אפילו לא הפתעה
הבעיה במכבי חיפה היא לא ההדחה המוקדמת מגביע המדינה - המחזיקה היוצאת הפסידה לקבוצה טובה ממנה - אלא העובדה שאין שום התקדמות באיכות המשחק שלה. אורי קופר על הפרידה של הירוקים מהתואר וסגל שזקוק לחיזוק ביותר מדי מקומות
נהוג לומר שבמשחקי גביע אין חשיבות לשום דבר מלבד לתוצאה. הדבר היחיד שמעניין הוא אם עלית או הודחת במשחק אחד שבו צריך "להוציא תוצאה" ולהמשיך הלאה. במקרה של מכבי חיפה הסיפור שונה. דווקא על התוצאה עצמה לא חייבים לבוא בטענות - זו אפילו לא הייתה הפתעה וחיפה הפסידה לקבוצה טובה ממנה, שמדורגת מעליה בטבלה. אבל כל 90 הדקות שהובילו לתוצאה הזו, היו עליית מדרגה ברמת הדאגה שהאוהדים שלה צריכים לחוש.
לא דאגה מזה שהגביע לא יישאר שלהם כבר אחרי משחק אחד אלא ממשהו גדול יותר, מקיף יותר. הרי רנה מולנסטיין מדבר כל הזמן על "דרך" ועל "תהליך" והנה, חיפה לא נראית אפילו טיפל'ה יותר טוב מאשר לפני שלושה חודשים. האמת, היא נראית אפילו פחות טוב. מכבי פ"ת קבוצה טובה, אבל אתמול היכולת העלתה זיכרונות מימי נומה קאליו של תחילת העונה. גם אז וגם הפעם, עם כל ההפיכות בסגל בין לבין, עמית זנטי בן ה־19 הוא זה שנכנס להציל את המצב.
מבחינת הישגיות מיידית אפשר לומר שחיפה גמרה את העונה, אבל שוב, הבעיה היא לא היעדר משחקים בעלי משמעות בחודשים הקרובים, אלא שחלק גדול מהסיבות לאופטימיות,
אלה שנתנו תקווה לעתיד, הולכות ומתפוגגות. לא מדובר בטור קרלסן, שנראה שעושה שינויים וצריך לתת לו זמן, אלא בכך שאיננו רואים שום חדשנות או יצירתיות ממולנסטיין (להפך, רק ציוותים יותר מוזרים של שחקנים), ובחידוד ההבנה שכרגע בסיס השחקנים הראויים קטן מהמצופה.
כמעט בכל משחק בעולם, הקבוצה שנמצאת בפיגור היא זו שתוקפת בדקות האחרונות, מנסה להשוות או למזער נזקים. בחמש הדקות האחרונות אתמול, בפיגור, שחקני חיפה היו עם הכדור במחצית המגרש של פ"ת במשך שלוש שניות. זהו. שלוש שניות בחמש דקות לקבוצה בפיגור שלא הצליחה לעשות שום דבר, בקושי להרחיק כדור. זה דבר גדול, נדיר, שלא נובע מבעיה אחת נקודתית. לא רק המאמן או הפוקוס של שחקני ההתקפה או חוכמת המשחק של שחקני ההגנה או כל סיבה אחרת שתזרקו לאוויר.
פ"ת לא הייתה רק "יותר טובה", אלא שלטה לגמרי בחיפה. במחצית הראשונה זה נראה שהלוזונים זכו בהגרלה לשחק מול קבוצה מהלאומית שלא רגילה לקצב וללחץ. האמצע של חיפה, בדיוק כמו מול סכנין, היה פרוץ לגמרי. הנעת הכדור לא קיימת וההגנה לא הצליחה להוציא מסירות פשוטות כשסאן מנחם סידר את השער הראשון ואבו־עביד איבד גם הוא בחצי המגרש שלו. כמות המצבים בהתקפה הייתה מזערית.
"הכנסנו עצמנו למצב הזה ורק אנחנו נוכל להוציא אותנו מהמצב הזה", קבע מולנסטיין. החצי הראשון של המשפט נכון, אבל נדמה שגם המאמן עצמו יודע שהסגל הנוכחי יתקשה לעמוד באתגר החצי השני.