מכבי חיפה עשתה הכל נכון - חוץ מלנצח

יומן מכבי חיפה, אחרי התיקו עם בני יהודה:

1. אם במחזור הקודם לא חסכתי שבטי מרנה מולנסטיין, אז הפעם צריך לא לחסוך ממנו חסד. לאחר שדיללו לו את הסגל ולפני שעיבו אותו בחזרה, הוא העמיד קבוצה ששיחקה טוב מאוד. מכבי הייתה עדיפה על בני יהודה, הייתה טובה ממנה התקפית, טובה ממנה הגנתית, מסוכנת ממנה, שלטה בקצב המשחק ועוד. הכל זולת הדבר הקטן הזה, שהוא, הלכה למעשה, החשוב ביותר בכדורגל, לכבוש יותר שערים מהיריבה. מכבי הגיעה למצבים רבים ואיכותיים עם השחקנים שהיא רוצה שיגיעו לאותם מצבים רבים ואיכותיים, דוגמת אלירן עטר וגילי ורמוט ברגל ורועי קהת בראש. חוץ מלכוון את הרגל/ראש שלהם בזווית הנכונה, באמת שלא היה למולנסטיין איך להוציא מהמשחק הזה יותר.

(צילום: אלעד גרשגורן)

2. אחרי שבמחזורים האחרונים נקודת התורפה של מכבי הייתה במרכז המגרש, היה נדמה שמולנסטיין כאילו בא לומר "הדבר הראשון שאני עושה היום הוא לכבוש את האמצע". הואיל ונטע לביא לא היה כשיר והואיל ועטאא ג'אבר שוחרר מהסגל, לא עמד לרשותו אף שחקן קישור בעל אוריינטציה הגנתית. לפיכך, הוא עשה את הצעד המתבקש מבחינתו והציב שם את מארק ואליינטה, שיגרזן כל מה שזז. הואיל וקמיל ואצק חזר להרכב, לא היה חשש שהדבר יפגע בניהול ההתקפות והדבר אכן לא פגע בהן. וזה גם המקום לציין את ואצק שחזר מפציעה והיה מספר 1 על המגרש. מעולה הן התקפית והן הגנתית. ראית משחק כזו בשילוב חילוצי כדור אין בשפע במחוזותינו. רק חסר לי קצת איום על השער מצידו.

3. תראו, אני ממש לא תופס מאיאד אבו עביד. לדעתי הוא לא מספיק טוב למכבי. עם זאת, צריך לציין שהוא עדיין צעיר וכן שלמרות הטעויות הרבות מדי שלו, המהירות שלו, לעומת דקל קינן ומארק ואליינטה, הצילה אותנו פעם או פעמיים ממתפרצות, שהיו עלולות להיות קטלניות. אינני יודע עדיין מספיק על הולמאר איולפסון, אבל אם הוא מהיר כמו אבו עביד, לפחות מהבחינה הזו הרווחנו.

4. מי שעוקב אחר הבלוג יודע שאני תומך בשימוש בגילי ורמוט כמחליף, אבל הפעם הייתה לו כמות פעולות טובות, מוצלחות ומסוכנות, שהצדיקה שיפתח בהרכב, גם אם לקראת הסיום נגמר לו הכוח. נכון, עדיין יש שם יותר מדי איבודים, אבל לרוב זה באזורים לא מסוכנים.

5. אלירן עטר הוא שחקן שצריך הרבה ליטופים. זה האופי שלו. סטירות, במקרה שלו, לא ממש יועילו. ובכל זאת, יש גבול לכל תעלול. אלירן עטר ממש לא מעל מכבי וזה לא סביר שבכל פעם שהכדור יגיע אליו הוא יישאר שם לפחות 5 שניות. לא בטוח שיזיק לעטר לבקר קצת בספסל, קל וחומר כשהכושר הגופני אינו נקודת החוזקה שלו ובשבוע הבא יש למכבי 3 משחקים בפרופיל גבוה.

6. ואם בעטר עסקינן, אז אני רוצה לתת משפט על התופעה שנקראת בעיטת עונשין (פנדל). ביותר מדי מקרים השחקן שבועט הוא השחקן שרוצה לרפד את הסטטיסטיקה ולא השחקן עם הסיכוי הגבוה ביותר לכבוש. והנוהג הזה מושרש בכל העולם. לדידי, יהיה נפלא אם יפסיקו לייחס את השערים הללו לכובש. שיספרו רק שערי שדה. ככה יבעט השחקן שעושה זאת באופן הטוב ביותר. או שבכלל כדאי לאמץ את מודל זריקת העונשין מהכדורסל, לפיו השחקן עליו נעברה העבירה יבעט את הפנדל.

7. לסיום ובנימה אישית – שלום לך שנת 2016. נעמת לי עם גביע. תמיד אזכור אותך כשנה בה לא פיספסתי משחק ליגה/גביע באצטדיון.