שתף קטע נבחר
הוסף כתבה

אוהד מכבי צריך לשמוח על פירוק הפועל?

סופרת אמריקאית כתבה פעם: "אומרים שאין אור בלי חושך, אין טוב בלי רע, אין נכון אם הלא נכון לא קיים, כי שום דבר לא יכול להתקיים אם ההפך הגמור שלו לא קיים גם הוא". על הקונפליקט שכל אוהד צהוב עובר בימים אלה

ימים לא קלים עוברים על הפועל ת"א, לא אשקר ואודה שגם עליי בתור אוהד מכבי. כבר מספר ימים שאני מסתובב עם הקונפליקט הזה בראש. הפקודה הראשונה שהמוח שלי פקד על הגוף בזמן שהתפוצץ לי הנייד מרוב הודעות הפוש, היא לפעור את הפה ולזעוק ישששש.

 

הפעם האחרונה שזעקתי כזאת זעקה הייתה בשנה שעברה, כאשר קרלוס גרסיה נגח עם הגב למסגרת ולשער 11 בדקה ה-86'. מיד לאחר השער החלו קריאות ה"הופה-הופה" אשר פותחות את שיר הקונטרה המפורסם: "יבוא היום הפועל בו תחזרו ללאומית". מי היה מאמין שהיום הזה הגיע ואפילו יותר מזה. לא רק ליגה לאומית, יש דיבורים על ליגה ג'.

 

 (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
(צילום: ראובן שוורץ)

 

כשאני נזכר באותו דרבי, ישר צפים כל הזיכרונות שעברנו ביחד, אם זה ה-2:3 המטורף של זהבי או בריצה שרצתי בכל הבסיס כשמיכה גילגל את הכדור לשער וקבע את תוצאת הסיום 2:4, איך אפשר בלי דרבי המשבצות המפורסם, כשכולנו מכירים את הצעקה של איינשטיין בתקציר שרץ ביוטיוב עד היום על "הגיחה הזאת של אבו סיאם" והטאץ' של אבי בסיום המהלך המושלם. את העקב של מסודי לקמאנן אי אפשר לשכוח, וההמשך למהפך ידוע. כששרנו לניר לוין שייתן ליוסי (שבחון) לשחק כאשר הוא תיכנן לתת לרביד גזל להיכנס ולשמור על התיקו.

 

לאחר כל אלו נזכרתי גם בדרבי הראשון (שלי), ילד בן 12 וקצת, בשער 11 הגועש, אבוקה שנפתחת ממש כיסא מתחתיי, עוד מספר אבוקות בשאר היציע ורימוני העשן גרמו לאווירה מחשמלת ביציעים. כמה דקות לאחר מכן אלי ביטון פתח בחגיגות משלו.

 

"אז אולי בכל זאת צריך את הפועל?", מילמלתי לעצמי כשנגמר פרץ הזיכרונות, מה?! השתגעתי?! מה קורה לי? כל חיי אני מאחל להם שיחזרו ללאומית ושיהיה להם רק רע, מה פתאום צריך אותם? מהר מאוד עלו גם זכרונות קצת פחות יפים שהרגיעו אותי... אם זו אותה בובה שנזרקה לעבר אובארוב, ה"רקטות" המאולתרות שניסו לירות על אוהדי מכבי, וקיים גם השלט שמתנוסס בגאווה בכל משחק, שמשמעותו היא התנגדות בחירוף נפש לייצג את ישראל, כאילו שיש איזה חובב כדורגל ישראלי בר דעת שיהיה מוכן שהקהל הזה ייצג אותו בחו"ל, כמובן אי אפשר בלי שירי השואה שמקשטים יפה את הרשימה. אני יכול להמשיך עד מחר אבל אין לנו מספיק זמן.

 

אחרי שנתתי לעצמי טיעוני בעד וטיעוני נגד עדיין לא הגעתי להחלטה. מסתובב כבר כמה ימים ולא יודע מה לאחל, ליגה ג'? רוכש? (חס וחלילה), פירוק לחלוטין? לא לא, רק לא פירוק לחלוטין! כי כשאדם נפטר ישנה נטייה לא לזכור את מעשיו הרעים ולזכור לו אך ורק את מעלותיו. אז מה אני צריך שכל פעם שיגידו את המילים דרבי או הפועל ידברו עליהם כאילו היו מלאכים? ואם אני לא אהיה שם בשביל למנות את הרשימה הנגדית? את הקונטרה? לא, לא מוכן,

 

למרות שאני עדיין חושב שמגיע להם לסבול, אז אולי שירדו ללאומית לאיזה שנה-שנתיים ויחזרו בשביל שניתן להם שוב בראש? לא יודע. אין לי תשובה. אמרתי לכם כבר, קונפליקט.

 

לסיכום אני רק אוסיף שכל הנושא הזה של הפירוק מזכיר לי משפט שכתבה סופרת אמריקאית: "אומרים שאין אור בלי חושך, אין טוב בלי רע, אין נכון אם הלא נכון לא קיים, כי שום דבר לא יכול להתקיים אם ההפך הגמור שלו לא קיים גם הוא". מצד שני מה היא מבינה? היא פעם הייתה בדרבי?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
מכבי ת"א
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים