8 דרכים לפיתוח חוסן נפשי אצל ילדים
אפשר לראות את ההבדלים בהשפעה של תקופת הקורונה על אנשים וגם את הדרך שלהם להתאושש ולהמשיך הלאה. ומה עם הילדים? כך תלמדו אותם לפתח חוסן אישי ולהתמודד עם משברים
המשבר של התקופה האחרונה היה קשה לרבים. הבידוד החברתי, החשש לבריאותנו ובריאות קרובנו, שינוי בשגרת החיים, התמודדות עם חוסר ודאות וחוסר שליטה, ועוד דאגות רבות הכניסו מצוקה רבה לחיינו.
עכשיו, עם היציאה מהמשבר וחזרה הדרגתית לשגרה, ניתן לראות הבדלים באופן שבו המשבר השפיע על אנשים סביבנו. וחשוב מכך, אפשר לראות הבדלים באופן שבו אנשים שונים מתאוששים ממנו. היכולת להתאושש ממשברים, לקום חזרה על הרגליים, להמשיך ואף לשגשג בזכותם נקראת "חוסן נפשי". לשמחתנו, זו תכונה שניתן לטפח ולפתח, בייחוד אצל ילדים.
לחזק את השריר
לפי פרופסור נורמן גרמזי, אחד החלוצים במחקר החוסן הנפשי, טיב המשבר אינו העיקר, אלא האופן שבו אנו מתמודדים איתו. כלומר, מה שמשנה הוא לא עד כמה המשבר פגע בנו או עד כמה המצוקה הייתה חריפה, אלא היכולת שלנו להסתגל ולהתמודד עם המצב.
אנשים בעלי חוסן נפשי חזק יכולים להתאושש גם ממשברים קשים מאוד בצורה טובה, וכך גם ילדים. לעומתם, אנשים ללא חוסן נפשי עשויים להתמוטט ולהישבר מכל מכשול קטן או אירוע מלחיץ. רובנו נמצאים בין לבין, כאשר בהחלט ניתן לעבוד על "שריר" החוסן הנפשי ולחזק אותו.
ילדים עשויים לפגוש במהלך חייהם מצבים מלחיצים ומעוררי מצוקה רבים כגון ריב עם חבר/ה, הצקות בבית הספר, פרידה של ההורים, מעבר דירה, אובדן ועוד. מחקרים רבים מראים שלילדים בעלי חוסן נפשי מפותח מאפיינים אישיים המגינים עליהם מפני לחץ כגון אופטימיות, חברותיות, ביטחון עצמי, תחושת ערך עצמי ותחושת מסוגלות.
לפי פרופסור זליגמן, פסיכולוג מזרם הפסיכולוגיה החיובית, אחד הדברים שמייחדים בעלי חוסן נפשי זה שהם מבינים שאירועים שליליים בחיים הם זמניים, ולכן מצליחים להחזיק בתחושות של תקווה ואופטימיות.
קראו עוד:
"הבנות שלנו הפכו לחברות הכי טובות"
מאבדת את הסבלנות לילדים ולתקופה
תלמידי כיתה ב' נכנסו לבידוד - ומה עם ההורים?
אז איך נעזור לילדים שלנו לצאת מחוזקים מהמשבר הנוכחי? ויותר מכך, איך נטפח בהם את היכולת להתאושש ולהתמודד עם רגעי מצוקה ומשברים עתידיים בחייהם? ישנם כמה דברים שאתם, ההורים, יכולים לעשות על מנת לטפח את החוסן הנפשי של ילדיכם:
1. אפשרו לילדיכם לחוות חוסר נוחות: אנו כהורים מונעים פעמים רבות מתוך הצורך לגונן על ילדינו, למנוע מהם כאב או סבל. לעיתים קרובות ניסיון החיים שלנו מראה לנו בדיוק איך ניתן לפתור את הבעיה שבה נתקל ילדינו ולהקל את המצוקה שלו, אך אנחנו עושים לו בכך שירות דוב.
כפי שמלמד משל הפרפר: הפרפר צריך להתאמץ ולהתפתל על מנת לצאת מהגולם, סופו של הפרפר שהילד ריחם עליו ופתח עבורו את הגולם היה ליפול מטה אל הקרקע משום שכנפיו היו חלשות. ילדים צריכים לחוות גם אי נוחות ומצוקה, ברמה שהם יכולים לשאת, כדי לאמן את המסוגלות שלהם להתמודד. לא מדובר כמובן על דברים חריגים, אלא על התמודדויות טבעיות של החיים - לחץ לפני מבחן, ביש מזל בהגרלה וכדומה.
תנו להם הזדמנות להתמודד בעצמם. ההתמודדות תעזור להם לפתח גם את ניסיון החיים שלהם והם יצאו מכך מחוזקים ונשכרים. כשילדיכם שרויים במצוקה היו אמפתיים לסבלם, הציעו להם אוזן קשבת ובמידת הצורך סייעו להם בעזרת שאלות רפלקטיביות להגיע לפתרון. אך אל תמהרו לפתור עבורם את הבעיה.
2. השקיעו ביחסים שלכם עם ילדיכם: דאגו לבלות זמן איכות עם ילדיכם. הקדישו זמן של "אחד על אחד", נוסף על זמן איכות משפחתי. הענקת תשומת לב אישית מחזקת מאוד את תחושת הערך העצמי שלהם, ותורמת רבות לקשר שלכם. ישנם ילדים שירגישו יותר בנוח לשתף את ההורה בזמן זה בדברים שעוברים עליהם.
קבעו את הזמן האישי מראש, כך ילדכם יבין שאתם חושבים עליו, מעוניינים בחברתו וחשוב לכם לבלות איתו. נצלו את הזמן האישי להקשיב, להביע אמפתיה וליהנות יחד. אל "תבזבזו" את הזמן הזה כדי להעביר ביקורת או להוכיח את ילדכם על התנהגות שלילית. להפך, דאגו שהחוויה תהיה פתוחה וחיובית.
3. דברו על רגשות: שלבו בשיח היום-יומי גם דיבור רגשי, שלכם ושל ילדיכם. תנו תוקף לרגשותיהם, ועזרו להם במידת הצורך להבין מה הם חשים ולתת שם לרגש שלהם. כך למשל, יכול להיות שהילדה מתוסכלת משום שלא הצליחה לצייר ציור בדיוק כפי שרצתה. היא בוכה, מקמטת את הדף, זורקת את הצבעים, אולי מתחילה לריב עם אחיה הקטן.
תנו תוקף לרגשותיה, אל תנסו להקטין אותם, להפך תנו להם מקום ועזרו לה להבין שהיא חווה תסכול וכעס. רק לאחר מכן ניתן לעזור לה להתאושש מכך באמצעות הצעה של פעילות אחרת או סיוע מצידכם.
5. למדו אותם דרכי הרגעה ושליטה עצמית: בזמנים רגועים ונעימים תרגלו עם ילדיכם דרכי הרגעה, שאותם הם יוכלו ליישם במידת הצורך. ישנן דרכים רבות כגון נשימות, לחיצות והרפיות, שמיעת שיר נעים, שטיפת פנים, יציאה החוצה, שתיית כוס מים ועוד. כדאי לדבר על כך ולתרגל זאת דווקא לא בזמן מצוקה, כך במצבי לחץ תוכלו להזכיר להם את דרכי ההרגעה שהם מכירים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
6. שימו פוקוס על תקווה: תקווה ואופטימיות הן אחת מאבני הבניין של חוסן נפשי. על כן מצאו הזדמנויות למקם את האופטימיות בקדמת הבמה. למדו את ילדיכם שתחושות קשות חולפות ומצבי משבר לא נמשכים לנצח.
7. בלו זמן בפעילות בחוץ: מחקרים מראים שלשהייה בטבע באוויר הפתוח יש אפקט מרגיע, מפחית לחץ וחרדה ומקדם אופטימיות. גם פעילות גופנית מיטיבה מאוד בהקשר זה. עודדו את ילדיכם לצאת לבילוי בחוץ, בין אם למשחק ספורטיבי עם חברים, הליכה קצרה או טיול משפחתי בחיק הטבע.
8. היו מודל לחוסן נפשי בעצמכם: פעלו בעצמכם לפי הכלים שנסקרו לעיל: דברו על הרגשות שלכם, צאו מאזורי הנוחות שלכם, ישמו דרכי הרגעה ושליטה עצמית במצבי לחץ, שימו פוקוס על תקווה ובלו זמן בחוץ. ככל שאתם, ההורים, תטפחו את החוסן הנפשי שלכם, כך תלמדו את ילדיכם, כמודל אישי, לטפח את החוסן הנפשי שלהם.
הכותבת הינה פסיכולוגית, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית
לפנייה לכתב/ת 
