לסמוך על התהליך / הרוקי שמשגע את ה-NBA
אחרי שנים של כשלונות, אחרי שהפכה לבדיחה של הליגה, פילדלפיה סיקסרס שבה לחיים. והכל בזכות ג'ואל אמביד, הסנטר הצבעוני והמוכשר, שמתחיל לממש את כל התקוות שנבנו סביבו. שרון דוידוביץ' על התהליך הכי מעניין בליגה הטובה בעולם
סם הינקי נחשב במשך שנים לבדיחה הגדולה ב־NBA. בדיחות צ'אק נוריס מכירים? אז גם לג'נרל־מנג'ר לשעבר של פילדלפיה היו כאלה, רק הפוך. כי אם נוריס תמיד הצליח, הינקי תמיד נכשל.
הוא היה האיש שניסה לבנות מחדש את הסיקסרס, בדרך מודעת של הפסדים וסגלים גרועים עד מחפירים, כדי לזכות בבחירות דראפט גבוהות ורבות ככל הניתן. אבל בין עוד תבוסה לעוד המתנה לבחירה גבוהה, פילדלפיה – אלופה לשעבר ואחד המועדונים הגאים בליגה – הפכה לבדיחה. נו, כמו הינקי.
במכתב ההתפטרות הארוך שכתב בקיץ, שכלל לא פחות מ־13 עמודים (ועוד בכתב "אריאל", גופן 11), הוא ניסה להסביר את הכישלון. ירד לדקויות כמו מדען מפוזר שמגן על המצאה שאיש לא רואה בה את הגאונות.
בלב המכתב, הוא האריך בהסבר על ג'ואל אמביד, הבחירה מספר 3 של דראפט 2014, שנבחר למרות פציעה קשה. "אתה יכול לטעות מהסיבות הנכונות", הוא כתב, "זה מה שיקרה עם אמביד. איננו יודעים כיצד תתפתח הקריירה שלו, אבל אני בטוח שהבחירה בו נכונה. גם בדיעבד".
לפני פתיחת העונה הנוכחית, אולי כמחווה להינקי, אמביד (22, 2.15 מ'), ביקש לכנות אותו בשם שהיה לשמו האמצעי של הינקי ובתרגום לעברית גם הפחד הגדול ביותר של אוהדי מכבי חיפה בכדורגל: the process, התהליך. כעת, כשפילדלפיה פתאום נראית אחרת, ואמביד הבריא והפך לאחד השחקנים הכי מעניינים ב־NBA, הוא מבקש מכולם שוב ושוב: trust the process. סמכו על התהליך.
תקשיבו לוואן גאנדי
הסיפור של אמביד נופל על סיפור הסטריאוטיפ של שחקנים אפריקאים. כמו אולי זה ששמעתם פעם על האקים אולאג'ואן. רק שהוא נולד בקמרון, לא ניגריה. הוא רצה להיות בכלל שחקן כדורעף, לא כדורגלן. והוא לא שיחק כדורסל עד גיל 15, לא 16. עד שהוריו עברו לארה"ב. אבל גם הוא, כמו האקים, למד מהר מאוד את השפה, את התרבות ואת הכדורסל. בעיקר מקלטות של אולאג'ואן.
רק שההמשך, שכלל הצלחה במכללת קנזס, היה פחות "האקים". הוא סבל משבר מאמץ בכף רגלו הימנית שגרם לו להחמיץ את השנתיים(!) הראשונות ב־NBA. העונה, סוף־סוף, הוא בריא (מלח־מים, מלח־מים), ופילדלפיה נראית שונה, כשהוא עדיין תחת מגבלת דקות (28 ללילה) ומשחקים על מנת לשמור על גופו הייחודי של סנטר גבוה וחזק, אבל גם מהיר ואתלטי.
מאמן העבר ופרשן ההווה ג'ף ואן גאנדי אמר שהוא לא אוהב לבחור שחקנים מקבוצות מפסידות לאולסטאר, אבל הסביר שאמביד חייב להיות שם. מדוע? בלעדיו (בערך 1,000 דקות במצטבר) פילדלפיה במאזן פלוס/מינוס של מינוס 250 נקודות. איתו (כ־700 דקות) היא בפלוס 12! הסגל הכי חלש בליגה בלעדיו הופך שווה לרוב הקבוצות איתו.
פילדלפיה רשמה השבוע, לראשונה זה שלוש שנים, שלושה ניצחונות ברצף וחמישה משישה משחקים. ואמביד הוא ה־גורם לכך. אבטיפוס לסנטר החדש שעושה הכל, עם 19.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 2.3 חסימות, 2 אסיסטים - וזורק לשלוש. הוא הפך לראשון אי־פעם שקולע למעלה מ־20 נקודות בפחות מ־30 דקות על המגרש בשישה משחקים ברציפות. "הוא הולך להיות הסנטר הטוב בליגה אחרי שאפרוש", אמר עליו השבוע דמרקוס קאזנס מסקרמנטו.
אבל מה שמפחיד באמת זו ההסתגלות שלו וקצב הלימוד. משחקן ללא יסודות, לאחד שמתחיל לעשות הכל. מאחד שלא ידע למסור במשחקים הראשונים שלו, לאחד עם ממוצע של ארבעה אסיסטים ברצף האחרון. אמביד הוא העתיד של המועדון, והוא בעיקר התמורה לכל הסבל שעברו האוהדים הכי מסורים בליגה כבר שנים.
מר טוויטר
רק שעם כל הכבוד לביצועי הכדורסל המשתפרים, יש קטגוריה אחת בה הוא לבד בפני עצמו בפסגה – למרות שלא רואים אותה בסטטיסטיקה. קטגוריית ההומור, במיוחד בטוויטר שלו. הוא מעלה תמונות בפוזה מצחיקה רגע לפני ניתוח מלחיץ, מנסה לגייס את לברון לסיקסרס, וכשזה לא עונה לו הוא חוסם אותו. מתחיל עם ריהאנה ומקדם את עצמו לאולסטאר כשהוא מסביר שמפורסמת אחרת הבטיחה לו "תחזור אליי רק כשתגיע לאולסטאר".
גם במציאות הוא נראה כדבר הכי מקורי בליגה. חגיגת "ממטרת מים" לפני משחקים, ריקודים עם מעודדות אחריהם והופעה חיה בכל פעם שהאור האדום נדלק. וכן, הוא גם טוען שבגיל 6 הוא הרג במו ידיו אריה. מה אומרים? לא אומרים.
כל השחקנים כיום משתתפים בסרטונים מצחיקים, כולם מודעים למצלמות, כולם "שחקנים". מעטים מאוד, אם בכלל, נראים כמו "הדבר האמיתי". עושים את זה בלי להתאמץ. מהבחינה הזו, ספק אם הליגה ראתה מישהו בתחילת דרכו כל כך ססגוני ומצחיק מאז ימי שאקיל אוניל.
רק שכדי להיות מצחיק כמו שאקיל, הוא גם צריך להזכיר את הדומיננטיות של שאקיל על המגרש. כי אמביד עוד יספר הרבה בדיחות, ובתקווה - גם ישחק הרבה כדורסל. אם הכל יעבוד, יום אחד אולי יצחקו רק מהבדיחות של אמביד, ולא יצחקו כבר על סם הינקי.
