השנאה למכבי ת"א מעוורת אנשים

ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן. בגאצקיס לא קיבל מאה ימי חסד, אפילו לא חודש. מעניין שאותן ביקורות, חובבניות למדי, מופנות בזו אחר זו למאמן הישראלי הבכיר כיום, בלאט, ולעוזרו שעשה בדיוק מה שלמד ממנו, אבל עם כלים עדיפים ובמשחק ביתי, והצליח לרשום ניצחון חשוב מוראלית. חשוב להדגיש שאני לא מהמפלגה של בגאצקיס, וטענתי שעדיף להחזיר את פיני גרשון, אבל לא עושה לובינג לאף אחד ולבטח לא אשמיץ מישהו בגלל שאני חושב שהיו (אולי) אופציות יותר טובות. להשוות את מכבי לסאברס? להעלות טענות על הנסיגה במעמד הישראלים? כנגד מכבי דווקא? ומה עם ירושלים? אז בואו נבדוק כל טענה לגופה.

מכבי גידלו כמעט את כל הדור הנוכחי של הישראלים הבכירים. פניני גדל אצלנו ונשלח להתחשל בקבוצות קטנות. ירושלים הכניסו סעיף בחוזה שלו שלא יכול לעבור חזרה למכבי. יופי להם. שחקן נוער שלנו לא יכול לחזור אלינו. אם הם לא מקבלים את דגן יבזורי, יש להם שתי ברירות, להתלונן שאנחנו מגעילים ומייבשים אותו על הספסל, רק בשביל לא לחזק את היריבות. ומה, בינתיים הוא שוחרר, מה שלדעתי לפחות שולל את הטענה המופרכת הזו, אבל גם אם זה היה נכון, אתם התחלתם עם הסעיף בחוזה של פניני.

(צילום: עוז מועלם)

אפשר גם לחזור בכם מהשטות הזו ששחקן נוער שלנו לא יכול לחזור לשחק אצלנו, להתנצל פומבית על הטעות ולצאת לדרך חדשה. מכבי רוצה ליגה חזקה, נקודה. הליגה חשובה למכבי בשביל שלא יהיו פערים גדולים מדי בין משחקי ליגה, שאפילו לא מספיקים כמשחקי אימון, ומשחקי יורוליג. בכל השנים שלקחנו גביעי יורוליג הייתה תחרות חזקה בארץ. זכרו למשל איך הגענו לגמר יורוליג בפעם הלפני אחרונה (עם צביקה שרף) ואז בסוף אפילו לא לקחנו אליפות בארץ.

אז כן, מכבי גידלה את דור הישראלים הנוכחי. לייצוא. ליאור אליהו ויותם הלפרין גדלו במכבי ורצו לנסות באירופה, כמו קטש לפניהם. לא עמדנו בדרכם משלל סיבות. הכסף הגדול באמת, שאי אפשר להתחרות בו, והרצון של ישראלים לצאת מהבידוד ומהביצה. הם חזרו ולא עמדנו בדרכם לחזק את היריבה העיקרית שלנו (למשל ליאור חזר למכבי ושוחרר ישירות לירושלים). אז מי באמת עושה שיקולים חזיריים איך להחליש את היריבות? מכבי נתנה במה לגל מקל שרצה ללכת ל-NBA. כמה נציגים יש שם בדור הנוכחי? בטוחים שהדור הזה נופל מקודמיו? בגלל שמכבי דורסת את הליגה, כמובן, ומחלישה את מעמדו של השחקן הישראלי. כמה שטויות במשפט אחד. עד לא מזמן היו לנו שני נציגים ב-NBA.

והפלא ופלא, שני אלו שהגיעו לשחק שם, באו משורות מכבי. גם כספי יצא לשם, ממכבי. גם קטש שהיה הכי קרוב להגיע לשם, אבל בגלל השביתה חתם בפנא (ולקח לנו גביע אירופה במו ידיו), גם שפר והנפלד שהיו קרובים מאוד, הפכו (או נולדו) מזוהים עם מכבי. גם ברקוביץ' שקיבל הצעה מהנטס ומכבי התחרו על שירותיו. מאז ומתמיד ניסינו מצד אחד להחתים את הישראלים הכי טובים, ומצד שני לא לעמוד בדרכם לתהילה. בלאט דוגמה טובה למאמן שגדל אצלנו כעוזר לפיני ולא היה בשל לקחת את המושכות, חזר לחממה ואז יצא לגדול בחוץ, ושוב חזר למכבי והגיע עד הסוף, ושוב יצא בניסיון ללכת הכי רחוק שאפשר. ואם זו לא המשכיות ועקביות בעמדת המאמן, אז מה כן? ניסינו לגדל גם את עודד קטש וגיא גודס. זה לא עבד. יודעים למה? כי גם אז כהיום כל "המום"חים חיכו גם להם בפינה ולא נתנו להם מאה ימי חסד.

שופטים את המאמנים של מכבי על ההמנון ומכסת הזרים בליגה. תזכורת. לי ג'ונסון. מכבי הביאה את לי ג'ונסון וקווין מגי לא במטרה להשתלט על הליגה, זה היה במהלך הרצף של 23 אליפויות. זה היה בניסיון לבסס קבוצה שלא תצטרך ניסים בשביל לשחזר את ההצלחות שכבר היו. חוק לי ג'ונסון אמר שאפשר לרשום זרים בליגה. אחד לכל קבוצה. לא במשחק נתון, בעונה שלמה. וככה לי ג'ונסון שיחק כעשרה משחקים בעונה הסדירה ביורוליג, וברגע האמת לא היה מחובר מספיק לקבוצה. הגענו לגמר ולא לקחנו גביע אירופה שלישי. אז מי מחוקק חוקים להצר את צעדיו של המתחרה?

הבאנו את הצלף הכי טוב בליגה, פעמיים באותו עשור. חנן קרן בא בשביל להתייבש על הספסל? אז גם דורון ג'מצ'י. שטויות. את שניהם הביאו בשביל לחזק את הקו האחורי. שניהם לא היו שומרים גדולים. ג'מצ'י הצליח, למרות השמירה הלקויה, ואז התלוננתם שאנחנו מרכזים את כל הכשרונות אצלנו. קרן נכשל (כי באירופה לא מספיק להיות ידית. מה לעשות, צריך גם עצירות בהגנה), אז התלוננתם שאנחנו מייבשים שחקן בשביל להחליש את היריבות.

(צילום: יאיר שגיא)

למה הדוגמה הארכאית משהו? כי בדיוק אותו דבר קורה גם בדור הנוכחי. הבאנו את נעימי בשביל לחזק את הקו האחורי. לא עבד. שיחררנו ומאחלים לו הצלחה באשר יילך. הבאנו את יבזורי. לא הלך? שיחררנו. וכזכור, הישראלים הכי בכירים של ירושלים, אליהו והלפרין, היו מזוהים עם הצהובים. לא עמדנו בדרכם. אוחיון ופניני לא הצליחו במכבי? הם לא היו חלק מרכזי ברוטציה שלקחה את היורוליג? שגב לא מצליח במכבי? לגבי גל מקל מוקדם לקבוע, אבל אתם תעשו כל מה שאפשר בשביל לסכסך ולסכם את התקופה שלו במכבי. אז תזכורת, הוא עוד לא שנה שלמה אצלנו (הצטרף לקראת סוף שנה שעברה).

כואב לכם להודות שהכל משיקולים מקצועיים? כי אצל הרבה ישראלים, השנאה למכבי מעוורת אותם וכנראה עולה על אהבתם לקבוצתם. היריבה העירונית בכדורגל ניסתה "להוציא את העיניים" למכבי ולאוהדיה, והתרסקה. נשאר לאחל להם "בהצלחה". וכשאני מאחל מכל הלב אני מאחל הצלחה ולא "בהצלחה". זה ההבדל בין נימוסים ואיחול אמיתי מכל הלב. איחלתי הצלחה להפועל כשרצו באירופה והביאו הישגים, אבל אחרי ש"הם לא מייצגים את המדינה" אני לא יכול לאחל להם הצלחה עם כל הלב, אז שיהיה "בהצלחה". רוצים את הלב שלי, תרוויחו אותו.

קם דבר ביורוליג. במקום שלבים מוקדמים עם 10 משחקים (בבתים של 6 קבוצות) ואז שלב שמינית גמר עם 6 משחקים (בבתים של 4 קבוצות), ואז סדרות של הטוב מ-5 ופיינל פור (כמה משחקים? לא יותר מ-23, לקבוצה שהגיעה לפיינל פור לאחר סדרה שהגיעה למשחק האחרון(), אבל השנה 16 קבוצות משחקות שני מחזורים, כלומר 30 משחקים בשלב הנוכחי, ואז אולי עוד כמה, אם מגיעים לפלייאוף. תוסיפו את ליגת העאלק והגביע, וגביע הליגה וגביע ווינר, ותגיעו כמעט לעונת NBA.

אז יש שיקולים אחרים. יש תוכניות משחק תוך התבוננות בעונה שלמה. בלאט לא "שכח" את קלייבורן על הספסל. בלאט מאמן בשביל עונה שלמה, אז השיקולים שלו שונים. הדקות של קלייבורן נקבעו מראש, ואם זה יעלה בהפסד במשחק חוץ? בלאט מתכתחילה לא בנה על ניצחון פה. הוא כן בונה על סגל בריא וכשיר בשלבי ההכרעה. בשבילנו זה היה משחק על עונה שלמה, להיות או לחדול. בשביל בלאט זה עוד משחק בלוח המשחקים הצפוף (אולי מדי) של הקבוצות באירופה. עוד שיקולים? מביאים הרבה שחקנים בשביל להתחיל את העונה. כמו ב-NBA.

גם פה צריך רוטציה רחבה. מי שלא מטמיע את הצורך ברוטציה רחבה, הולך הביתה מוקדם. למשל בפלייאוף האחרון, בילי דונובן הוביל 1:3 על ג"ס ואז החליט "לקצר את הרוטציה". מאמן מנוסה, אבל בעונתו האחרונה במכללות עוד שיחקו 45 שניות לשעון התקפה. עכשיו זה כבר 30 שניות ועדיין, משחקים שם כ-30 משחקים כפול 40 דקות לעונה והפלייאוף משוחק כנוקאאוט, אז מה שהספיק לו במכללות, לא מספיק בשביל ללכת עד הסוף באוקלהומה.

אז מי שחושב שמכבי הביאה יותר מדי שחקנים, שיבדוק מה עשו היריבות. לא בישראל, למרות שאפילו ירושלים עם סגל הרבה יותר גדול מהישראליות שלא משחקות בחו"ל. אז תשכחו מכל מה שלמדתם על ניהול משחק בעידן פיני גרשון ורלף קליין, זה לא תקף להיום. היום המאמן מנהל עונה שלמה, או שחצי מהסגל שלו בכלל לא יגיע לישורת האחרונה של העונה. כלומר, הם יגיעו, עם חליפות וקביים.

אבל "המום"חים מכניסים למאמרים שלהם על "הכישלון הידוע מראש" של בגאצקיס גם את שירת התקווה (גם לי זה צורם, אבל מה זה קשור בכלל, הבן אדם נחת בשבוע שעבר...) ואת מכסת הזרים בליגה הישראלית, גם את המעמד של השחקנים שהיו מעורבים בקטטה באימון המסכם, והכל, שבוע אחרי שנחת אצלנו. אז סליחה, כבוד "המום"חים, אבל זה לא רציני.

ביקשתי עבור הדר ובשביל ליובין את מה שאני מבקש גם עבור בגאצקיס. מאה ימי חסד, לפני שמתחילים לנתח כשלונות. להבדיל משלושת קודמיו, איינארס לא היה שותף לבחירת הסגל. לא ברור אם היה מעורב אפילו בהחלטה לשחרר את דגן יבזורי. את הדקות שייתן (או שלא ייתן) לאוחיון, אבקש לשפוט לא יום אחרי שהיה מעורב בקטטה באימון. זה כבר לא מקצועי. אולי המאמן החדש חכם על חלשים, אולי הוא היה צריך לגזור גזירה שווה גם על הזר שהיה מעורב באותה קטטה ממש, ואולי השיקולים שלו בכלל לא קשורים לקטטה.

שחקנים מתחממים כי אכפת לשחקנים ממצב הקבוצה. אז אני בעד לעשות איתם שיחת הבהרה ואזהרה ולא לנקוט סנקציות מהשרוול. ובכל מקרה, לתת לבגאצקיס ולמכבי אוויר לנשימה. עוד לא עברה חצי שנה והוא המאמן הרביעי על הקוים. די, הגזמתם. לא יכול להיות שבכל העולם יש רק מאמן אחד שיכול לאמן את מכבי, וזה לגמרי במקרה, המועמד שלכם, שאתם עושים לו לובינג. הרבה יותר הגיוני ששנאה טהורה למכבי גורמת לכמה מ"המום"חים לשלוף עטים מושחזים ולסמן את המטרה הבאה, על הגב של המאמן הנוכחי, וללא הבחנה. אותי זה מגעיל.