הכישלון שהיה ידוע מראש

בעיניי, הכישלון של הניקס בתחילת העשור היה ידוע מראש. כנגד העדר, כנגד "המום"חים שניבאו לצמד הכוכבים האימתניים אמארה סטודמאייר וכרמלו אנתוני עתיד מזהיר, ביתיות בפליאוף ותחרות על תארים. אבל אני, "השוואו", לא הסתנוורתי ולא התלהבתי. בעיניי הם פרימדונות.

בתחילת עונת 2010/2011 אנתוני עשה שביתה איטלקית בדנבר וטען שרק בקבוצה "כלבבו" יוכל להביא את הכשרונות שלו לידי ביטוי. התפוח הגדול קרץ לו, וגם הסיכוי לשחק לצד אמארה שאותו העריך מאוד. כל "המום"חים גמרו את ההלל על השידוך המוצלח, ורק השוואו הקטן (עבדכם הנאמן) שאל קושיות כמו בפסח. מי ישמור בצבע? ומי ייקח ריבאונדים? ומי יחסום חדירות של גארדים? ומי ייצא על הפיק אנד רול לחסום שלשות פנויות? הניקס ויתרו על חצי קבוצה בשביל להביא את מלו. שני פורוורדים נהדרים בדמות דנילו גלינארי ו-ווילסון צ'נדלר, יחד עם ריימונד פלטון, טימופיי מוזגוב וקוסטה קופוס. בשביל להמתיק את הגלולה צירפו לעסקה את צ'ונסי בילאפס, ברכיים זקנות עם חוזה מנופח מהברקה חד-עונתית עם דטרויט (שהסתיימה באליפות, אמנם), אבל הוא כבר היה הרבה מעבר לשיא.

(צילום: רויטרס)

שנה אחת לאחר מכן ניתן היה לסכם את הטרייד. הניקס  לא התרוממו מעל לבינוניות. שלושה נhצחונות מעל 50% הקנו להם את המקום השביעי במזרח ותבוסה 4:1 מול מיאמי בסיבוב הראשון, זאת לעומת מקום שישי וסוויפ מול בוסטון, שנה קודם לכן. לעומתם, דנבר עברו מ-53 ניצחונות לעומת 29 הפסדים והפסד ליוטה עם הביתיות בסיבוב הראשון, לעוד עונה מעל 60% והפסד מכובד, 4:1 מול אוקלהומה סיטי בסיבוב הראשון, בלי הביתיות.

כולם זוכרים מהגן את "פימשנה עוברת"? המפלצת של שנות ילדותי, הפימשנה האימתנית מהשיר שהיינו שרים בימים שלפני ראש השנה ("הים עם חול, פימשנה עוברת, אבל המנגינה לעולם נשארת"). אז עוד פימשנה עוברת, ובואו נראה מה קרה שנה אחרי. בשנה הראשונה, שתי הקבוצות טענו שעשו את "עסקת חייהם" אבל קשה לחדשים להתרגל, צריך זמן אחרי שמחליפים חצי קבוצה. את עונת 2011/12 הניקס התחילו עם כרמלו ואמארה שכבר שיחקו יחד חצי שנה. אין יותר תירוצים.

"המום"חים נשארו נאמנים למרכולתם וגמרו את ההלל. הניקס מבחינתם מועמדים לאליפות. והשוואו? המשיך לטעון שהמלכה עירומה כביום היוולדה. ומה קורה כאשר השוואו אומר א' ואילו "המום"חים אומרים ת'? שווה לבדוק. בסוף השנה ההיא (מקוצרת, שביתה) הניקס היו בעונת שיא מאז פטריק יואינג וסיימו עם 66%, אבל עפו בסיבוב השני מול הפייסרס בניגוד לביתיות. אז אמנם טייסון צ'נדלר לקח ריבאונדים (וחיפה על הרכות של חבריו לקו הקדמי), אבל אחד הכוכבים שיחק רק 29 משחקים , מהם פתח ב... 0 עגול,

כלומר, גם המייק (וודסון) שלהם (סליחה, תחליף המאמן, כלומר המייק, עוד כינוי גנאי מבית היוצר של השוואו, מייק וודסון, מייק בראון ומייק ד'אנטוני הם האב טיפוס של תחליף המאמן, להלן המייק)הבין שהשילוב לא עובד. לא אשמתו.

ומה מאז? משם הם רק התדרדרו. ועכשיו בא גדול "המום"חים ג'ורג' קארל ומספר לכל העולם באיחור קטן של 5 שנים מה שהשוואו כבר סיפר לכל מי שטרח לשמוע, כאמור, בזמן אמת, אפילו קצת לפני הטרייד, שהתבשל על אש קטנה, כאמור ע"פ מחצית עונה, כאשר מלו עשה שביתה איטלקית. אחלה ספר, אחי ג'ורג'. אבל יכולת לסכם את כל כולו בשתי מילים, השוואו צדק. הא"ב של הכדורסל לעונת 2016/17 זה "אמארה בלוף". הלוואי שאתבדה, אבל לדעתי הירושלמים הלכו על שם גדול, בלי כיסוי.