הכוכב האלמוני של ארסנל
בזמן שההגנה סובלת מהפציעות וההתקפה לא תמיד יציבה, פרנסיס קוקלן שומר על רמה גבוהה במרכז השדה
אחד השחקנים הבולטים במרכז השדה בפרמייר-ליג הוא קשרה הצרפתי של ארסנל, שמעולם לא כבש במדיה, אין לו הופעה אחת במדים הלאומיים של נבחרתו הבוגרת, סבל מלא מעט פציעות וכבר היה עם רגל וחצי בחוץ. זהו סיפורו של פרנסיס קוקלן, שחקן שעושה עבודה שחורה, שקטה ויעילה בקבוצה שבה בולטות דווקא הטכניקה והיצירתיות.
קוקלן נולד וגדל בלאבאל ,עיירה במערב צרפת שהמועדון הידוע בה הוא סטאד לאבאל, בו פרנסיס התפתח לאחר שהגיע בגיל 14 מהקבוצה הקטנה יותר של העיר, לאבאל בורני. בגיל 17 הוא צד את עינו של הסקאוט הצרפתי של ארסנל ושחקן העבר ז'יל גרימאנדי, לטעמי אחד המגנים והפלופים הגדולים שארסן ונגר הביא עימו לארסנל,- אך סקאוט מוכשר עליו ארסן סמך ועדיין סומך במציאת כשרונות מארץ הבאגט. גרימאנדי הבחין בקוקלן במשחק של נבחרת צרפת עד גיל 17
ובלי לחשוב פעמיים השחקן הוזמן לשבוע התרשמות בלונדון קולוני (מגרש האימונים של ארסנל).
כשקוקלן נזכר בחוויה הזאת הוא ציחקק: "מעולם לא התאמנתי עם הבוגרים של לאבאל. פתאום ראיתי את גאלאס,סאניה וקלישי מהנבחרת, וחשבתי: מה אני עושה פה!?" הוא נזכר גם בתקרית שהייתה לו בהתחלה עם שוערה של הקבוצה דאז, ינס להמן: "הוא השתגע לגמרי עליי! לא הבנתי מה קורה. ואז אבואה ופברגאס רבו בגלל שאחד בעט בשני, חשבתי: כל אימון זה ככה? זו ממש מלחמה פה!"
הוא חזר ללאבאל בלי ציפיות מיוחדות, ובעת שהיה בשיעור בבית ספרו קיבל טלפון ממספר לא מזוהה. לאחר מכן, כשהקשיב למענה הקולי, שמע קול שלא היה יכול לטעות בו, קולו של הבוס ונגר שהודיע לו שהוא רוצה אותו.
את הבכורה שלו במדי התותחנים היה מעדיף לשכוח. הוא היה חלק מהקבוצה שספגה הפסד משפיל ממנצ'סטר יונייטד, 8:2 באולד טראפורד ב-2011: "הקבוצה לא הייתה מוכנה למשחק הזה" הוא נזכר, "בעיקרון, אפשר לומר שרוב קבוצת המילואים שיחקה. למען האמת, הם היו יכולים לבעוט מכל מצב וזה היה נכנס פנימה. זה אחד מאותם משחקים שאתה מעדיף לשכוח".
לקוקלן היו רק 10 הופעות בליגה באותה עונה ו-11 בעונה שאחריה, וארסנל החליטה להשאילו לפרייבורג מהבונדסליגה. בקבוצה הגרמנית הוא תופקד בעמדה לא מוכרת, עמדת הכנף השמאלית, בה הודה שהיה לו קשה להסתגל. למרות זאת, קוקלן מציין שתקופת ההשאלה בפרייבורג הועילה מאוד להתפתחות כשחקן. בחודש נובמבר 2014 הושאל לצ'רלטון מליגת המשנה באנגליה, לאחר שלא צבר ולו דקה אחת בארסנל, אך נקרא לדגל כעבור חודש בעקבות משבר פציעות חמור אצל התותחנים (נשמע לכם מוכר??).
קוקלן פתח לראשונה בהרכב אחרי 23 חודשים, בניצחון על היריבה העירונית ווסטהאם ב-28 לדצמבר. לאחר אותו משחק קוקלן ביסס את מעמדו בקבוצה וגם בהרכב ונתן הופעות מרשימות במרכז השדה. קוקלן הפך לתגלית מאז החזרה מצ'רלטון, והגיע לטופ הקשרים הדפנסיביים בפרמייר-ליג. מאז אותו משחק נגד ווסטהאם, הוא הוביל את הליגה בחטיפות וסיכולים הגנתיים, מאבקים של אחד על אחד והיה שני בתיקולים באותה עונה רק לפבלו סבאלטה. ונגר הביע את תדהמתו בפומבי מההשפעה המידית של קוקלן אחרי שחזר מההשאלה, כשהוא מצוטט בעיתון ה"גרדיאן" הבריטי: "קוקלן יכול להיות הפתרון שלנו לטווח ארוך".
גם בעונת 2015/16 המשיך השחקן ביכולת הטובה שלו במרכז השדה ושיחק ברוב המשחקים, עד שנפצע לשלושה חודשים וחזר רק בסוף ינואר. בעונה הנוכחית פתח קוקלן ב-15 מתוך 18 משחקיה של ארסנל בליגה ובעוד אחד נכנס כמחליף. העונה הגיע לארסנל גרניט ג'אקה והוא מתווסף למוחמד אלנני המצרי שהצטרף באמצע העונה שעברה. כתוצאה מכך, נוצר מאבק של שלושה שחקנים על שתי עמדות הקשר הדפנסיבי במערך של ונגר.
גם הכוכב הגדול בכל הזמנים של ארסנל, תיירי הנרי, לא חסך בתשבחות מהקשר בן ארצו: "ארטטה, פלאמיני, סונג ואפילו דנילסון ואבו דיאבי ניסו ונכשלו להיות בתפקיד 'קלוד מקאללה' הבא. אף אחד מהם לא כשל וקם מחדש טוב יותר כמו האיש מלאבאל". כשבקבוצה נזכרים בעונה המושלמת שלהם ובקבוצת ה-INVINCIBLE מ-2003/04, הם טוענים שקוקלן הוא בעצם ז'ילברטו סילבה הבא.
הבעיות של ארסנל העונה הן בעיקר בחלק הקדמי, כאשר אוליבייה ז'ירו, החלוץ הקבוע שלהם בשנים האחרונות, יושב בדרך כלל על הספסל ואלכסיס לרוב נמצא לבדו לרוב בחוד ולא תמיד זה מספיק, בנוסף, גם בהגנה יש מספר בעיות עקב פציעות של שחקני מפתח. לפחות כרגע, ונגר יכול להתנחם בכך שקוקלן, כבר כמה עונות ברצף ,מפגין יציבות במרכז השדה.
לפנייה לכתב/ת 
