שיא הרגש
אז מה אם מתוך ששת המחזורים האחרונים הוצאנו רק נקודה אחת. נקודה אחת שכולה לב אדום וגדול. לב עצוב ובוכה – אבל גאה ונלחם, עד הטיפה האחרונה – דם או זיעה. תודה לך הפועל ת"א
כמה קשים השבועיים האלה – ככה מרגשים. להיות אוהד אדום זה משהו מיוחד, בעיקר בתקופות כאלה: כשקשה, כשלא הולך, כשכל הסיכויים נגדך.אז מתגלים כולם בשיא גדולתם, ברוחב הלב, בנדיבות, במסירות אין קץ.
חבורת השחקנים האלה באדום הם גברים של ממש – וממש לא חשוב שמתוך שש הנקודות האחרונות הוצאנו בסופו של דבר רק נקודה אחת. נקודה אחת שכולה לב אדום וגדול. לב עצוב ובוכה – אבל גאה ונלחם, עד הטיפה האחרונה – דם או זיעה.
(צילום: עוז מועלם)
כל אחד ואחד מהשחקנים האלה שמקום העבודה שלהם (שגם כך הוא זמני בגלל הקריירה הקצרה) רועד להם בטירוף כל יום מתחת לרגליים, לא נותנים לרגליים שלהם לרעוד. הם עולים על כר הדשא, מול מכבי חיפה ומול הפועל באר שבע – ועושים הרבה יותר מאשר לשמור על כבודם. הם מרגשים, פשוט ככה, וזר לא יבין זאת. לראות את האחד עשר שעל הדשא פלוס הבודדים שעל הספסל, שממשחק למשחק מספרם קטן – נותנים את הנשמה למרות שבעוד כמה ימים הם יכולים ללכת הביתה זה בכלל לא דבר מובן מאליו.
מבחינתנו, האוהדים שביציע, בבית, ובכלל – מסביב לשעון, עשרים וארבע שעות ביממה – שכואבים ומתוסכלים ועצובים וחרדים, זאת התמורה הכי גדולה שהם יכולים להעניק לנו בחזרה. לפני שלושה שבועות, כשענייני בית המשפט החלו להתגלגל, כולם היו משוכנעים שתהליך הפירוק על הדשא יהיה מהיר מזה שבאולם הדיונים של השופט אורנטשיין, אבל זה לא קרה – בזכות הגברים באדום.
ועל יחידת העילית הזאת מנצח מפקד אחד, גיא לוזון, טיפוס שצבר לעצמו הרבה אויבים בשנים האחרונות. הוא חצוף, הוא "ערס" – במובן הטוב של המילה, הוא אומר את מה שיש לו על הלב מבלי לדפוק חשבון, הוא לא רואה אף אחד ממטר – וזה בדיוק מה ששחקני המועדון הענק שלנו היו צריכים עכשיו.
וכל התכונות האלה מתפרצות מהאיש הזה בעיקר בגלל שיש לו לב גדול ונשמה ענקית, ומבחינתי – זה הבסיס לכדורגל. אתה עולה על כר הדשא? תן את הכל. בריאיון בסיום המשחק נגד באר שבע דיבר לוזון מעומק הלב, בכנות גדולה וריגש את כולנו. אנחנו רק מתפללים שיבוא רוכש ויתן לנו להישאר יחד, השיב בקול רועד לשאלת המראיינת בנושא זה, והוסיף, בהתייחס לסוגיית הורדת סמלי המועדון מהאוטובוס של חברת אגד השבוע באומרו: נגיע לכל מגרש, לאן שצריך. באוטובוס, בטרמפים, אנחנו לא מתרגשים. אבל אנחנו, האוהדים האדומים דווקא כן. מתרגשים. מתרגשים מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
לוזון
צילום: עוז מועלם
מומלצים
