המורשת של וויין רוני
המספר האמיתי שצריך לייצג את הג'ינג'י הוא מספר הדקות העצום אותו קיבל לאורך הקריירה, ותמיד ברמות הגבוהות. עכשיו, כשמעמדו ביונייטד מתערער למרות השוואת השיא של צ'רלטון, הוא צריך לתכנן את צעדיו הבאים
הדבר היחיד שהייתי בטוח בו כשהתחלתי לכתוב את הכתבה הזאת היה שאת וויין רוני לא מייצגת הסטטיסטיקה. אם אצל חלק מהשחקנים סטטיסטיקה היא לא כל הסיפור, אצל רוני היא בכלל לא חלק מהסיפור. גם בעונתו הטובה ביותר הוא כבש פחות מ-30 שערי ליגה ורק 5 שערים באירופה, ומנצ'סטר יונייטד הגיעה לגמר ליגת האלופות. גם בעונה בה זכתה בצ'מפיונס, ב-2008, כבש רוני רק 4 שערים באירופה ו-12 בלבד בליגה. ועדיין, הוא היה השחקן הכי חשוב בקבוצה, חוץ מכריסטיאנו רונאלדו, כמובן.
רוני היה חלק מסגל שכלל את ואן דר סאר בתקופת שיא דווקא לעת זקנה, את מייקל קאריק בשיא הקריירה, את ראיין גיגס הבלתי נגמר ואת האדריכל פול סקולס. גם כשרונאלדו עזב, ידע רוני לרתום את כל אלה לטובתו ולהצעיד את הקבוצה לתארים. כמובן שגם פרגוסון היה שם.
הירידה החדה ביכולת הגיעה בעונה שעברה, אז כבש 8 שערי ליגה בלבד, בפעם הראשונה בכל עונותיו ביונייטד בה ירד ממספר כיבושים דו-ספרתי. אבל לא רק המספרים ירדו. לואיס ואן חאל ניסה לשקם את יונייטד החבולה ומיקם את רוני כמעט בכל עמדה במגרש. הג'ינג'י, שידוע כאחד שנותן הכל לקבוצה, מילא את כל התפקידים בלי להתלונן, אבל בפועל הקבוצה נפגעה מהמהלך, מה גם שבזמן שוואן חאל הוריד אותו לקישור, הוא לא הביא מחליף ראוי לעמדת החלוץ.
אמרנו שאצל רוני סטטיסטיקה היא לא חלק מהסיפור. בואו נראה מה כן רואים בסטטיסטיקה, דברים שאוהדים בדרך כלל לא יודעים. רוני שיחק עד היום יותר מ-35,000 דקות רק בפרמייר-ליג ויותר מ-48,000 דקות בסך הכל. רונאלדו, בן גילו של רוני, שיחק את אותו מספר דקות בליגה (כולל באנגליה) ובסך הכל 54,000 דקות. מסי (בן 29), לעומת זאת, שיחק בסך הכל אותו מספר דקות כמו רוני, אך רק 29,000 דקות בליגה. לוקאס פודולסקי, שעבר בגרמניה, אנגליה, איטליה וטורקיה, שיחק "רק" 32,000 דקות. והוא בגיל של רוני.
שחקנים נוספים בני 31: בפטימבי גומיס, אלבארו נגרדו, אנדרה פייר ז'יניאק, פררנדו יורנטה וסלומון קאלו. כולם שיחקו בקבוצות גדולות:
בפטימבי גומיס – 32,285 דקות.
סלומון קאלו – 32,503 דקות.
אנדרה פייר ז'יניאק – 31,544 דקות.
פרננדו יורנטה – 30,173 דקות.
אלבארו נגרדו – 26,443 דקות.
מה כל זה אומר? שהשחקן שהכי קרוב לרוני בדקות משחק שיחק 15,000 דקות פחות ממנו! 15 אלף דקות! נתון בלתי נתפס. אם נבדוק מה כל אחד מהם עושה כיום, נגלה שגומיס משחק במארסיי, קאלו בהרטה ברלין, ז'יניאק בטיגרס (מקסיקו), יורנטה בסוונזי ונגרדו מושאל מוולנסיה למידלסברו. רוני משחק עדיין במנצ'סטר יונייטד, עם 15,000 דקות יותר מהבא אחריו ברשימה. מרשים לכל הדעות.
בזמן הזה הוא גם זכה בתארים, גם כאשר רונאלדו כבר לא היה בסביבה. אלא שפה קבור הכלב. המילה "משחק" כבר לא כל כך תופסת לגבי רוני. הבחור שמשחק בבוגרים כבר מגיל 16 שותף השנה ב-23 משחקים בלבד, מתוכם רק 14 משחקי ליגה. הוא הבקיע בליגה פעם אחת ולאחרונה מנצ'סטר יונייטד חיברה 6 ניצחונות רצופים, כשחלקו בהם מזערי. האדומים מתחילים להתחבר בחלק הכי חשוב של העונה, בתקווה שיהיה לזה המשך בעונה הבאה. עושה רושם שרוני אינו חלק מהעתיד הזה.
אחד הדברים שאוהדי יונייטד מצפים לו ביותר מהשחקנים שלהם זה להבקיע נגד ליברפול. ואת זה רוני עושה בהצלחה. הוא השחקן הפעיל שכבש הכי הרבה נגד היריבה המושבעת, 6 שערים, בממוצע של כמעט שער כל 4 משחקים. ביום ראשון הקרוב ייפגשו שתי הקבוצות באולד טראפורד, כשיונייטד, כאמור, מגיעה בתקופה נהדרת, לעומת ליברפול, שקצת מגמגמת לאחרונה. מוריניו צפוי להמשיך לתת אשראי לזלטאן ולמחיטריאן, שהתחיל לפרוע שטרות. גם רשפורד בתכניות ואולי אפילו מרסיאל. בעצם, גם לינגארד.
רוני אחרון ברוטציית החלוצים ואלא אם יקרה משהו בלתי צפוי, השחקן המשקיען לא יגדיל את מאזן השערים שלו מול ליברפול. אולי שער נגדם היה נותן לו מקום חדש בלב האוהדים, או בלב מוריניו. מאחר וזה לא צפוי לקרות, צריך להתחיל להתרגל לעובדה שגם אם הוא יישאר בקבוצה עד סוף הקריירה, הסוף בעצם מתחיל עכשיו, רשמית, גם אם לא בפועל.
במשחק הליגה האחרון כבש רוני שער והפך למלך שערי יונייטד בכל הזמנים, במשותף עם בובי צ'רלטון. רוני, איך שלא נסתכל על זה, הוא אגדה ביונייטד. 5 אליפויות, גביע, 2 גביע הליגה, 4 גביעי מגן הקהילה, גביע אלופות אחד ואליפות העולם לקבוצות, כל זאת לצד אינספור תארים אישיים. עכשיו, אחרי שהשיג כל מה שהוא יכול ולפני העונה השנייה של מוריניו בקבוצה, שמסורתית נחשבת אצלו למוצלחת, אולי כדאי לרוני לתכנן את המורשת שלו. לנסות לזכות בתואר עם המועדון בעונה הבאה ואז להמשיך לשחק בארצות הברית, או משהו בסגנון. משהו שירגיע אותו. משהו שירגיע את הרגליים שלו, שמתחרות ברמות הכי גבוהות כבר מגיל 16.