שתף קטע נבחר
הוסף כתבה

התהליך בדרך לנתב"ג

רנה מולנסטיין עושה את כל הטעויות האפשריות, ובמכבי חיפה ממשיכים לדבר על בנייה. יעקב שחר מגבה את המאמן, אבל הפסד בדרבי יעלה כנראה את ההולנדי על המטוס

לרנה מולנסטיין, מאמן מכבי חיפה, ולאנשי המועדון (לא לציטוט. אף פעם לא מדברים שם לציטוט) יש תשובה קבועה לשאלות הנוקבות המופנות אליהם בשבועות האחרונים, בדבר הישגיה העלובים של הקבוצה: "אנחנו בתהליך". תהליך של בנייה, תהליך של הבנת הפילוסופיה של המאמן, תהליך.

 

אז בואו נבחן את התהליך המדובר. בעשרת המחזורים ראשונים העונה ניצחה מכבי חיפה בחמישה משחקים (50% הצלחה) והפסידה רק פעם אחת (10%). הקבוצה השיגה 63.3 אחוזי הצלחה (ב־2004 זה הספיק לאליפות), כבשה 1.5 שערים למשחק וספגה רק 0.5 למשחק. בשלב הזה לא דובר על שום תהליך וכולם התבשמו מההצלחה.

 

 (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
(צילום: גיל נחושתן)

 

ומה קרה מאז? שמונה מחזורים, 4 הפסדים, וניצחון בודד (על הפועל ת"א המסכנה). אחוזי ההצלחה צנחו ל־25% (צניחה? נפילה חופשית), ממוצע ההבקעות ירד ב־50% וממוצע הספיגות עלה ב־175%! אז לא ברור כל כך על איזה תהליך מדבר מולנסטיין. בעצם, יכול להיות שהוא התכוון לתהליך שלילי? מצפייה במשחקים של הקבוצה בולטות כמה עובדות לא מחמיאות:

 

שחקני ההגנה שוגים בפעולות בסיסיות שעולות לקבוצה בספיגת שערים ובהפסדים (סאן מנחם מוסר כדור קדימה במקום להרחיק הצידה, כפי שמגן אמור לעשות. דקל קינן מאבד את השחקן שלו. כוכבי היריב מושארים לא מכוסים ברחבה). זו הנקודה הכואבת ביותר. הרי תפקידו של מאמן לתקן טעויות של השחקנים. במכבי חיפה אותם שחקנים עושים אותן שגיאות שוב ושוב. אז על מה עובד איתם המאמן באימונים? לא ברור.

 

חיפה לא מגיעה כמעט למצבי הבקעה. הסיבה העיקרית לדעתי היא חסרונם של קשרים התקפיים מוכשרים. גילי ורמוט אחד לא מספיק לקבוצה שלמה, ועל רועי קהת באמת שאין מה להרחיב את הדיבור. הקרדיט האינסופי שהוא מקבל מהמאמן פשוט לא מובן, והתרומה שלו על הדשא היא אפסית. שנה אחרי שנה מתחזקת (נניח) הקבוצה בחלוצים ובלמים, אבל אין מי שייתן פס לגול.

 

הפציעות החוזרות ונשנות. כיצד יכול להיות שמועדון מקצועי לא מטפל בתופעה הזו, שאגב החלה כבר לפני כמה עונות? שחקנים נפצעים לא בגלל תיקולים עם שחקני יריב, אלא סתם תוך כדי ריצה וזה מעלה סימני שאלה לגבי טיב עבודת הצוות המקצועי.

 

עם כל הרצון הטוב להעניק זמן של חסד למאמן (ולתהליך), במבט מהיציע לא ניכרת טביעת ידו. לשבץ שחקנים בתפקידים זרים להם זו חוכמה שיכולה להצליח פעם אחת, אבל לרוב, כפי שראינו, היא נכשלת. אמנם יעקב שחר הצהיר שהמאמן לא יפוטר, אבל התחזית שלי היא שגם בחודש הקרוב הקבוצה תמשיך להידרדר, והפסד בדרבי יראה למולנסטיין את הדרך לנתב"ג.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
יעקב שחר
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים