איך לדבר עם הילדים על קורונה?
בתקשורת מדווחים מדי יום על הקורונה, מערכת הבריאות נערכת והילדים שומעים על הבהלה בכל מקום. איך לדבר איתם על הנושא הכי מלחיץ וחם בעולם, מבלי להפחיד אותם?
הקורונה אולי לא כאן אבל עדכונים על התפשטות המחלה הפכו מזמן לשיחת היום. הווירוס משפיע על סדר היום שלנו גם בשאלות קטנות כמו מתי תגיע התחפושת מעלי אקספרס או האם להזמין חופשה משפחתית.
התקשורת והעולם שהפך להיות קרוב יותר מאי פעם, חושפים אותנו לתמונות קשות של אנשים כלואים בבתים, של רחובות ריקים וערים בהם לא ניתן לצאת מהבית. אם בעבר, כדי לדעת מה קורה בעולם, חיכינו למהדורת החדשות, היום הסיקור הוא אונליין. היתרון הוא אולי המידע העדכני שאנחנו מקבלים כל הזמן, אבל זה גם החיסרון, במידע שיכול להלחיץ, גם כשהמתרחש הוא בקצה השני של העולם, מרחק עשר שעות טיסה ויותר.
עם הסיקור הגדול מגיעות גם תאוריות קונספירציה שונות ושמועות מבהילות. קשה להבין מה אמיתי ומה חלק מגל שמועות. הכל מתערבב בין ההודעות, כך שאנחנו וגם הילדים, מקבלים לווטסאפ תמונות מחגיגת טו בשבט לצד הקלטות ותמונות מסין, נתונים על מתים ליד הודעות מהגן. וכשאנחנו מבולבלים, מתלבטים מה נכון והאם לבטל את החופשה המשפחתית, אין סיבה שהילדים שלנו לא ייבהלו גם.
הורים מספרים על שאלות שעולות אצל הילדים ואפילו לחץ וכמובן התייחסות להבין עד כמה לשתף את הילדים או לחשוף אותם למצב בעולם. רגע לפני שאתם פותחים עיתון ומקריאים בקול רם ליד הילדים את התחזיות השחורות בהתפשטות הנגיף, בואו נעצור וננסה להבין איך להגיב ואיך להסביר לילדים את הבהלה החדשה.
לדבר בגובה העיניים
התייחסו לחדשות לפי גיל הילד. איך בדיוק מתאימים תכנים לגיל? חשוב לענות בצורה קצרה ולא לפרט מדי אלא לאפשר לילד לשאול שאלות ולהקשיב למה שמעניין אותו.
גילאי הגן - מומלץ לא לחשוף לחדשות ולדבר על הנושא. אם עולות שאלות להסביר באופן כללי על וירוסים והיגיינה. מומלץ לא לחשוף ילדים בגיל הזה לתמונות או סרטונים בטלוויזיה, כיוון שהתמונות יכולות להפחיד. זה זמן להתייחס לשטיפת ידיים ולדבר על מחלות חורף באופן כללי.
גילאי בית ספר יסודי - זהו גיל בו הילדים שומעים על הווירוס ובהלת הקורונה בכל מקום. חשוב לראות איתם טלוויזיה ולא לתת להם להיחשף לבד לחדשות. לעיתים עולות תמונות קשות של פינוי אנשים בכוח מהבתים בסין, חסימת בתים, חיטוי המוני של רחובות וכמובן בתי חולים גדולים ומפחידים. נסו להימנע מחשיפה של תמונות וסרטונים ובעיקר להדגיש את המיקום הרחוק של הדברים.
אפשר להראות לילדים את מפת העולם ולהראות את הריחוק מישראל, ולהפוך את הפחדים על הווירוס לשיעור גאוגרפיה ותרבות מעניין.
בני נוער - בני נוער לא תמיד רוצים לשתף או לדבר, וזה לא אומר שהם לא חוששים או חושבים על הדברים. כאן זה התפקיד שלכם לפתוח דיון על הנושא, ולהקשיב להם. תנו להם לדבר ותקשיבו להם. אתם יכולים לספר להם על החששות שלכם או התובנות שלכם ולנצל את הקורונה לשיחות.מה לא עושים?
ילדים מישראל בסרטון תומך בסין:
עשו ואל תעשו
לפני שאתם הופכים לביולוגים ומסבירים לילדים בדיוק על הווירוס והדרכים להדבק, עצרו רגע ובדקו עד כמה הנושא מעניין את הילדים. חלק מהילדים ירצו לשמוע על הווירוס עצמו וחלק יסתפקו באמירה כללית שהמחלה כרגע לא נמצאת לישראל והיא רחוקה. אל תפרטו לילדים יותר ממה שמעניין אותם, כי זה המתכון ליצירת חרדות.
אל תתעלמו מהמצב - הווירוס התפרץ בסין ויתכן שיגיע גם לישראל. הילדים שומעים ורואים חדשות ומודעים למצב. אל תתעלמו – תוכלו לשאול אותם אם זה מעניין או לצפות ביחד איתם בחדשות אבל התעלמות משיחת היום לא מומלצת.
אל תשקרו - ילדים אמורים להבין את המציאות דרך עינינו וחשוב שהם יידעו שאנחנו מספרים להם את האמת, זה לא אומר שצריך להפחיד את הילדים כרגע בנתונים על מספר החולים, אבל בהחלט ניתן לענות בכנות על שאלות ולהסביר להם על הנושא.
התנתקו מהחדשות - יש לנו נטייה לצפות בכל מהדורה ולהתעניין בשינויים ובנתונים. הווירוס כאן וגם אם לא תצפו עם הילדים בכל שעה בחדשות.
איך מדברים נכון על הקורונה עם ילדים?
ספרו את האמת - התייחסו לנתונים מאושרים של משרד הבריאות ולהנחיות של משרד הבריאות ולא לשמועות. ענו לילדים על שאלות והסבירו מה הווירוס יכול לעשות ולמה הדאגה העולמית. הכל בכנות ובשפה מתאימה לילד.
מותר לפחד ומותר להילחץ - אנחנו נוטים לעטוף את הילדים ולהסביר להם שאין ממה לחשוש או לפחד. אל תבטלו את התחושות שלהם וגם אם ילד חושש צריך להסביר על המרחק ולתת לגיטימציה לפחדים ולהקשיב לו.
התארגנו בלי לחץ - יש הורים שהחליטו לקנות מסכות וכפפות כדי שיהיו בבית "לכל מקרה" התארגנות פיזית מעבירה מסר של חירום. אם התארגנות עוזרת לכם אישית להירגע זה בסדר, אבל אל תכניסו את הילדים לתוך החרדות שלכם ולקניות. התארגנו וקנו מה שמרגיע אתכם ושימו בצד מבלי להכין אותם ללבישת מסכות או לכל תרחיש שהוא כרגע רחוק.
הכותבת היא עורכת ערוץ ההורים, מנחת הורים, MA בחינוך
לפנייה לכתב/ת 
