תמיד זוכרים את החלטת השיפוט האחרונה / טור
כל שופט יודע איזו משמעות יש לשריקה לעבירה שיכולה להדיח את מכבי ת"א מעוד תואר. הלחץ עליהם גדול אבל הם לא יכולים להתעלם כפי שהתעלמו ממה שהיה בשני בנס ציונה
אני לא בטוח שטוב ששופט ייקח נתונים כאלה בחשבון, לפני שהוא שורק לעבירה חמישית. מצד שני, כל שופט יודע בדיוק איזו משמעות יש לשריקה לעבירה שיכולה להדיח את מכבי ת"א מעוד תואר, לעומת שריקה לעבירה למחליף שעלה מהנוער.
כל שופטי ליגת על יודעים את החוקה בעל פה ונמצאים בכושר גופני מצוין. הם נמדדים באומץ שלהם לקחת שריקה קשה נגד קבוצה "גדולה", במשחק על כל הקופה, ויש הסכמה גורפת ששלישיית השופטים ש"נחנקה" בנס ציונה, ראתה את הורדת הזקיף של ויקטור ראד על לי רוברטס וחששה לשרוק.
הלחץ על השופטים גדל כשהמשחקים מצולמים ומשודרים בטלוויזיה, לכן השיקולים הפנימיים שלהם - כמו מי מהם היה צריך לקחת את השריקה, לא מעניינים. בנס ציונה הייתה עדיפה שריקה של שלושתם ביחד, על אין שריקה.
שופטים בעולם כבר לא חוששים לשרוק לעבירה טכנית אפילו לז'לימיר אוברדוביץ' וללברון ג'יימס. הפעלת לחץ על השופטים, היא אולי אחת הסיבות לישיבה של ראשי ובעלי קבוצות על הספסל. אני לא יודע עד כמה משפיעים מבטי האימה ונפנופי הידיים של שמעון מזרחי על השופטים. הוא לא היחיד, לכן שופט שישלח את בעלי הקבוצות ליציע, יתרום תרומה גדולה לכדורסל בישראל.
שריקות או התעלמות מעבירות כמו בנס ציונה, כשהן מצטרפות לקונספירציה על הטיית הגרלות, מתחברות לשורה ארוכה של טעויות שיפוט, עם או בלי מרכאות, שמחזירות אותנו לתקופה שמרפק של לבאן מרסר לפרצופו של תומר שטיינהאור נעלם מעיני השופטים, ושיבוץ של פיטר ואן דר ויליגה לגמר גביע אירופה היה מעורר גלי שמחה בתל אביב. הגיע הזמן להתקדם.
לפנייה לכתב/ת 
