ההורים בכמה חזיתות - הילדים בסכנה
על-פי סקר חדש, ל-81% מההורים אין סידור לילדים כשהם יחזרו לעבודה. "אומרים שהקורונה לא מסוכנת לילדים אבל המדיניות שהממשלה מקבלת כרגע עלולה להיות מאוד מסוכנת", אומרת מנכ"לית ארגון "בטרם"
על פי ההנחיות החדשות, המשק חוזר בהדרגה לפעילות, אולם נראה שהילדים ישארו בבית בתקופה הקרובה, ונשאלת השאלה - מי ישגיח עליהם? על פי סקר חדש של ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, שבוצע בקרב 768 הורים, עולה כי 81% טוענים שאין להם פתרון ורק 19% מההורים ציינו שהם יסתדרו.
"אומרים שהקורונה לא מסוכנת לילדים אבל המדיניות שהממשלה מקבלת כרגע עלולה להיות מאוד מסוכנת לילדים", אומרת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם. "אם אנחנו מסתכלים על ההחלטה שהתקבלה אתמול, מדינת ישראל כביכול מפקירה את הילדים הקטנים, אותם ילדים בגילאי לידה ועד ארבע שהם בעצם האוכלוסיה הכי פגיעה בבית".
קראו עוד:
רגרסיה אצל ילדים - דווקא עכשיו
"הילדים מטפסים עליי לפעמים בשיחות זום"
מה יכול לקרות?
"חלקים קטנים מפוזרים על הרצפה עלולים לגרום לחנק לילדים הקטנים, נפילות מגובה וכוויות מאוד משמעותיות שקרו במהלך השבועיים האחרונים. עוד רגע טיפה יתחמם ואי אפשר לצאת למרחב הציבורי, אז נראה את אותן בריכות מתנפחות וגיגיות בחצרות הבתים, וזה עלול להעלות בצורה משמעותית את כמות הטביעות של הילדים.
"צריך גם לזכור שההורים בעצם מנהלים כמה חזיתות היום בתוך הבית. מצד אחד הם צריכים לנהל את הפעילות השוטפת ואת הבית, ואי אפשר להכניס היום צוות עזר. הם צריכים לעזור לילדים הגדולים בלמידה, הם צריכים להיות קשובים לעבודה וגם לטפל בילדים הקטנים. משהו בסוף יפול בין הכסאות.
"בסוף מדובר בבני אדם, לא ברובוטים, לא במכונות, ואין דמות על שמנהלת את כל המערכה הזאת. הבית הוא לא מקום בטוח לילדים, אלא אם כן נהפוך אותו לבטוח. כשכל המשפחה שוהה בו ואין אפשרות לארגן את המרחב בצורה אוטומטית, הבית הוא מקום שצריך להיות בו עם הרבה מאוד קשב לקטנים".
לדברי סילבינגר, לרוב ההורים באמת ובתמים אין פתרון: "אנחנו לא יכולים לחזור לעבודה כי אין מי שישגיח על הילדים הקטנים. צריך להבין שלפני שמונה חודשים נכנס חוק הפיקוח למעונות יום, שמגדיר בעצם איך ישהו ילדים צעירים במסגרות יום שלם והחוק לא נולד בכדי, הוא נכתב בדם. ילדים מתו כי לא היה עליהם פיקוח ראוי.
"החוק הזה בעצם מדבר על שני דברים - האחד סביבה בטוחה. אף אחד מהבתים שלנו הוא לא סביבה בטוחה לילדים, אנחנו לא מנהלים מעונות. הדבר השני הגדיר את הנושא של הכשרת כוח האדם, ניהול שגרת בטיחות באותו מעון. כאשר אף אחד מהדברים האלה לא מתקיים, אי אפשר עכשיו להגדיר שקבוצת ילדים תשהה במחיצת מבוגר אחד.
"צריך גם לזכור, כשלוקחים קבוצת ילדים באותו גיל עוד יותר קשה לשמור עליהם. בוא ניקח תינוקות בני שנתיים שצריכים לשבת לאכול, ברוב המקרים יהיה בכל בית כיסא בטיחות אחד לאכילה, אז נתחיל עכשיו להעלות את הילדים אחד אחד? איך ננהל את כל המהלך הזה כשעדיין מנהלים את החזיתות האחרות? אסור להפקיר את הילדים, בטח לא את הקטנים האלה. בואו ניזהר כדי שלא נצטער".
לפנייה לכתב/ת 
