העיר את השדים
האוהדים מאוהבים בו, השחקנים הצעירים שואבים ממנו השראה ומערכת היחסים עם מוריניו היא בכלל סיפור אהבה. למרות שזה כנראה לא ייגמר באליפות, איברהימוביץ' החזיר את שמחת החיים לאולד טראפורד
מנצ'סטר יונייטד היא הבשורה האמיתית של משחקי חג המולד בפרמייר־ליג, ולא רק בגלל המאזן המושלם. ההשפעה העצומה של זלאטן איברהימוביץ' על הקבוצה לא נמדדת רק בשערים, אלא במשהו עמוק יותר שמצביע על מגמה חדשה בתיאטרון החלומות, בגיבוי מלא ממוריניו, שמתחיל להזכיר את יונייטד של פעם.
כלל לא רלוונטי אם יונייטד תזכה באליפות השנה או לא. קרוב לוודאי שהפער מצ'לסי המוליכה גדול מדי. אמנם לא נתפס להגיד על מועדון ענק בסדר של מנצ'סטר יונייטד משפט כזה, אבל בהתחשב בפתיחת העונה המגמגמת, ניתן להסיק שהמאמן הפורטוגלי הצליח היכן שקודמיו נכשלו – וזה בסיס ההרכב והשיטה איתם הוא יצא לקרב. השיפור המתמיד של פול פוגבה ככל שהעונה מתקדמת, הרעב של מרקוס רשפורד, שמחת החיים של הנריק מחיטריאן, מערך 4-3-3 היציב בהנהגת מייקל קאריק, התפקוד נוגע בשלמות של אנטוניו ולנסיה כמגן ימני, וכמובן, מעל כולם, איברהימוביץ'.
יכול להיות שמסי הכי מוכשר, רונאלדו השחקן הטוב בעולם, סוארס הכי מרשים, גריזמן קטלני וניימאר פנומן, אבל בפועל אלה שאלות סרק שאין עליהן תשובה חד משמעית, וכל אחד יכול לפרוס את משנתו בנושא. על דבר אחד אין עוררין, השחקן הכי מיוחד בנוף הכדורגלנים של הדור הנוכחי הוא החלוץ השוודי, המשלב ייחודיות יוצאת דופן על המגרש ומחוצה לו, ובכך מקנה למשחק ערך מוסף. באוקטובר האחרון חגג זלאטן 35 חורפים, מה שאומר שהוא נמצא אולי בישורת האחרונה של הקריירה המקצוענית שלו.
המטרה: לשוב לליגת האלופות
השער של זלאטן בדקה ה־78 מול ווסטהאם היה ה־18 שלו העונה בכל המסגרות, ובקושי חלף סיבוב אחד. לענק השוודי מצפים עוד משחקים רבים, לרבות הליגה האירופית, שם יונייטד מכוונת להגיע עד הסוף. המספרים מדהימים כשלעצמם, אבל הסיפור המרכזי של יונייטד המתחדשת היא השפעתו האדירה על הקבוצה הכי לחוצה אולי בכדורגל העולמי. זה לא משנה בכלל אם יונייטד תזכה באליפות או לא, כי בכל מקרה המטרה העיקרית העונה היא לשוב לליגת האלופות, וזאת למרות הכסף הרב שנשפך הקיץ על שחקני רכש, כולל על פוגבה, השחקן היקר ביותר בעולם.
גם אם אין לכך סימוכין, בשנים האחרונות יונייטד הייתה שבויה בקונספציה של ווין רוני. למרות ששיאו הרחק מאחוריו הוא השחקן הדומיננטי ביותר של השדים האדומים בפער ניכר, וזאת למרות שהוא די שנוי במחלוקת בעיני האוהדים. אפילו מאמן קשוח כמו ואן חאל, שניסה לדחוק אותו הצידה, לא הצליח למנף את יונייטד למקומה הטבעי. יונייטד באיזשהו אופן עדיין מועדון שמרני, שבמהלך ההיסטוריה דגל בגידול וברכישה של השחקנים האנגלים הטובים ביותר, והם אלה שתמיד נתנו את הטון, גם בדורות של שחקנים פחות מוכשרים. וכן, גם במחיר של כדורגל פחות אטרקטיבי ושובה עין, אם התוצאה הייתה זכייה בתארים והגמוניה מוחלטת. לכן מוריניו למשימות האלו הוא כנראה האיש הנכון שיכול לגרום ליונייטד שוב לגעת בחלום.
יונייטד, למרות פתיחה מקרטעת של העונה, נראית מאז התבוסה לצ'לסי בסטמפורד, רושמת כבר שישה ניצחונות רצופים ו־13 משחקים ללא הפסד. הרצף הארוך ביותר מאז עידן פרגוסון שעמד על 18 משחקים, בין ה־15 בדצמבר 2012 ל־20 במארס 2013, בעונתו האחרונה של המנג'ר הסקוטי על הקווים באולד טראפורד. נתון יוצא דופן לא בהכרח בשל הכמות, אלא לאור הדרך והשינוי שעוברים על יונייטד מאז התבוסה לצ'לסי.
למרות המאזן הבלתי נתפס של זכייה ב־11 אליפויות ב־13 שנים, זו הפעם הראשונה שזלאטן בוחר לשחק בקבוצה שהיא לא דומיננטית כמו קבוצותיו הקודמות, אלא כזו שמצויה בתוך רנסאנס שמטרתו להנפיק תוצאות מיידיות בליגה שהמציאה מחדש את המושג "תחרותיות". אולי זלאטן לא ייקח אליפות בעונה הזו של יונייטד, אבל השפעתו עשויה להיות מהפכנית ולהוות את היתד הראשון בדרך חזרה למעלה. האוהדים מאוהבים בו, השחקנים הצעירים שואבים ממנו השראה ומערכת היחסים עם מוריניו היא בכלל סיפור אהבה.
זיכרונות מאינטר
באיזשהו מקום סיפור אהבה בין מוריניו לזלאטן הוא סגירת מעגל אחרי שהשניים עשו יחד עונה גדולה באינטר המתחדשת אחרי עידן מאנצ'יני. אינטר דהרה לאליפות שנייה ברציפות, כאשר היא משחזרת כמעט במדויק את העונה שקדמה לה. אבל עם כל הכבוד לתואר היוקרתי, אינטר כשלה מלתקוע יתד נוסף בליגת האלופות והודחה ברבע הגמר ע"י יונייטד של פרגוסון. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאינטר הייתה תלויה בזלאטן למרות סגל נוצץ עטור כוכבי על דוגמת קמביאסו, זאנטי, מאיקון ועוד. קפיצת המדרגה האמיתית שלה ושל ומוריניו הייתה בעונה שלאחר מכן, בדמות טרבל היסטורי ללא זלאטן, שנמכר לברצלונה תמורת 59 מיליון יורו.
צריך לומר שמוריניו אף פעם לא הביע הסתייגות מהמהלך ואף טען במסיבת העיתונאים בסאן סירו, ערב משחק הפתיחה נגד ברצלונה במסגרת ליגת האלופות של עונת 2009/10, כי הוא עשה עסקה מצוינת ואינטר יצאה מורווחת. במילים אחרות ניתן להסיק כי הוא היה מרוצה מן המהלך. חשוב לזכור שעד אותה קדנציה באיטליה, המיוחד מעולם לא נתקל באישיות כה דומיננטית על המגרש ומחוצה לו. בפורטו ומאוחר יותר בצ'לסי מוריניו היה הדמות המרכזית, למרות שחקנים גדולים כמו דקו, קראבליו, דרוגבה ולמפארד.
8 אליפיות ו־12 גביעים, ביניהם שתי זכיות בליגת האלופות וגביע אופ"א עם פורטו, הופכים את הפורטוגלי לאחד המאמנים המעוטרים והמנוסים ביותר בעולם. למרות כל האמור לעיל נראה כי הפרויקט הזה במנצ'סטר יונייטד הוא המאתגר ביותר עד כה בקריירה שלו, ולא רק בגלל התחרות העצומה בפרמייר־ליג, לחץ תקשורתי אדיר או בגלל הירושה המורכבת שקיבל מקודמיו. מנצ'סטר יונייטד היא משהו אחר, ולמרות ששברה את שיא ההעברות העולמי הקיץ עם רכישתו של פוגבה, עדיין מדובר במועדון שמרן עם קודים שונים מכל מועדון אחר.
כוכבי עבר ופרשנים בהווה יכולים לבקר חופשי ותגובה אליהם עלולה להתברר ככזו שתוביל לזובור תקשורתי. "זלאטן רכש לטווח קצר", אמר מייקל אואן על ההחתמה של החלוץ. מוריניו, בצעד אמיץ, הגיב לכוכב העבר כאשר אמר כי איברהימוביץ' כבש יותר שערים מאשר אואן בכל הקריירה שלו בשורות מנצ'סטר יונייטד. אמר וצדק. העמידה האיתנה הזו מוכיחה עד כמה הפורטוגלי עומד מאחורי הכוכב שלו, שמתגמל אותו על המגרש בביצועים מרשימים. חלק מהשיפור המתקדם של פוגבה בשבועות האחרונים נובע בין היתר מתשומת הלב לה זוכים איברהימוביץ ומוריניו, שעם כל הכבוד לצרפתי עדיין לא מתקרב אליהם מבחינה תודעתית.
איברהימוביץ', שאולי אחרי 4 אליפיות קלות בצרפת, לא יהיה אלוף, אבל דבר אחד בטוח: יחד עם מוריניו הוא החלק האינטגרלי של מנצ'סטר יונייטד המתחדשת. כזו שאולי אין בה הרבה שחקנים אנגלים כבעבר, אבל כזו שמרתיעה שופטים ויריבות גם ביכולת לא משכנעת.