סיכום 2016 ב-NBA, חלק ו'
הקליפרס ממשיכים בדרך של דוק ריברס שלא מצליח להבין איפה הוא טועה, הלייקרס עשו מפנה אבל רחוקים מחזרה לימי הזוהר, וממפיס מזדקנת לאיטה
נעביר את המיקרופון לכתבנו בצפון אמריקה, שם כולם משתוממים מהריצה המדהימה של הקליפרס: "איזה יופי, הם מובילים את הליגה אחרי כ-10 מחזורים, הופ נפצע רדיק, והם ממשיכים להוביל אחרי 20 משחקים, הופ נפצע גם גריפין, והם ממשיכים להשתרך בצמרת, הופ נפצע גם כריס פול". ככה בערך נשמעו כל עונות הפריים של הטריו בבוסטון, תחת דוק ריברס. הייתה לו טראומה קשה מהסלאמפ הידוע של ריי אלן בתחילת הפלייאוף בעונת האליפות. הם אמנם ניצחו את הסדרות ההן, בקושי, בשיניים, ב-7 משחקים, אבל לכולם היה ברור שככה אי אפשר להמשיך. בגמר, מול הליחקרז, אלו היו ריי אלן והמחליפים שעשו את המהפכים במשחקי החוץ והם ניצחו 2:4 בסדרה משכנעת, אבל דוק השתכנע שהוא פשוט חייב ביתיות בפלייאוף, כמעט בכל מחיר.
למשל פציעות עומס של כל הטריו. כ ל ה ט ר י ו. כי הם כולם היו מעבר לגיל 30 וזה היה טירוף להריץ אותם ככה. עוזר המאמן הבכיר שלו, תום ת'יבודו, הלך להרוס את הבריאות של דנג, נואה ובעיקר של רוז בשיאגו. והדוק? הוא הביא את הדוקטרינה שלו, שצריך ביתיות בפלייאוף, גם לקליפרז. ובשתי העונות האחרונות הם קוצרים את מה שהוא זרע שם. זוכרים איך נראה הפלייאוף שלהם לאחרונה, עם פול וגריפין בחליפות? זו כנראה התגשמות החלומות שלו כמאמן. "עשיתי הכל, לא אשמתי שכל הכוכבים שלי נפצעו, מה יכולתי לעשות?" המממ...
לקרוא את השוואו, למשל, שכבר שנים טוען שהדוקטרינה שלך כושלת, שאתה מנהל משחקים בחסד אבל מנהל קבוצה ומשאבים בהיבט של עונה שלמה? אתה עונש. שמישהו יתרגם לו, כי עכשיו זו הבריאות של הילד שלו, אוסטין ריברס. אם הוא ימשיך להריץ אותם עד כלות, אשתו עוד תשלח אותו לישון במלונה, עם הכלב.
בתלונות שלי על היעדר סמול פורוורד ברמה של קונטנדר, אני מתחיל לשעמם את עצמי ואתכם, אבל מה לעשות שזה בדיוק מה שחסר לקליפרז. לוק אמבה א מוטה זה שם מאוד ארוך בשביל רשימת נקודות מאוד קצרה. יש שם עוד סמול אחד לא רע בכלל שדוק זוכר מימי התהילה שלו בבוסטון, שמו פירס, פול פירס, אבל אפילו את בונד, ג'יימס בונד מחליפים כל כמה שנים, לא?
אבל לפחות התלונות ללוק אינן מוצדקות כלל. פשוט צריכים להשתמש בו יותר, להאמין בו, לבנות תרגילים בשבילו. 41% מהקשת ו-53% מה-2, אז למה הוא זורק כל כך מעט? ולמה הוא משחק כל כך מעט? (4.8 זריקות ב-23 דקות משחק) פשוט לא מוסרים לו? האמנם? כריס פול הרכז המהולל מעדיף את המניה הבטוחה, למסור לגריפין, דיאנדרה ורדיק? אבל ככה גם בעוד 10 עונות לא יהיה לכם סמול פורוורד משמעותי. ומה עושים כאשר כל הנ"ל (כרגע, "רק" 3 מתוכם) פצועים או לא מתפקדים? רבאק אנשים, 3 משחקני החמישיה הפותחת שלכם בחוץ. אז תפעילו את לוק, או שתעשו עליו טרייד. אם במצבה הנוכחי של הקבוצה הוא לא הגו-טו-גאי שלכם, תשחררו.
לדוק ריברס יש פרצוף עצוב, אפילו כשהוא מחייך. אני חושב שהוא מזוכיסט. בשיא הרצינות. או שלחילופין הוא מבשל לאוסטין תסריט שבו הוא, הבן האבוד של מלך הגלקסיה, מציל את המולדת. אולי נסחפתי כאן קצת, אך כנראה לוק אמבה א מוטה הוא לא מי שישחק את לוק סקייווקר במלחמת הכוכבים של הדוק. כל הטענות אליו, כי הוא גם המאמן וגם המנהל. הכושל. ניהול המשאבים שלו מוכיח שיש לו כל מה שצריך, חוץ מראייה מערכתית. אז נכון שברמת הובלת הקבוצה במשחק הוא מהגדולים, אבל בתכנון עונתי הוא מקבל אצלי מספיק בקושי. צריך להנחית עליו מנהל.
הלייקרס מתאוששים מעידן הקוברע. קוברע זה נחש ארסי, שמן, איטי וטיפש. מלך הקוברות ידוע בכך שמסוגל להכיש אפילו קוברות אחרות ולאכול אותן. אם הוא היה בממשלת ישראל היו קוראים לזה לירות בתוך הנגמ"ש. זה מה שקורה כשמישהו חושב שבגילו המופלג ובכושרו הנוכחי הוא שווה את המשכורת הכי שמנה בליגה. בדיוק כמו ג'ו ג'ונסון, שני אחריו ברשימת המשכורות המנופחות והלא מוצדקות. התוצאות לא איחרו לבוא. הלייקרס והניו ג'רזי/ ברוקלין (הנטס) השתרכו בתחתית המחוזות כל עוד החזיקו בצעצועים היקרים והמקולקלים הללו.
כי תחת תקרת המשכורות אי אפשר להוציא יש מאין, מים מסלע. גם המאמנים שבאו ללוות את קוברע בדרכו האחרונה היו כולם "מייק". לחלק אפילו קראו ככה, שלא תגידו שאני ממציא. בשביל לעבוד על כולם בעיניים ולגנוב את הקופה, הקוברע לא היה צריך מאמן, אלא מייק. ושני הצדדים היו מרוצים. הקוברע קיבל את המשכורת המנופחת והמייק קיבל חוזה שלא באמת הגיע לו.
וחוץ מצמד הנוכלים, מאמן מדומה וקוברע? במשך כמה עונות כולם מסביב סבלו והעמידו פנים שהם נהנים ומרוצים. מה שמזכיר לי בדיחה. הפינצ'ר של השכנה הפולנייה נחמה בא ומתחיל לפמפם לך על הרגל. מה אתה עושה? מעיף אותו לסוף החדר בבעיטה, נכון? אז עכשיו נכנס הרוטוויילר של השכן מלמטה בוזגלו ומפמפם לך על הרגל, מה אתה עושה עכשיו? מזייף אורגזמה. זה מה שעשו כל האוהדים של הלייקרס בשנים האחרונות, אבל מסתבר שכמו שקל להרוס ווינריות של קבוצה, ככה קשה לבנות אותה מחדש.
יש להם כל מה שצריך כדי לבשל קבוצה חדשה שתתחרה ברמות הכמעט הכי גבוהות, אבל משהו חסר במתכון, והשנה אמנם מסתמנת כשנת המפנה, אבל המפנה איטי, אז אולי צריך סבלנות, אבל מסתמן שזה דור המדבר. עד שהם ייגמרו, לא יגיעו לארץ המובטחת. כי הלוזריות מדבקת. כולם מיליונרים, כולם נבחרו גבוה בדראפט, לכולם ברור שלא צריך להילחם, כי מחר יהיה עוד יום, ובעוד שנה יהיה יותר קל עם עוד בחירת לוטרי, אז מה בוער. אבל אני בכלל אוהד של בוסטון. אז תמשיכו לפנק, לפנק, לפנק...
ממפיס מזדקנת בנחת. אחת הקבוצות שהכי קל לסכם. מקום אחד מתחת לשנה שעברה ייחשב הישג בקבוצה שלא הוסיפה כלום לסגל המזדקן שלה. אז נכון שבקיץ קונלי זינק לתקרת המשכורות לרגע תהילה קצר (אבל האם באמת מוצדק?) וברור שרק זה השאיר אותו שם. דוקא מר גאסול (מר מרק גאסול) נותן עונת שיא, אבל זיבו מתחיל בצניחה החופשית, אחרי שהחזיק בגבורה כמה שנים אחרי שכבר כולנו חשבנו שזהו, נגמר. זוכרים שהוא ואלטון בראנד היו הסנטר-פורוורדים הדומיננטיים בליגה לפני בערך 10 שנים? הוא עוד רלוונטי, בעוד בראנד מזמן נעלם, אבל כמה הוא יכול לסחוב. אני מעריץ שלו, וטוען שהוא בכלל טרול, או ניאנדרטל. הוא פשוט מפחיד, אבל איזה שחקן נשמה. קצת חבל לי שהקריירה שלו תסתיים בלי לאיים על התארים. אחד שמגיע לו. לפחות לנסות. זה לא רק שלושת אלו, אבל כמה אפשר להזכיר את טוני אלן ו-וינס קרטר.
דוקא ג'מייקל גרין נראה צעיר נמרץ ומבטיח, ומשכיח את ג'ף גרין שעזב, אבל צ'נדלר פארסונס פשוט לא משתלב שם, לפחות בינתיים. השאר פשוט לא שווים דיון מעמיק. ממפיס מאבדת גובה והדור הנוכחי נכנס לישורת האחרונה. עצוב, אבל ככה זה.
לפנייה לכתב/ת 
