מתבגרים בבית: שבע שעות במסכים ובדיקת סטורי בכל רגע
מדברים יותר עם חברים טובים, מבלים באינסטגרם ובטיק טוק שעות ומתוסכלים מהחופש הכפוי. בדקנו מה עובר על בני נוער בימים אלו, וגם - איך ההורים יכולים לעזור להם לנצל את התקופה לשיפור הכישורים החברתיים
לפני משבר הקורונה, נאלצנו להתמודד עם תהליך מדאיג, שבו מגרש המשחקים עבר לעולם הווירטואלי. הרשתות החברתיות והווטסאפ החליפו את השיח האנושי, והעבירו אותו למימד דיגיטלי של אותיות ואימוג'ים.
תקשורת כזאת מונעת מאיתנו לראות את הבעות הפנים ושפת הגוף של האחר, להקשיב לטון דיבורו ולהגיב בהתאם. ולכן, אנו עלולים לפגוע בחבר בקלות רבה יותר, משום שקשה לנו לקלוט את רגשותיו ולפענח אותן.
בכל שבוע נחשפנו בתקשורת לילדים המספרים על דחיה חברתית, חרם בבית הספר או שיימינג ברשת. משבר הקורונה וההסגר החברתי שנכפה עלינו, צמצמו את התופעות האלה.
משיחות שערכנו עם ילדים בגילאי 16-11 אנו רואים שהם אמנם נמצאים בקשר עם פחות חברים, אבל מכיוון שאין להם אפשרות להיפגש, הם מעדיפים לתקשר בעל פה - בטלפון או בשיחות וידאו, ופחות בכתב. הילדים מרגישים קרובים יותר לחבריהם. ובשל המצב, נראה שההשמצות, והחרם, פינו את מקומם לסולידאריות, הבעת אמפתיה וחברות עמוקה יותר..
"הקשר עם החברים התחזק"
ילדים שונים זה מזה במידת העניין שיש להם בילדים אחרים. יש ילדים המוקפים בחברים ואילו אחרים פחות. אנו יודעים שיכולים להיות לילד המון חברים בפייסבוק או באינסטגרם, אבל אין זה אומר שיש לו חבר אמיתי אחד, איתו הוא יכול לדבר בעת הצורך ולשתף במה שעובר עליו. אז מה קורה לחברויות בימי הקורונה? כיצד הן משתנות?
השאלה הראשונה שהצגנו לילדים במסגרת השיחות עימם הייתה - האם אתם בקשר עם יותר חברים בתקופה הזו או פחות וכיצד הקשר השתנה?
בין התשובות שקיבלנו:
• "התרחקתי טיפה מחלק מהחברים שלא יוצא לי לדבר איתם כל כך. כרגע אני לא חושב שאוכל לשמור איתם על קשר חזק, אבל כשנחזור ללמוד אני בטוח שזה יחזור להיות איך שזה היה".
• "אני בקשר עם פחות חברים, אבל איתם - מלא זמן. יש ילדים בכיתה שלא זורמים עם שיחות וידאו כי נמאס להם כבר מהמסך. אני בקשר עם מי שאני רוצה לדבר, גם עם ילדות שלא מבית הספר שלי, חברות מהחוגים, ממגמת מחול. אלה אותם חברים שהיו לי אבל הקשר התחזק כי אנחנו נמצאים ביחד כל היום".
קראו עוד:
כך תעזרו לילדים ללמוד תחומים חדשים
הסוף ל"טיולי האוכל למקרר" של הילדים
• "אני בקשר עם פחות חברים בצורה הדוקה, בכללי כמות החברים לא נפגעה בכלל ואולי אפילו גדלה. כל הילדים מהשכבה מדברים כל הזמן. הקשר עם החברים הקרובים טיפה נפגע, או יותר נכון, התחלף. החברים הקרובים שלי הם מהחבורה של המשחקים ועוד ילד מהשכבה. לפני כן זה היה פחות".
• "אנחנו לא מתייחסות לחברות שלנו כמובן מאליו, שומרות עליה כדי שלא תיהרס כי אז לא יהיה לנו עם מי לדבר. פעם היינו כל הזמן רבות ומשלימות, היום אנחנו מנסות לא לריב בכלל כדי שיהיה לנו מה לעשות. החזרנו קבוצה ישנה שפעם עשינו בה יחד פרויקט בבית הספר, ועכשיו אנחנו כל הזמן מתכתבות"
"בודקים כל הזמן את הסטורי"
שאלנו - האם אתם נוכחים יותר ברשתות החברתיות?
התשובות שקיבלנו:
• "עכשיו יש יותר נוכחות, כל הזמן נמצאים באינסטגרם, כי אין מה לעשות. בודקים כל היום את הסטורי, לוודא שכולם בסדר. אנחנו כל היום בשיחות וידאו, ממש! אמא שלי כבר מאיימת לקחת לי את הטלפון בגלל השיחות האלה".
• "הרבה יותר נוכחות, כל הזמן נמצאים במסכים. פעם היה לי זמן מסך שלוש שעות ביום, השבוע היה לי זמן מסך של שבע שעות ביום אחד!".
• "בפייס, באינסטה, בטלגרם, בסנאפצ'ט, בטיק טוק. אנחנו כל הזמן נמצאות ברשתות".
• "אני נמצא במסך יותר ממה שהייתי, אני משחק, מתכתב, עושה שיעורים בטלפון בלמידה מרחוק, הכל בטלפון".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הילדים היום נמצאים במסכים הרבה יותר מאשר בימים רגילים. זו הזדמנות ללמד אותם איך לנהל שיחה משמעותית ברשת, כאשר במהלכה ירכשו את הכישורים הנדרשים לנהל שיחות מעמיקות יותר.
להורים יש מקום מרכזי מאוד בהתרחשות ובהתנהלות התא המשפחתי. המשפחה עוברת להיות מעין קבוצה חברתית עצמאית והאופי של האינטרקציה בה הבית מתנהל, משפיע על האופן שבו הילדים לומדים להתנהל ולדבר עם הסובבים אותם.
הילדים של היום מדברים פחות וגם השיח עם ההורים והמשפחה הקרובה הוא מאוד מצומצם. הכישור הזה שנקרא "לשוחח" קצת הלך לאיבוד, ועכשיו יש לנו חלון הזדמנויות לפתח אותו. ככל שהילד ידבר יותר ויתרגל את השיח, כך ילמד להשתמש בכישורי הדיבור וההקשבה שלו. הוא ילמד להקשיב לאחר ולפתח אליו אמפתיה. זה לא חייב להיות רק עם חברים, אלא יכול להיות גם עם סבא וסבתא, עם בן דוד שלא פגש מזמן, ולא פחות חשוב, גם עם ההורים בבית.
"מעצבן, תקועים בבית"
לשאלה: מה יש לך לומר על המצב באופן כללי?
השיבו הילדים:
• "אני קצת בלחץ שיגמר לי מה לעשות".
• "יותר קשה לי, אני רוצה לראות את החברים שלי ולשחק ואני לא יכול".
• "ממש מעצבן, תקועים בבית. נכון שזה דומה לחופש אבל כשמכריחים אותך להיות תקוע בבית זה לא כיף".
מדברי הילדים אנו רואים שקשה להם יותר והם חוששים שתגמר להם התעסוקה. יש כאן הזדמנות לעשייה שאינם מורגלים בה, לבחור ולעמוד באתגרים חדשים, לא רק לימודיים, אלא גם חברתיים. אפשר למשל לעודד את הילד ליצור קשר עם שכן מבוגר שמנוע מלפגוש את משפחתו ולהפיג את בדידותו, לכתוב מכתב מעודד למישהו שנמצא בבידוד או בבית חולים, לחשוב על ילד פחות מקובל בכיתה ולשמוע מה עובר עליו, או להתקשר לילד מהחוג שאותו הוא רגיל לפגוש רק במסגרת הזו ולשאול לשלומו. בדרך זו אנו מלמדים את הילד לחשוב על האחר, להביע אמפתיה ולפתח סובלנות וחמלה כלפיו.
איך מעודדים התנהלות מעוררת חמלה ואמפתיה?
ילדים לומדים לתקשר עם הסובבים אותם מתוך התבוננות, לכן מאוד חשוב לתת להם הזדמנויות ללמידה חברתית ולסייע להם לתווך את רגשותיהם. ההורה יכול למשל לשוחח עם אמא של חבר מהכיתה וליזום בין השניים שיחה, מתוך הבנה שקשה לילד לעשות את הצעד הראשון, על אף שהוא מתגעגע.
לאחר השיחה חשוב לדבר עם הילד ולשאול איך הרגיש בה, לפתח את השיח שהיה ביניהם. הילד ילמד איך לנהל שיח מעמיק על ידי הדגמה של ההורה לשיח מקרב, נינוח ונעים, שיח שמגלה סקרנות מה עובר על הילד ומשתף ברגשות שלו. רק כך הילד ילמד לבטא רגשותיו ולהיות אמפטי לאחר.
על ההורים להיות ערים למצב הילד, לנסות לעמוד על טיב הקשרים שלו עם חבריו ולא להעלים עין. יחד עם זאת מומלץ לא ללחוץ עליו להיות בקשר עם חברים או לשאול אותו למה אינו משוחח או נפגש וירטואלית, עם חבר זה או אחר, שכן בדרך זו עלולים להשיג את ההיפך. המטרה שלנו כהורים היא לתרום לתחושת המסוגלות של הילד, לעודד אותו ליצירת קשרים חברתיים ולסייע לו להבין את הסאב-טקסט, את הנאמר מעבר למילים.
כמובן שיש להיות ערים לסימני מצוקה של הילד ובמידת הצורך לפנות לסיוע של איש מקצוע. השהות של כולם בבית יוצרת סיר לחץ, יש יותר מריבות והתפרצויות, יותר "משעמם לי" וחוסר סבלנות. מומלץ להורים לתעל כל מריבה כזו, ודרכה ללמד את הילד איך פותרים קונפליקט ואיך לפתח נקודת מבט לרגשותיו של האחר, למשל: "כשכעסת על... חשבת רק על עצמך ולא על... והקושי שלו". יש פה הזדמנות להבין את האחר וללמוד מתוך המריבות שממילא קורות בבית. כמובן שעדיף לנסות לא להתערב במריבות בין האחים, אבל אם אין ברירה, כדאי להפיק מהן למידה חברתית.
טיפים להורים
- הנוכחות של הילדים במסכים בימים אלה אינה שלילית. ניתן להפיק ממנה תועלת בעזרת הכוונה ותיווך.
- חשוב להתייחס לאופי הפעילות של הילד ברשת ולא למשך הזמן בו הוא מבלה בה, לדבר איתו על מה שקורה לו שם ולהיות שותפים לחוויות שלו.
- עודדו את הילד לשמר ולטפח קשרים חברתיים ולהשקיע בהם זמן, הם לא פחות חשובים מהלמידה המקוונת.
- זה בסדר שהילד משתעמם, השעמום אינו דבר רע, הוא עוזר לפתח את החשיבה והדמיון אשר חשובים להתפתחותו.
- מריבות בין האחים הן הזדמנות ללמד אותם איך לפתור קונפליקטים ולכן רצוי לתת להם לפתור אותן בכוחות עצמם.
- לכם כהורים יש עכשיו חלון הזדמנויות, ללמד את הילד לפתח אמפתיה וחמלה כלפי האחר וללמוד מהי חברות.
- רצוי לחשוף את הילד לפעילות התנדבות ועזרה למען הזולת, לשתף ולהראות את תרומתם של הישראלים היפים בימים אלה. כדאי לחשוב איתו באיזו דרך הוא רוצה לתרום בתקופה זו ולמי (סבא וסבתא, חבר בכיתה או בחוג, בן דוד ועוד).
- כדי ליישם את ההצעות, חשוב שתהיה לכם ההורים "מסיכת החמצן" שלכם. מצאו לעצמכם את האיזון בין המשימות השונות, קחו לעצמכם פסק זמן לפעילות ספורטיבית, קריאה או צפיה בסרט, להרגע ולאגור אנרגיות חיוביות כדי שתוכלו לפעול באופן מיטבי.
הכותבת היא יועצת חינוכית ומנכ"לית אגודת ניצן
לפנייה לכתב/ת 
