינוי בתוכניות בבית הספר, בבית או עם החברים, חשוב ללמד אותם גמישות חברתית, כדי לעזור להם להתמודד בקלות יותר עם סיטואציות שונות. איך מתחילים ומה עושים?
יש לא מעט ילדים שמתקשים להתמודד עם שינויים, מתקשים בסיטואציות חדשות, מתכננים היטב כל פרט ונצמדים להרגלים. ילדים אלה מאופיינים בקושי להגמיש את החשיבה שיכול להוות מחסום חברתי ולהקשות על הילדים להשתלב חברתית עם בני גילם.
גמישות מחשבתית היא מיומנות חברתית מורכבת שדורשת מהילד מספר יכולות מגוונות. הילד נדרש להבין מהו השינוי שחל כרגע בתוכנית המקורית ומה זה מעורר אצלו (אכזבה? עצב? כעס?). השלב השני מבחינת הילד הוא לחשוב האם עדיין אפשר ליישם את התוכנית שהוא בא איתה מראש, ואם לא - איזה שינוי נדרש בתוכנית המקורית?
כדי להגיע לחשיבה בהירה הילד נדרש לווסת את הרגשות שעולים אצלו בעקבות השינוי בתוכנית המקורית, ולא להתפרץ, כיוון שאם הילד במצב של עוררות רגשית וסערת רגשות הוא לא יוכל לחשוב על המצב באופן בהיר ויעיל. בשלב הבא על הילד להבין מה האחרים שנמצאים בסיטואציה איתו, צריכים לאור השינוי שחלו.
כדי להיות מסוגל להגמיש את החשיבה נדרשת אמפתיה. הילד צריך לראות ולהבין את נקודת המבט של שותפיו לסיטואציה, ולא רק את נקודת המבט שלו, כדי שיוכל לשנות את התנהגותו בהתאם לשינוי שנוצר. כדי להגמיש את החשיבה נדרשות גם יכולות של ויסות רגשי כיוון ששינוי בתוכניות יכול לגרום לאכזבה אצל הילד או סערה רגשית, והוא צריך להרגיע את עצמו ולהתארגן מחדש כדי להגיב באופן מתאים.
להבין את הצד השני
טל בת ה-12 סיפרה בקבוצה החברתית שהיה עליה להעביר מצגת לכיתה שלה, בנושא שמאוד עניין אותה, ועליה עמלה זמן רב מראש. כשהגיע היום המיוחל לרוע המזל החלה תקרית אלימה וקיצונית בכיתה של טל בין שני ילדים, והמורה עצרה את כל הפעילות הרגילה כי רצתה לשוחח באופן דחוף עם ילדי הכיתה על מה שקרה.
היא לא הודיעה על כך מראש, ורק כשנכנסה לכיתה עדכנה את הילדים בכך ששיעור המצגות יתבטל, וטל תציג בשבוע הבא. היא הסבירה לכיתה מדוע דחוף לה להקדיש את השיעור לשיחה במקום לתוכנית המקורית. טל תארה בפני הקבוצה שכעסה מאוד על המורה ולא הצליחה לשלוט ברגשותיה.היא פרצה בבכי ויצאה בסערה מהכיתה.
קראו עוד:
איך מתמודדים עם קנאה בחברים עשירים?
הפרעת קשב אצל בנות - כך זה נראה
הילדים בקבוצה הזדהו עם טל, אך גם הסבירו לה את ה"צד של המורה". המנחה מיקדה את השיח במה שקורה לנו כשהתוכניות משתנות, והקנתה לילדים כלים שיעזרו להם ראשית להיות מודעים לכך שחל שינוי שדורש הגמשה של החשיבה, ובהמשך איך "לנווט" את עצמם מחדש, באופן מתאים למצב שנוצר. הילדים הרגישו שזה אולי יהיה קשה ליישום, אך הבטיחו לתרגל ולנסות את השיטה בפעם הראשונה שתעלה סיטואציה כזאת בכיתה.
פתיחות לחוויות חדשות
אפשר לדמות את השדה החברתי לג'ונגל פרוע שבו יש כל הזמן מצבים לא צפויים, שינויים תכופים, אירועים לא מתוכננים, וסיטואציות עליהן צריך להגיב באותו רגע ללא אפשרות לחשוב מראש על התגובה המתאימה או לתכנן.
ילדים שמצליחים לאלתר, לחשוב באותו רגע על פתרון הולם לסיטואציה שנוצרה, לשנות את התוכנית עימה באו "בראש", ולהתאים את עצמם למצב החדש שנוצר, יהיו הילדים שמשתלבים טוב יותר חברתית כי הם "עומדים בקצב" המשתנה של האירועים, מתאימים את עצמם למתרחש וכך נשארים מחוברים למה שקורה בזירה החברתית באותו הרגע ולא נדחקים הצידה או מפריעים לזרימה.
גמישות מחשבתית באה פעמים רבות עם תכונות נוספות כמו זרימה, אופי נוח, סקרנות, פתיחות לחוויות חדשות ואומץ לנסות דברים שאינם מוכרים, גם אם הם נראים מסובכים. עם זאת, לילדים רבים אין את התכונות האלה באופן טבעי, והם זקוקים לעזרת מבוגר כדי להתאמן על המיומנות הזאת ולשפר את יכולתם להגמיש את החשיבה. הגמשת החשיבה היא בהחלט מיומנות שניתן לשפר בהדרגה אצל ילדים, גם אם הם מתקשים בכך.
איך עוזרים לילדים לשפר את הגמישות מחשבתית?
כשהילדים שלנו כועסים ומאוכזבים כי התוכניות שלהם לא יכולות לצאת לפועל צריך קודם כל לחבק, להיות אמפתיים לקושי שלהם, ולתת הרבה תמיכה ואהבה מתוך הבנה שההתמודדות הזאת קשה עבורם. כמובן שמעבר לתמיכה, יש לנו כמבוגרים יכולת ללמד ילדים את המיומנויות הנדרשות כדי לשפר את היכולת להתגמש, אבל יש לזכור שזה תהליך מורכב וארוך, שלא קורה ביום, אלא נבנה לאט לאט.
יש לעזור לילדים לחדד את המודעות לכך שחל שינוי בסיטואציה, ולקבל את זה שזה יכול להיות עבורם קשה, מעצבן או לא הוגן שדבר כזה קרה. לפעמים הילדים לא עוצרים בשלב הזה כדי להכיר במה שקרה ואז מתפרצים, בלי להבין עד הסוף למה כל כך קשה להם. חשוב להסביר לילדים שבחיים יש כל הזמן שינויים, ושכדי להשתלב אנחנו חייבים לפתח מיומנויות להתמודד עם המצבים האלה בצורה סבירה.
אפשר ללמד ילדים מיומנות קוגניטיבית של בדיקה מחודשת של התוכנית שלהם, ושינוי שלה אם היא לא מתאימה למצב החדש. הילד לומד לאתר מה בתוכנית שלו לא מתאים ולמה, ולהחליף מרכיב כזה או אחר במרכיב מתאים יותר לנסיבות שהשתנו.
לפעמים צריך להסביר לילדים את הצד של אנשים נוספים בסיטואציה ומה הם צריכים כרגע, כדי שיבינו שהם לא היחידים שניתן להתחשב בהם. אפשר גם לדבר עם הילדים על איך להרגיע את עצמם כשהם מרגישים נסערים בסיטואציה כזאת, למשל - לנשום, לעשות סיבוב מחוץ לכיתה לכמה דקות, לכתוב לעצמם נקודות במחברת, או לשמוע שיר שהם אוהבים באוזניות.
ילדים שמתקשים מאוד בוויסות הרגשי אולי יזדקקו לעזרה של איש מקצוע כדי לשפר את השליטה ברגשותיהם, ואז יוכלו ליישם טוב יותר מיומנויות של הגמשת החשיבה.
אסנת גרתי פסיכולוגית קלינית, מנהלת תחום קבוצות למיומנויות חברתיות ב"מרכז גרתי"
לפנייה לכתב/ת 
