תסמכו על קרלסן ומולנסטיין

עם תום המשחק והתיקו המאכזב מול בני יהודה, שרקו אוהדי מכבי חיפה בוז לקבוצתם. אפשר להבין אותם, מכבי חיפה לא ניצחה בבית מעל חודש ואחרי ההפסד והיכולת הירודה מול סכנין, גם הקהל הגדול והנאמן בליגה מתחיל לאבד סבלנות.

שבוע קשה עבר על חיפה. זעם בהנהלה על יכולת הקבוצה והצבת 5 שחקנים ברשימת ההעברות כולל גוזלן, ריאן וג'אבר, המסמלים ויתור על עוד דור שהצליח בנוער. למתבונן מהצד שרואה רק את מה שקורה על המגרש המהלך נראה כמו פאניקה שתוביל לעוד עונה רעה, שאחריה בנייה מחדש בקיץ. אם כל זה לא מספיק, מולנסטיין עלה שוב עם שחקן הגנה בקישור, הפעם ואליינטה כקשר אחורי העונה למודל שתורגל בניצחון על מכבי ת"א, ואחריו עם סאן מנחם כקשר בצד שמאל. כל הסיבות הללו בישרו על חוויה דומה הצפויה ממכבי חיפה, שוב התגוננות של 70-60 דקות ואז הימור על כל הקופה עם הכנסת כל הארסנל ההתקפי מהספסל.

(צילום: אלעד גרשגורן)

על המגרש דברים נראו אחרת, מכבי חיפה הגיעה לשלל מצבים ויצרה כמות גדולה יחסית של איומים למסגרת. היכולת הייתה טובה בהרבה מזו שהוצגה מול סכנין. רק החמצות של קהת ועטר ממצבים קורצים, כולל פנדל בתוספת הזמן, מנעו ניצחון בפער של יותר משער אחד.

נכון, עדיין יש במשחק הטקטי של מכבי חיפה חוליים; יש מרווחים גדולים בין החלק ההגנתי להתקפי, חסרים שחקנים דומיננטים על הקווים ויש תלות גדולה מדי בוורמוט ובעטר. עם זאת, נראה שלשחרור המאסיבי של השחקנים בשבוע האחרון הייתה סיבה מעבר ליכולתם החלשה על המגרש. עדות לכך היא היכולת המשופרת בהרבה שהוצגה הערב וכללה צירופים חכמים ומפרגנים בין השחקנים בהתקפה.

במכבי חיפה הלכו השנה על מודל המנהל המקצועי, ובהחלט ניתן לראות שינוי חיובי ביחס לשנים האחרונות - הקבוצה מהווה גורם בצמרת גם אם אינה מתחרה על התואר. קרלסן ומולנסטיין ראויים לאמון, ויש להניח שדברים שרואים משם לא רואים מכאן - הם יודעים מדוע שיחררו את החמישה וכפי שהוכיחו במשחקים קודמים, הם יודעים כיצד לנווט את הקבוצה ליכולת טובה יותר שתביא תוצאות.