איזה סוג אוהד אתה? המדריך המלא
אתה צופה רק על המסך הפרטי או בכלל לא מביט למגרש בגלל שאתה מנצח על מקהלת האוהדים? הגעת במקרה למשחק, או רק בגלל שהקבוצה שלך מצליחה?
בין אם כדורגל, כדורסל או בדמינטון חופים, מאחורי כל קבוצת ספורט שמכבדת את עצמה עומד קהל אוהדים. כידוע, לא כולנו נולדנו זהים, וכך גם דרך הבעת האהדה כלפי הקבוצה שלנו משתנה מאוהד לאוהד. בדיוק מהסיבה הזאת ריכזנו עבורכם את רשימת סוגי האוהדים השכיחים בעולם הספורט הקבוצתי, שתעשה לכם סדר, תעזור לכם להבין איזה מן סוג של אוהדים אתם ומהי רמת הנאמנות שלכם לקבוצה.
אוהד הכורסה
לא חשובות תוצאות המשחקים הקודמים, מיקום המשחק - בין אם חמישים ק"מ או עשרה ס"מ ממנו, המקום היחיד בו תמצאו את אוהד הכורסה צופה בקבוצתו, באופן מפתיע, הוא בסלון ביתו על הכורסה. מבחינת אוהד הכורסה האווירה באצטדיון היא מוערכת יתר על המידה לחלוטין ולא תשתווה לעולם לאווירה בסלון, במיוחד לאור העובדה שכבר לא ניתן לפצח גרעינים בתחומי האצטדיונים והרי מה כוחן של אהדה, מסורת, מכבי חיפה או מכבי תל אביב אל מול כוחם של גרעיני עפולה.
זהו אוהד שכשקבוצתו מפסידה, מגיע לבית הספר או למקום העבודה ומחריש את עצם היותו אוהד, ומצד שני, מנכס לעצמו ניצחונות ממש כאילו כבש שלושער במספרות או קלע שלשה על הבאזר. אוהד הכורסה הינו אחד מסוגי האוהדים הידוע ביותר לשמצה, ואם מצאתם שהוא תואם לכם, עשו טובה, לכו לספוג קצת אווירה ותנשנשו קבוקים, עדיין מותר.
רמת הנאמנות לקבוצה: היושר של גילי ורמוט בדרבי האחרון במדי הפועל תל אביב.
אוהד ההצלחות
בדומה לאוהד הכורסה, אוהד ההצלחות מנכס לעצמו את ניצחונות הקבוצה ומתנער לחלוטין מההפסדים. ובכל זאת, אוהד ההצלחות נחשב לאוהד נלוז עוד יותר. אוהד ההצלחות עלול לא לצפות במשחק של "קבוצתו" יובלות, במידה שאינה על מסלול ניצחונות רצוף בדרך לתואר. עם זאת, כשהקבוצה בשיאה, ממש אז, כשהכל הולך, תמצאו את אוהד ההצלחות פוקד את היציעים בקביעות כאילו מעולם לא נעדר.
דוגמה לכך ניתן למצוא בהפועל חיפה, שכשזכתה באליפות ההיסטורית בעונת 98/99, צבאו על שערי אצטדיון קריית אליעזר, עליו השלום, כ-14 אלף אוהדים בקביעות. ואילו היום, כשיואב כץ בעלי הקבוצה מתלונן שהקומץ, שמונה כשלושת אלפים אוהדים, יוצא נגדו, ספק אם כץ מבחין שאלה הם כל יושבי היציעים. בחישוב זריז, כ-11 אלף אוהדי הצלחות מתנכרים להפועל חיפה כבר 18 שנה, כשזו מדשדשת בירכתי הטבלה, ולכן היא דוגמה מצוינת.
כאמור, אוהד ההצלחות הוא הנורא שבאוהדים, כזה שקוצר ברינה מבלי לזרוע בדמעה. אם אתם חשים שאתם נמנים בקבוצת האוהדים הזאת, תסגרו באופן מיידי טיול לליברפול ותלמדו מהאוהדים באנפילד את המשמעות של המילים "לעולם לא תצעדי לבד".
רמת הנאמנות לקבוצה: ערן זהבי כשהוא מנשק את הסמל על החולצה, במילים אחרות, רמת נאמנות המוטלת בספק גדול.
האוהד המזדמן/הנסיבתי
אולי לא הכי מדויק לתייג אותו כאוהד הקבוצה, אבל לא מעט מפוקדי היציעים הינם אוהדים נסיבתיים. מה הופך אותם לכאלה? כשמם כן הם, אוהדים מזדמנים שנמצאים במשחק אך ורק מכיוון שלא היה להם משהו טוב יותר לעשות, ובעצם ישנה עוד סיבה לכך שהם ביציע, והיא בן משפחה בעל מינוי שלא עלה בידו להגיע למשחק. את האוהד המזדמן ניתן למצוא בחלקים לא מבוטלים של המשחק במזנון, ככל הנראה מורח חרדל שפג תוקפו, על נקניקיה מעופשת שהייתה עדה לאליפות שגילי לנדאו נתן להפועל תל אביב, בנבדל (פאסיבי כמובן), הכל כמובן פרט ללצפות במשחק עצמו.
את החוויה מסכם האוהד המזדמן ביציאה אופנתית ומוקדמת מהאצטדיון, בדקה ה-75 לערך, בכדי "להימנע מפקקים ביציאה" לדבריו. אז מה נמליץ לאוהד שמבחינתנו מהווה בזבוז של הקצאת מושב באצטדיון? תמצא לך תחביב, פיסול בעיסת נייר או איסוף בולים, עזוב את הכדורגל, חבל על הקלוריות.
רמת הנאמנות לקבוצה: בפן הזה ניתן להקביל אותו למייקל ג'ורדן בקריירת הבייסבול שלו. בסך הכל נאמן ורוצה בטובת הקבוצה, אבל מה לעשות, לא שייך לענף.
האוהד השרוף
האוהד הנעלה ביותר, פסגת השאיפות של כל אוהד המטפס בסולם היררכיית האוהדים. האוהד השרוף יגיע לכל משחק, מצויד ב"צעיף המזל", חולצה מקורית של הקבוצה ועוד קמעות ומקבץ אמונות טפלות. זה ממש לא משנה אם אחותו מתחתנת באותו היום, אם נולד לו בן בכור, אם יורד שלג וגם אם מגרש החוץ הוא במרחק של שלושה ימי נסיעה כשברשותו חד אופן בלבד, האוהד השרוף לא יפספס אף משחק של הקבוצה.
בניגוד לאוהד ההצלחות, את האוהד השרוף לא ניתן לשבור במחי הפסד ואף לא בעשרה הפסדים, הוא ימשיך לפקוד כל אצטדיון ביקום על מנת ללוות את קבוצתו ושמישהו ינסה לעצור אותו. אם אתה, קורא שורות אלה, מחשיב את עצמך לכזה, שאפו, אתה ראוי לכל הערכה. עם זאת, תהיה בנאדם, ספורט זה עניין רציני וחשוב, אבל אחותך מתחתנת רק פעם בחיים, או פעמיים, יותר? תתניע את החד אופן.
רמת הנאמנות לקבוצה: פרנצ'סקו טוטי. כמו שאומר אלי אוחנה – ואין מה להוסיף.
אוהד האולטראס
לאוהד זה ניתן לייחס ללא ספק את כל מאפייני האוהד השרוף. בנוסף לכל אלה, אוהד האולטראס משתייך לארגון האוהדים הרשמי של הקבוצה ומכאן נגזר שבאופן אירוני, הוא כמעט ואינו צופה כלל במשחקי הקבוצה. נכון, זה מעט אבסורדי, אבל אוהד האולטראס נוטה להעביר את רוב דקות המשחק כשהוא עם הגב למגרש, שר לקבוצה ספק שירי הלל, ספק שירי אהבה רומנטיים וכמובן שמבחינתו הכיסא אינו משמש לישיבה אלא לעמידה בלבד.
דבר נוסף שמאפיין אוהד זה הוא שאם תפתחו את הארון שלו, כמובן שתמצאו אך ורק מכנסיים, מהסיבה הפשוטה שממש כמו דוגמנית של פלייבוי, הוא אינו מאמין בחלק עליון. מה הסיבה? ההסבר הגיוני ומניח את הדעת, לאוהד אולטראס אמיתי מקועקע על הגב סמל ענק וחסר פרופורציות של הקבוצה האהובה. נראה שמישהו האזין לשיר "מי שמביט בי מאחור, לא יודע מי אני", והחליט שזה לא יקרה במשמרת שלו. מבעד לכל הסרקזם, אנחנו מצדיעים לאוהדי האולטראס, אלו הם אוהדים למופת שמעצבים את האווירה במגרשי הכדורגל, שלדעת רבים מעצבת את הכדורגל עצמו, אז ברגע של רצינות, תודה לכם.
רמת הנאמנות לקבוצה: אייל גולן והפועל מרמורק כמשל. גולן שיחק לאורך כל קריירת הכדורגל שלו אך ורק במרמורק וכיום אף משמש כבעלי הקבוצה. כמו כן, בדומה לאוהד האולטראס, את עורפו של גולן מעטר קעקוע מוגזם לכל הדעות ומשותפת לשניהם גם האהבה לשירה. תוך כדי כתיבת שורות אלה מסתבר לנו שאייל גולן הוא בעצם אוהד אולטראס, ברכותינו אייל.
אם כן, רגע של רצינות. לכל אוהד יש את הדרך שלו להפגין אהדה ואהבה לקבוצתו, על אף הביקורת הסרקסטית שהפנינו כלפי כל סוגי האוהדים בערך, חשוב להבין שלכל אוהד תפקיד חשוב בהפיכת הספורט לכל כך מרגש ולנושא שאנשים ברחבי העולם כל כך אוהבים ומתחברים אליו. הספורט הוא דת לכל דבר ועניין, הוא מעצב את התרבות, לעיתים מקרב לבבות ולעיתים, מה לעשות, יוצר מלחמות. אבל הספורט הוא שלנו, גם שלך אוהד ההצלחות, בדיוק כמו שהוא של אוהד האולטראס, בשורה התחתונה הדרך בה אתה אוהד היא לא העניין, כי זה מה שיפה בספורט, יש בו מקום לכולם. טוב נו, כמעט.
לפנייה לכתב/ת 
