מה עם החצי השני?

אבל כרגע אני יכול רק לנחש. השבוע מכבי שיחקה נגד נס ציונה במסגרת רבע גמר גביע המדינה בכדורסל. מי שראה את המשחק, ראה את אחד המשחקים המזעזעים של המועדון הזה בשנים האחרונות. אמנם נס ציונה מוביל את הליגה הלאומית (ביחד עם הפועל באר שבע שנתנה גם היא פייט לא רע לחולון, חשוב לציין), אבל בכל זאת היא קבוצה מהליגה השנייה. מכבי חייבת להיראות טוב בהרבה מכל קבוצה בליגה, אולי חוץ מירושלים. אז ברור שזה פשוט לא הגיוני שהקבוצה מתקשה עד השנייה האחרונה נגד נס ציונה עם שחקנים כמו גל מקל שעבר ב-NBA, אנדרו גאודלוק ואחרים, שכל אחד בפני עצמו פשוט מצוין ועבר דבר או שניים בקריירה. לא קרה לי עדיין שאני יושב מול המסך ומתקשה להצביע על הסיבה בגללה הקבוצה נראית ככה.

(צילום: עוז מועלם)

בהמשך השבוע, מכבי התמודדה במסגרת המחזור ה-16 ביורוליג נגד קבוצתו של אחד מהמאמנים הגדולים באירופה (יש שיגידו הכי גדול), דייויד בלאט. אני חייב לתת קרדיט לקהל, שגם אחרי שישה הפסדי יורוליג רצופים, ממשיך למלא את ההיכל עד אפס מקום ולדחוף את הקבוצה במשחקיה באירופה. הרבע הראשון של הקבוצה בצהוב היה לא פחות ממדהים. הקבוצה עשתה כל העולה על רוחה והתעללה בקבוצה הטורקית. הרבע השני היה צמוד בניגוד לרבע הראשון.

סוני ווימס היה אדיר. השחקן שקיבל ביקורות על ימין ועל שמאל עד למשחק הזה פשוט השתיק את כל המבקרים עם ערב נהדר וסיפק 24 נקודות. מאיק צירבס גם הפתיע אותי, בגלל שידעו להשתמש בו נכון במחצית השנייה, ותרם 13 נקודות לקבוצה. התאכזבתי מהרבע הראשון של קווינסי מילר, שעשה 3 עבירות מטופשות בתחילת המשחק וכתוצאה מכך גם לא שיחק זמן ממושך. בסוף המשחק הוא אמנם דפק שלשה חשובה מאוד וגם עשה הגנה לא רעה בכלל. ימים יגידו אם מדובר בווינר או בעוד פלופ בצהוב.