אלי אוחנה - קלאסה של פרשן
הוא לא משמיץ, לא מכפיש, הביקורת שלו הגונה, עניינית ומנומקת. לא מתלהם, לא מתבהם, שקט ותרבותי. לא אחת הוא יוצא באומץ נגד הקומץ של בית"ר ירושלים, המועדון איתו הוא מזוהה
אלי אוחנה ראוי לכל מילה של שבח והוקרה על הופעותיו המקצועיות, המהוקצעות והרהוטות ביושבו כפרשן (בתוכנית "יציע העיתונות", אשר בניגוד לחלק מהפאנליסטים המשתתפים בה מפגין מופת של איפוק, סובלנות וכבוד לכל אדם באשר הוא) וכאחד משני המנחים, באחרונה, את התכנית "עושים ספורט", בצהרי כל יום חמישי בגלי צה"ל.
הוא לא משמיץ ולא מכפיש. הביקורת שלו הגונה, עניינית ומנומקת. כאשר הדיון מתלהט, מתלהם ולא אחת מתבהם – הוא לא נגרר אחרי המילים הבוטות והרוח הרעה. הוא נותר איתן בדעתו, שקט, מנומס, מכבד את הצופים.
(צילום: אורן אהרוני)
גם כשחקן הוא היה דוגמה לקלאסה. לתרבות. במקום שבו הכישרון שלו מדבר, הוא לא נדרש להעצים את תגובותיו או להציג מצגי שווא, בנפילה ובהתפתלות על הדשא. מעולם לא התחזה. אלי אוחנה משקף שיח תרבותי בכלל ושיח ספורטיבי בפרט כפי שראוי שיהיה: שקט, תרבותי, מאפשר לומר גם דעה ששוחה נגד הזרם (לא אחת עכור). הוא מעז לצאת באומץ לב אזרחי וביושרה מעוררת כבוד גם נגד הגרעין הקשה של אוהדיה היותר קנאים, המלבים שנאה ומפיצים אותה, זורים לכל עבר את רוחה הרעה, של בית"ר ירושלים, קבוצה שהפך לסמל שלה, לאייקון, למיתוס.
נעים לראות אותו ולהאזין לו. הוא לא יביע דעה על נושא שהוא אינו מבין בו ואינו בקיא בו. גם כאשר הוא מותקף, לא אחת בקול רם (ואף זו לשון המעטה) הוא נותר בשלו – מתון, מאופק, בוטח בעצמו אבל לא יהיר. גאה, אבל לא גאוותן.
באופן שבו מופיע אלי אוחנה באמצעי התקשורת, כמנחה וכפרשן, כאיש מקצוע בתחום הכדורגל, ההופעות שלו מעוררות כבוד. תקינות לשונו ורהיטותה מוסיפים משקל לדעתו. בתחום ייצרי, מלא ורווי אמוציות, חשבונות קטנים, קטנוניים ואינטרסים צולבים, שקופים וסמויים, מצליח אוחנה להתנהל לנווט את דרכו בתקשורת הספורט כמי שיודע היכן טמונים המלכודות והמוקשים, היכן מונחת הגדר הדוקרנית, המסולסלת, של התיל הממעיד, ולפלס את הדרך הישרה הייחודית לו.
אלי אוחנה מביא כבוד לשיח הספורטיבי הנגוע בחלק בלתי מבוטל מהרעות החולות שבהן נגוע הכדורגל. אפשר לומר כי בדרכו השקטה הוא מביא לו בשורה.
פורסם לראשונה 31/12/2016 09:54
לפנייה לכתב/ת 
אלי אוחנה
צילום: עוז מועלם
מומלצים
