מי כאן חסר תרבות / פלג בחמישי
אברם גרנט, מאחר כרוני ממדינת כדורגל נחשלת, מלגלג על הגנאים שהגיעו לרבע גמר המונדיאל. וגם: למה פרימו מפרגן לשחר
השלומפר
ההומור השחור של גרנט
לכבוד אליפות אפריקה הגיע לגאבון שליח ערוץ הספורט כדי לעקוב אחרי מאמן גאנה, אברם גרנט. תסריטאי לא נראה בסביבה, אבל לא לדאוג, יש מי שליהק את הסרט הדוקומנטרי.
הלוקיישן: מגורי הנבחרת הגנאית. הסצנה: תיאום מועד תחילת האימון. בתפקיד האיש הלבן: המאמן הישראלי. בתפקיד הילידים חסרי התרבות: חברי הנהלה מהנבחרת האפריקאית.
האיש הלבן: "סאני, ארבע וחצי, כן?"
נציג הילידים: "אנחנו יוצאים מכאן ב־1:40".
האיש הלבן: "אמרת 1:45".
נציג הילידים (צוחק): "לא, לא אמרתי 1:45, קואץ'".
האיש הלבן מרוצה מעצמו. הוא פונה לצוות שהגיע מישראל עם הפואנטה שבנה בקפידה: "זאת גאנה! אם יש לי איתו פגישה בשתיים - הוא מגיע בתשע, ועכשיו הוא מתווכח איתי על חמש דקות".
כולם צוחקים. האיש הלבן פונה למצלמה: "זה הורג אותנו כל היתושים. איזו מכה. צריך להביא לנו איזה תרסיס". קאט! יש לנו את זה. יתושים לא חסרים לנו גם בארץ, אבל העיקר זה העקיצות לאפריקאים. גרנט, שירד לא מכבר על הקמצנות ועל חוסר הרצינות, מעלה סוגיה חדשה: הם לא עומדים בזמנים. זאת גאנה!
ובכן, הגיע הזמן לתהות על קנקנו של הדייקן המזרח-תיכוני. קיץ 1992. מכבי ת"א ממריאה למשחק במוקדמות גביע האלופות במלטה. לפתע, כשהמטוס כבר
באוויר, מתברר שמישהו חסר. המאמן, גרנט, פשוט נתקע באחת מחנויות הדיוטי־פרי בנתב"ג, לא שמע את הקריאה האחרונה. ככה זה בפתח־תקווה.
נקפוץ ליורו 2004 בפורטוגל. גברי לוי, יו"ר התאחדות בדימוס, מקבל הזמנה זוגית לקוקטייל של אופ"א ומזמין את מאמן הנבחרת, שאף הוא הגיע כתייר, להצטרף. "קבענו ב-18:30 במלון מרידיאן בפורטו", סיפר אז לוי על האירוע, "אבל גרנט, כמו גרנט, איחר בלמעלה מחצי שעה. הוא בא במכנסי חאקי, בלי עניבה". ככה זה במלאבס.
"אברם הוא לא המקפיד הגדול על עמידה בזמנים", סיפר בזמנו גם מי שהיה עוזרו בנבחרת, משה סיני. אבל כשיש מצלמה בסביבה, הסתלבטן האסיאתי מלגלג על היעדר המשמעת העצמית של האפריקאים. כאילו בצחוק, הומור שחור.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהמאמן מתנשא על הגנאים שמשלמים שלו (ומתלוננים שהוא מעדיף לפרשן באנגליה במקום לעקוב מקרוב אחר הליגה
המקומית). בשנה שעברה טען גרנט שהגנאים לא השקו את הדשא בגלל קמצנותם, וסירבו לממן סקאוט שיעקוב אחרי אחת היריבות. הוא הרי הלורד הנאור והעשיר שהגיע ממולדת הכדורגל, לא אברם הסחבק מאימפריית הקומבינות.
וזה מעניין, כי הרבה לפני שהגאון מהמזרח התיכון לימד את הילידים מקצוענות מהי, גאנה כבר השתתפה בשלושה מונדיאלים, ואפילו הגיעה ב-2010 לרבע הגמר. זה קרה בדיוק אחרי שגרנט הוריד את פורטסמות' לליגה השנייה, וקצת לפני שהצליח לדרדר לשם גם את ווסטהאם. למרות שבאנגליה עמדו בזמנים, ולא היו יתושים.
הדובר
מה לפרימו ולמכבי חיפה
"שוחחתי עם יענקל'ה שחר לפני שעה. אל תעלו בכלל את הנושא של מולנסטיין. אני אומר לכם מה שהוא אומר: הוא חלק מהתהליך שאנחנו הולכים לעשות. אנחנו מבצעים שינויים, המאמן לא על הפרק". כך דיווח במוצ"ש בשידור בטלוויזיה משה פרימו אחרי עוד הפסד של מכבי חיפה למכבי פ"ת.
מוזר. המאמן ההולנדי מאבד שליטה, פרימו כבר הספיק לשלוח הביתה את ג'ורדי קרויף, את שוטה ארבלדזה ואת רן בן־שמעון, ודווקא בהתרסקות של מכבי חיפה הדעתן הנחרץ הופך לדובר ומעביר מסר מטעם נשיא המועדון. וכל זה כחודשיים אחרי שפסק: "חיפה פגעה עם מולנסטיין, אליפות היא לא מילה גסה".
את ההסבר ל"פרשנות" המלטפת ניתן אולי למצוא בסיפור הבא: לפני כחודש הוזמן פרימו לתת הרצאה למחלקות הנוער במכבי חיפה, בתשלום. מה התובנות שהחדיר פרופסור פרימו בדור העתיד של הירוקים קשה לדעת, כי המרצה - שתוקף בלי חשבון קבוצות שלא הזמינו אותו להרצאות, ומחזיר יחס מלטף למארחיו החיפאים - העדיף לא להגיב לפנייתי. אבל די ברור שאתיקה, מבחינתו, היא מילה גסה.
השכונה
כך הוצגו איולפסון ודמארי
בדרך כלל, כשמועדון מציג את שחקניו החדשים, נשלח למעמד אחד הדירקטורים, או המאמן בכבודו ובעצמו. כך נהגו בעבר גם במכבי חיפה. היום זה אחרת. מסיבת העיתונאים בה הוצגו הולמר איולפסון ועומר דמארי התאימה לקבוצה פרובנציאלית ושכונתית. כמו שהיא נראית במגרש.
במרכז הבמה ישבו שני שחקני הרכש, בכיסא בצד התמקם דובר המועדון (לא פרימו), ושלושה כתבים הנציחו את האירוע בסלולרי שלהם. "נציג קודם את הולמר אולפסון", שיבש הדובר את שמו של האיסלנדי, שחייך במבוכה. אחר כך הוא פירט, בעברית, את המועדונים בהם שיחק הבלם בעבר, והדגיש כי מדובר ב"שחקן עם אופי ומנטליות חזקה". כנראה על סמך חוות דעת פסיכיאטרית שהגיעה למועדון.
על דמארי סיפר הדובר שהוא שיחק ב"לייפצג", והוסיף שהבקיע "עשרות שערים בשנים האחרונות". למרות שבשנתיים האחרונות החלוץ שיחק בשלוש קבוצות וכבש ארבעה שערים בלבד.
אבל רגע השיא באירוע היה כאשר הדובר הזמין לבמה את מנהל הקבוצה, רפי אוסמו, להעניק לשחקנים את החולצה הירוקה עם שמם ומספרם. אוסמו, בתפקיד נערת הגלגל, עשה את שלו על הצד הטוב ביותר ונעלם כלעומת שבא. לי זה הזכיר את זאב רווח בתפקידו כשבתאי קאסודס, מנהל בית"ר גבעת צורים, בסרט בית"ר פרובנס.
בשבת מול מכבי פ"ת השניים לא עזרו, ואתמול כבר פורסם כי "לאור המצב והתוצאות הלא טובות, מספר שחקנים במכבי חיפה פנו לאחרונה באופן עצמאי למקובל, הרב רפאל מאמו, כדי לקבל ממנו ברכה ובמטרה לצאת לדרך חדשה". אין ספק, מועדון הפאר עולה על פסים מקצוענים ואצל גורו השחקנים הרב מאמו, השבח לאל, אפשר להתחזק גם אחרי ינואר.
.
האימפריה
נבחרת כדורגל ביורו הקרח
בשבוע הבא תיערך באוסטרבה, צ'כיה, אליפות אירופה בהחלקה על הקרח. ליורו בכדורגל הנבחרת שלנו לא הגיעה מעולם אבל לספורט החורף, הכל כך נפוץ בארצנו, תצא נבחרת בת עשרה מחליקים. כמעט קבוצת כדורגל.
במקצה הגברים בצ'כיה יהיו שלושה נציגים רק לשתי נבחרות - רוסיה וישראל. למדינות שבהן ספורט החורף פחות מפותח, כמו נורווגיה, פינלנד ושוודיה, יהיה רק נציג אחד. בסך הכל תכלול המשלחת 23 חברים, בעלות של כ־30 אלף דולר.
בואו נכיר את כוחותינו ביורו על הקרח. גברים: אלכסיי ביצ'נקו, דניאל סמוכין, מרק גורודניצקי; נשים: איימי בוקנן; זוגות: ארינה צ'רניאווסקיה ויבגני קרסנופולסקי; ושני צמדים בריקוד: איזבלה טוביאס ואיליה טקצ'נקו, אדל טאנקובה ורונלד זילברברג.
מה הקשר שלהם לישראל? קרסנופולסקי עשה צבא, סמוכין וזילברברג הם ילידי הארץ, אך כולם מתגוררים ומתאמנים בארה"ב, חוץ מגורודינצקי בן ה-16 מקנדה. ביצ'נקו, שעד 2011 הופיע בשם אוקראינה, עשה עלייה ואף הביא לנו מדליית כסף באליפות הקודמת. צ'רניאווסקיה וטאנקובה הן לא בדיוק מלח הארץ, אבל יחליקו בצ'כיה תחת דגל ישראל.
"ככה זה היום בכל העולם", מסביר יו"ר התאחדות ההחלקה על הקרח, בוריס חייט, שמגייס את הכסף ושכל הנבחרת הזו היא למעשה שיגעון שלו. "ברוסיה יש 150 מיליון תושבים ולפני אולימפיאדת החורף הם הביאו קוריאני, בחורה מאוקראינה ואמריקאי שהתחתן עם רוסייה. ההבדל הוא שאצלנו כולם יהודים".
ובכל זאת, מפתיע שיש לנו יותר מחליקים מפינלנד ומשוודיה.
"אולי אנחנו עושים משהו שהם לא יודעים".
ככה זה אצלנו, יודעים למכור קרח לאסקימוסים. ספורטאים שבקושי מכירים את ישראל שמים אותנו על המפה, ושרת הבורות והספורט מירי רגב אומרת לכדורסלן הנבחרת שון דאוסון, שנולד וגדל פה: "איזה יופי, אתה יודע עברית".