"מרגיש כמו האבא של השחקנים על המגרש"
ברוך דגו, עוד מעט בן 35, חזר העונה לליגת העל עם הפועל אשקלון ותורם לה המון ניסיון, והוא מבהיר: "הישארות בליגה תהיה כמו לקחת תואר"
ברוך דגו, עם הבייב-פייס והחיוך המוכר, אוטוטו בן 35. אבל כמו שאומרים - זה לא הגיל, זה התרגיל. גם העונה הוא מתרוצץ במרכז השדה של הפועל אשקלון, וסייע לה לעלות מעל לקו האדום אחרי שכבר סומנה בשלב מוקדם כיורדת בטוחה.
והמשחק הקרוב שמחכה לו ולאשקלון יהיה משמעותי ביותר – מפגש ביתי בשבת מול האקסית, הפועל ת"א, איתה זכה בשני גביעים. האדומים חייבים להתחיל למחוק את המינוס, בטח מול יריבות לתחתית, אבל גם דגו זקוק לנקודות.
"עבור הפועל אשקלון כל משחק הוא כמו גמר גביע, ולא משנה אם זה מול הפועל ת"א, רעננה, או בית"ר", אומר דגו. "כל משחק הוא מלחמת עולם ספורטיבית. כל נקודה שנאגור זה חמצן בשבילנו. עברנו עונה לא קלה, היו בעיות לא פשוטות מבחינה תקציבית, מורחקים ופצועים. לכל משחק נבוא כדי לעשות הכל, לקחת שלוש נקודות ולהתקדם בטבלה".
מה אתה חושב על הקשיים שהפועל ת"א עוברת?
"זה לא פשוט. לא נעים לראות מהצד את כל מה שקורה עם הפועל. זה מועדון יוקרה, עם הרבה אוהדים שהולכים אחרי הקבוצה ותומכים בה גם כשהיא נמצאת במקומות לא נעימים. אני מאמין שעם הקהל התומך הם יחזרו למקום שהם צריכים להיות בו".
מה המפתח לניצחון על הפועל ת"א?
"היא תבוא בטירוף. ראיתי את הלחימה שלהם בדרבי. הגרזן מונח להם על הצוואר. זה משחק קשה, אבל כמו שהם באים להילחם, אנחנו נבוא ונילחם כפליים כדי לצאת עם תוצאה טובה".
כבר יצאתם מאזור הירידה, ונראה שאתה המבוגר האחראי שמנצח על התזמורת.
"עוד חודשיים כבר אהיה בן 35, ואני מרגיש כמו האבא של השחקנים על המגרש. בזמן האחרון אנחנו מחוברים יותר טוב. אני חושב שהבנו שצריך להתעורר עכשיו, אין יותר מדי זמן. חייבים להילחם בכל דקה, בכל משחק, כאילו זה המשחק האחרון. חייבים להמשיך ולהתמיד, יהיו עוד הרבה משחקים קשים העונה".
ספר לנו קצת על העבודה תחת יובל נעים. הוא סוג של מוטיבטור, נכון?
"הוא לא סוג של, הוא מוטיבטור, מאמן שידוע בטירוף ובמוטיבציה שהוא מקרין כלפי חוץ. רואים את זה במגרש, בטלוויזיה, בחדר ההלבשה. הוא עושה הכל כדי שהשחקנים ייכנסו לטירוף שלו. הוא יודע שזה נותן המון. לפעמים אנחנו מתמודדים מול קבוצות יותר טובות, והוא יודע להביא את הדברים הנכונים למגרש כדי שהטירוף הזה ייצור איזון, שנרוץ יותר מהקבוצה השנייה ונביא תוצאה טובה. בהתחלה לשחקנים לוקח זמן לאכול את נעים עד שמכירים אותו, ואז הם מבינים ויודעים שזה לטובתנו. הוא קידם שחקנים ורוצה לעזור להם".
הכימיה בינך ובינו טובה?
"אנחנו שנה שלישית יחד. יובל יודע מה הניסיון שאני מביא, מה אני מסוגל לעשות. אני שמח שאני באשקלון".
לא רואים בסטטיסטיקה
דגו באמת תורם ניסיון ייחודי, אבל הסטטיסטיקה עדיין לא מבטאת את החשיבות שלו עבור הקבוצה. מי שהיה בעבר מלך הבישולים של הליגה עדיין לא רשם שער או בישול העונה – אבל זה לא מפריע לו יותר מדי: "אני תורם הרבה דברים אחרים. היו הזדמנויות, נתתי הרבה כדורים לחלוצים והחמצנו המון. אני מקווה שאחזור לבשל וגם לכבוש".
עשית סיבוב גדול בקריירה. ביקרת בקפריסין, ירדת לליגה א' וחזרת לליגת העל.
"עברתי בקריירה תקופות לא פשוטות. זה הכל ביחד, החלטות לטוב ולרע. שחקן זה כמו רץ מרתון עד הפרישה. גם כשהייתי במקומות נמוכים ידעתי להתמודד עם המצב, לקבל באהבה, להתמודד ולהילחם. אני שמח שחזרתי מהדלת הראשית לליגת העל. אני מקווה שאחרים ילמדו מזה".
מה אתה חושב על ההצלחה של הפועל באר-שבע?
"אלונה עושה שם דבר מדהים. לא היה לה פשוט בשנים הראשונות, עד שהכל התחבר והם נהיו מפלצת, מועדון מדהים. אני מאושר בשבילם".
וזה בא על חשבון מכבי ת"א, עוד אקסית שלך.
"מכבי זה גם מועדון מפואר וגדול. אז טיפה לא הולך להם בשנה האחרונה, לא קרה כלום".
גם רודי חדד, שמשחק איתך באשקלון, עבר שם.
"הוא שחקן מצוין. חבר. אחד השחקנים הטובים שהכרתי. אני שמח בשבילו. שימשיך להתמיד, לעבוד קשה ויחזור לאן שהוא חולם".
על שבתות וגזענות
אחד מחבריו של דגו, יאיר אזולאי, עזב את הקבוצה בתחילת העונה בגלל שהוא שומר שבת. דגו עצמו מניח תפילין והולך לבית הכנסת בכל שישי. "אני משתדל לשמור שבת", הוא אומר, "גם ככה הרבה משחקים בליגת העל לא משוחקים בשבת. אולי אחד או שניים מתחילים במהלך השבת, אז שיתחילו את כולם בשבע-שמונה בערב. יותר נעים, יותר כיף, וככה נוכל להיות עם המשפחה יותר ולשמור את השבת".
אמייה טגה עמד לדין על שחשף חולצה עם כיתוב הנוגע לאברה מנגיסטו. מה חשבת על המהלך שלו?
"טגה עשה מה שהוא חושב, וזו הזכות שלו וזה בסדר גמור. הוא ביקש אישור, חבל שלא הקשיבו למסר שלו ולא לקחו את זה צעד קדימה".
בעבר נתקלת בקריאות גזעניות במגרשים.
"ברוך השם, לא נתקלתי בזה בשנה-שנתיים האחרונות. אני שמח שמטפלים בזה. אם פה ושם קורה מקרה, צריך להעניש בחומרה כדי שלא יקרה שוב".
אתה מרגיש כמו מי שפרץ דרך עבור ילדים מהעדה האתיופית?
"יש התקדמות גדולה לעומת שנות ילדותי. אני לא חושב שאני פורץ הדרך. אולי הייתי מאלה שנתנו גאווה, הרבה רצון וחלומות לצעירים, והראיתי שאפשר אם רוצים ומתמידים".
זו עונת הפרישה שלך?
"לא יודע. אני משתדל ליהנות מהרגעים האלה בליגת העל. חיכיתי לחזור לכאן אחרי כמה שנים
שהייתי בחוץ. אעשה הכל כדי לעזור לשחקנים שלידי להשיג תוצאות טובות. תן לי להישאר בליגה, ואז אקבל החלטה אם לפרוש או לא".
מה המשמעות של הישארות בליגה עבור אשקלון?
"מבחינת אשקלון זה יהיה כמו לקחת תואר".
לפנייה לכתב/ת 
