רגרסיה אצל ילדים - דווקא עכשיו
התקפי זעם, בכי בלתי נשלט והרטבת לילה עלולים להופיע עכשיו יותר מתמיד כדרך ביטוי של הילדים להתמודדות עם מצב. איך כדאי לעזור להם לעבור את התקופה ולהרגיש בטוחים?
אם יש לכם ילדים קטנים בבית, יכול להיות שמתם לב שהם חווים סוג של רגרסיה בהתנהגות שלהם ושהם החלו לחזור להתנהגויות שנגמלו מהן, או לחלקן. קודם כל אל תילחצו. מדובר במנגנון הגנה טבעי כשאדם, ובמקרה הזה - הילד שלכם, חווה חרדה או לחץ. הוא חוזר אחורה לשלב מוקדם יותר בהתפתחות שלו, שלב שהוא מכיר ומרגיש בו בטוח ונוח.
אם יש לכם יותר מילד אחד כנראה כבר חוויתם בעבר רגרסיה אצל הבכור, כאשר נולד אחיו הקטן. במקרים רבים הדרך של אחים בכורים להתמודד עם המצב החדש היא להתנהג כאילו הם הילדים הקטנים בבית, עם כל המשתמע מכך.
אם זו פעם ראשונה שאתם עדים למצב כזה - תהיו בטוחים שאתם לא היחידים. המצב בו אנו נמצאים לא קל לאף אחד מאיתנו, ואם אנחנו לא יודעים איך להתמודד איתו, אז בטח שילדים קטנים חווים קושי גדול יותר.
מהן הרגרסיות הנפוצות ואיך מתמודדים איתן?
המצב המלחיץ והלא מוכר בו אנחנו נמצאים גורם לילדים לחוש חרדה ולהיות מונעים ממחשבות פנימיות - גם אם הם לא מדברים על כך ועוד יותר אם הם כלל עוד לא בגיל בו הם יכולים להביע את עצמם. הנסיגה לאחור - לתקופה קודמת שהם מכירים - היא התנהגות מוכרת ואפילו צפויה, שכן הם בטוחים באותה תקופה ויודעים למה לצפות, להבדיל מעכשיו.
רוב הרגרסיות דומות, ואם תשתפו חברים תגלו שגם אצלם המצב פחות או יותר דומה. אבל גם אם רק הילד שלכם מראה סימני רגרסיה, תדעו שזה הגיוני ונורמלי, ומה שחשוב זה איך תגיבו ואיך תתמודדו.
קראו עוד:
לפגוש את הנכד שנולד - מבעד לחלון
פתאום אבא בבית במקום בנסיעות לחו"ל
הרטבת לילה, קושי בלהירדם, התנהגות תינוקית, התקפי זעם ובכי בלתי נשלטים, רצון לישון עם ההורים, התעקשות על משחקים ילדותיים או היצמדות לחפץ מעבר ממנו נגמלו מזמן - כל אלו הן התנהגויות שצפויות לחזור, ולעיתים אפילו יותר מאחת.
החוכמה היא לקבל את הרגרסיות ולא להילחם בהן. קודם כל אין מה להילחם במצב כי הילד לא עשה דבר לא בסדר - זו דרך ההתמודדות היחידה שהוא מכיר, ולכן הוא נסוג אליה. התפקיד של ההורים הוא, בין השאר, ללמד אותו דרך התמודדות אחרת.
מה עושים? איך בכל זאת מתמודדים?
1. התמודדו עם המצב יום ביומו: אל תגדירו תאריך יעד ואל תחליטו מתי זה אמור לעבור כי יכול להיות שהמצב יימשך עוד שבוע או שבועיים או עוד חודש והרגרסיות איתו - התמודדו יום ביומו. הגדירו לעצמכם משימה להתמודד עם אותו היום - כל יום מחדש.
2. תוכנית פעולה: בהתאם לגיל הילד אפשר גם לצ'פר אותו - להכין איתו טבלת מעקב יומית שמחולקת לשעות והוא צריך למשל לא להיכנס להתקפי זעם במשך כל היום ואז הוא מקבל מדבקה/פרס. כאשר תהיה לכם תוכנית יומית יהיה לכם קל יותר להתמודד עם ההתנהגות של הילד ולו יהיה קל יותר להתמודד עם המשימה.
3. תקשורת: בהתאם לגיל של הילד הסבירו לו בגובה העיניים על המצב ועל החששות. אפשרו לו לשתף ולפרוק - אפשר תוך כדי פעילות יצירה, אפשר תוך כדי טיול קצר בגינה ליד הבית. חזרו ואמרו לו כמה אתם דואגים לו ושומרים עליו וכמה זה בסדר שלעיתים חוזרים אחורה אבל צריך גם ללמוד להתבגר ולהתגבר. העלו בפניו דרכים להתמודד עם המצב - שהרי כבר נגמל בעבר אז בטח שיכול שוב.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
4. אל תעשו מזה סיפור: חזקו אותו במעשים החיוביים שלו ובדרך ההתמודדות שלו ושימו פחות דגש על הרגרסיה שהוא חווה. בטח ובטח אל תעלו את זה לדיון מול שאר האחים או תתלוננו ששוב אתם צריכים לכבס את הסדינים שלו בבוקר ואל תשתפו חברים כשהוא שומע. זה לא אומר להתעלם אבל זה לא הזמן לכעוס או להתעצבן ש"הנה שוב זה קורה".
5. אל תתעקשו: אם הילד רוצה עכשיו פריט בכדי לחבק - הפכו את זה לשעת יצירה והכינו איתו בובה במקום שייקח את הבובה של אחיו התינוק או שיחזור לשמיכי שלו. ואם הוא ממש מתעקש - אל תתעקשו איתו, אבל חזרו והדגישו שמדובר במצב זמני ולא חזרה אחורה.
החזרה לדפוסי התנהגות שכבר בירכתם שעברו חלפו היא לא קלה ויכולה להיות אפילו יותר מתישה בפעם השנייה. אבל זכרו שכבר עברתם את ההתמודדות הזו ושצלחתם אותה, ושהילד שלכם סך הכל מתמודד בדרך ההגיונית והטבעית היחידה שהוא מכיר לכן ההתמודדות האמיתית - בעיקר בשעת משבר אבל גם לאחריו - היא שלכם.
הכותבת היא מנחת הורים , מלווה צוותי חינוך, מפתחת שיטת "הסמכו"ת להורות בטוחה רגועה ומהנה".
לפנייה לכתב/ת 
