פעם ב-71 שנים: סביליה נגד ההיסטוריה
ב-1946 זכתה סביליה באליפות האחרונה (והיחידה) שלה בספרד. האם העונה הנאחס יישבר? החבורה המלהיבה של סמפאולי רוצה להאמין שכן. מה שבטוח, זידאן כבר מפחד. נדב יעקבי על המוח מאחורי סגנית המוליכה הספרדית והמאמן שמיום ליום מזכיר יותר את דייגו סימאונה
ב-31 במארס 1946 אירחה ברצלונה את סביליה במחזור האחרון של הליגה הספרדית. לוח המשחקים קבע שהמשחק האחרון של העונה יכריע גם את גורל האליפות. בארסה הייתה חייבת לנצח, לסביליה הספיק תיקו כדי להיות מוכתרת.
המשחק התקיים באיצטדיון "לס קורטס" הישן של ברצלונה, עשור לפני בנייתו של הקאמפ נואו. היציעים היו מלאים ב-60 אלף אוהדים, ולמעט 500 שהגיעו מסביליה, כל היתר היו קטאלונים שהיו משוכנעים שהקבוצה שלהם תזכה באליפות שנייה ברציפות ושלישית בהיסטוריה. אבל זה לא קרה. הקבוצה מאנדלוסיה סיימה ב-1:1 והבטיחה לעצמה אליפות ראשונה.
71 שנה עברו מאז, וזו עדיין האליפות היחידה של סביליה. אף אחד מהשחקנים שהיו שותפים לאותה אליפות כבר לא בין החיים, ובעיר הדרומית נותרו רק כמה קשישים שיכולים לספר ממקור ראשון על החגיגות שהיו ביום שלמחרת ברחובות, כשהשחקנים חזרו עטורי ניצחון.
השאלה שמעסיקה את כל סביליה
סביליה נחשבת לאחת הקבוצות הבכירות בספרד, אולם מאז אותה עונה היסטורית לפני למעלה משבעה עשורים, היא כמעט ולא התקרב לתואר האליפות. למעשה הפעם האחרונה שסביליה סיימה במקום השני הייתה לפני 60 שנה בדיוק, בעונת 1956/7, כשריאל מדריד הוכתרה כאלופה וסביליה סיימה 5 נקודות אחריה.
ביום ראשון השבוע, אחרי שסביליה ניצחה את ריאל מדריד 1:2 והנחילה לה הפסד ראשון לאחר 40 משחקים רצופים, החלו כולם שואלים את השאלה המתבקשת: האם סביליה יכולה לעשות זאת העונה ולזכות באליפות?
התשובה הפשוטה וההגיונית היא: לא. אין סיכוי שזה יקרה. גם כי לסביליה אין את המסורת, גם כי אין לה סגל עמוק ואיכותי כפי שיש לריאל מדריד ולברצלונה, וגם משום שהיא צריכה עדיין לשחק בחוץ מול שתי הגדולות. אגב, המשחק מול ריאל בברנבאו יהיה במחזור הלפני אחרון של העונה...
המצב בטבלה כעת מאוד ברור: ריאל מדריד מוליכה עם 40 נקודות, לסביליה 39 ולברצלונה 38. אולם לריאל משחק חסר, נגד ולנסיה, שיתקיים ב-22 בפברואר.
אחרי ההפסד הדרמטי ברמון סאנצ'ס פיחואן נשאל מאמן ריאל מדריד זינדין זידאן האם סביליה מועמדת לאליפות. "בוודאי", הוא ענה וכשנשאל מדוע אמר בחיוך: "כולכם ראיתם אותם". סרחיו ראמוס, שהבקיע שער עצמי אומלל מול הקבוצה בה גדל, אמר: "סביליה מועמדת לאליפות, אבל בואו נראה אילו קבוצות יחזיקו מעמד לקראת סיום העונה, כשהלחץ יגבר".
בסביליה ניסו שלא להיסחף באופוריה ולהישאר עם הרגליים על הקרקע. הנשיא פפה קסטרו אמר: "האליפות שייכת לקבוצות אחרות עם תקציבים גדולים יותר משלנו, אבל נעשה הכל". ויטולו, אחד מכוכבי הקבוצה הוסיף: "זה יהיה קשה להיאבק מול ברצלונה וריאל מדריד, אבל לקבוצה הזו יש נשמה. ככל שנמשיך להיות חזק בצמרת, נשפר את הסיכויים".
אגב, זו הייתה הפעם השמינית העונה שסביליה כבשה בחמש הדקות האחרונות של משחק, שבו היא הייתה בפיגור או בשוויון, מה שמעיד על עוצמות מנטאליות.
האמת היא שלסביליה יש הרבה יותר מנשמה. יש לה קבוצה טובה שרק הולכת ומשתפרת משנה לשנה. שלוש זכיות רצופות בליגה האירופית זה לא דבר של מה בכך. אולם ההצלחה במפעל השני בחשיבותו באירופה עדיין לא הביאה את התוצאות המיוחלות בליגה.
השינוי הגדול העונה לעומת העונה שעברה הוא על הקווים. אונאי אמרי עזב לטובת הכסף הגדול של פריז סן ז'רמן ובמקומו הגיע המאמן הארגנטיני חורחה סמפאולי. זה היה הימור לא פשוט מבחינתה של סביליה. סמפאולי אמנם רשם הצלחות אדירות בשנים האחרונות בדרום אמריקה, תחילה עם אוניברסידד דה צ'ילה ולאחר מכן עם נבחרת צ'ילה, אותה העלה למונדיאל והוליך לזכייה היסטורית בקופה אמריקה.
אבל סמפאולי לא אימן מעולם באירופה, ולא כל מאמן שמצליח בדרום אמריקה עושה בקלות את המעבר לכדורגל האירופי. אם יש קבוצה שיודעת לקחת סיכונים, ובמקרים רבים גם פוגעת, זוהי סביליה. ואם נדייק: זהו המנהל המקצועי מונצ'י, שבעיקר בזכותו הפכה סביליה לקבוצה מצליחה.
הסוד של מונצ'י הוא לקחת הימורים מחושבים על שחקנים ומאמנים שאחרים מהססים לגביהם. ומונצ'י היה זה שהאמין בחורחה סמפאולי.
המוח מאחורי ההישגים
מונצ'י, או בשמו המלא רמון רודריגס ורדחו, היה שוער מחליף בסביליה ולפני 16 שנה מונה למנהל המקצועי של המועדון ועזר לה להעפיל מהליגה השנייה. ההישגים האדירים של הקבוצה בעשור האחרון רשומים בעיקר על שמו: 5 זכיות בליגה האירופית (גביע אופ"א בעבר), שתי זכיות בגביע הספרדי, הסופר קאפ האירופי והסופר קאפ הספרדי. ובסך הכל תשעה תארים ב-11 שנים.
מונצ'י היה זה שהימר ב-2008 על מגן ברזילאי צעיר ואלמוני בשם דניאל אלבס. סביליה שילמה עליו 200 אלף יורו לקבוצתו באהיה. שש שנים לאחר מכן דני אלבס כבר נחשב לאחד המגנים הימניים הטובים בעולם ובארסה שילמה עבורו 36 מיליון יורו. לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי להבין שמדובר ברווח של 18,000 אחוזים!
את איבן ראקיטיץ' רכש מונצ'י ב-2.5 מיליון יורו ומכר לברצלונה ב-25 מיליון. רווח של 1,000 אחוזים "בלבד". את קרלוס באקה, החלוץ הקולומביאני, רכשה סביליה מברוז' ב-7 מיליון יורו ב-2013 ומכרה אותו למילאן כעבור שנתיים ב-30 מיליון.
לסביליה - כמו אתלטיקו מדריד או פורטו - אין תקציבים בסדרי הגודל של בארסה, ריאל מדריד, סן ז'רמן או הגדולות של הפרמייר ליג. לכן הדרך היחידה שלה להמשיך ולהצליח היא לקנות בזול ולמכור ביוקר. רק כך היא יכולה לצמצם את הפער הכלכלי והמקצועי מול הגדולות והעשירות.
הגאונות של מונצ'י היא לאתר את אותם שחקנים שיוכלו לתרום לסביליה במשך שנתיים או שלוש, תקופה בה הם משתדרגים, ואז למכור אותם. וזה לא כל כך פשוט כפי שזה נשמע.
בתחילת העונה הנוכחית מכרה סביליה את החלוץ הצרפתי קווין גאמיירו לאתלטיקו מדריד ב-32 מיליון יורו, אותו רכשה ב-10 מיליון. מי שנרכש כדי למלא את מקומו היה וויסאם בן ידר, החלוץ בן ה-26 של טולוז.
שלא יהיו אי הבנות. בן ידר נחשב לחלוץ טוב בליגה הצרפתית וכבש 17 שערים בעונה שעברה. אולם אף אחת מהקבוצות הגדולות ביבשת לא חיזרה אחריו. למרות שהוא בן 26, בן ידר מעולם לא שיחק בנבחרת צרפת. אבל מונצ'י ראה דברים שאחרים לא ראו. סביליה שילמה עבורו 9 מיליון יורו ובינתיים מדובר בבינגו. 15 שערים ב-22 משחקים, כאשר גאמיירו הבקיע רק 8 שערים במדי אתלטיקו באותה תקופה.
בן ידר הוא לא סיפור ההצלחה היחיד של סביליה העונה מבין שחקני הרכש. פפ גווארדיולה החליט לוותר על סמיר נאסרי, כשלא ראה איך הוא משתלב בהרכב של מנצ'סטר סיטי, והסכים להשאיל אותו לסביליה. נאסרי בינתיים פורח בליגה הספרדית ומתחיל להזכיר את הימים היפים שלו.
לדייגו סימאונה היו הרבה תקוות מהחלוץ הארגנטיני לוסיאנו וייטו, כשרכש אותו מוויאריאל, אולם וייטו נכשל באתלטיקו מדריד וכבש בעונה שעברה רק 3 שערים. העונה בסביליה וייטו חזר לעצמו ולפני שהגענו לאמצע העונה, יש לו כבר 10 שערים.
עוד שחקן ש"נולד מחדש" בסביליה הוא סטיבן אנזונזי, הקשר הצרפתי בן ה-28. שש שנים הוא שיחק באנגליה, תחילה בבלקבורן רוברס ולאחר מכן בסטוק סיטי. אפילו לרגע אחד לא היה מי שחשב שמדובר בקשר ברמה עולמית גבוהה. חוץ ממונצ'י כמובן.
הוא נרכש ב-9 מיליון יורו בקיץ 2015 ובתחילת הדרך התקשה להסתגל לסגנון המשחק ולחום הכבד. שנה חלפה ואנזונזי הוא אחד הקשרים הטובים בליגה הספרדית, ולאור היכולת שהוא מפגין העונה כבר יש מי שמשווה אותו לפטריק ויירה האגדי.
והדוגמא הטרייה ביותר הוא כמובן סטבאן יובטיץ', הקשר המונטנגרי שממש נמחק באינטר, שרכשה אותו ב-13.5 מיליון יורו. פרנק דה בור, המאמן שהתחיל את העונה, ולאחרי גם סטפנו פיולי, התעלמו לחלוטין מקיומו העונה.
מונצ'י מיהר לפעול. הוא השאיל את יובטיץ' לחצי שנה וקיבל ממנו תמורה מלאה כבר בשני משחקיו הראשונים. בבכורה שלו במדי סביליה, בגומלין חצי גמר הגביע מול ריאל מדריד, הוא נכנס בתחילת המחצית השנייה ואחרי 8 דקות הבקיע, במשחק שהסתיים ב-3:3.
שלושה ימים לאחר מכן יובטיץ' שוב נכנס כמחליף מול ריאל, הפעם בדקה ה-68, ובתוספת הזמן כבש את שער הניצחון הדרמטי שקבע 1:2 והפך את סביליה למועמדת לגיטימית לזכייה באליפות.
מונצ'י כמעט ועזב את סביליה בתחילת העונה אולם שוכנע להישאר שנה אחת נוספת. כמו שזה נראה עכשיו הוא יעזוב בסוף העונה הזו, כנראה לרומא. בלעדיו החיים של סביליה יהיו הרבה יותר קשים.
הדמיון ל"אל צ'ולו"
אין ספק שברצלונה וריאל מדריד קבוצות טובות יותר מסביליה. אולם חורחה סמפאולי מאמין שיצליח לעשות את מה שעשה בן ארצו דייגו סימאונה לפני שלוש שנים. גם אתלטיקו מדריד ב-2014 לא עלתה של שתי הגדולות מבחינת סגל השחקנים, ובכל זאת זכתה באליפות, הרבה בזכות האופי, רוח הלחימה והמנהיגות של "אל צ'ולו".
סמפאולי הוא לא רק מוטיבטור ענק, מאמן "משוגע", שלא מפסיק להתרוצץ על הקווים ולחיות את המשחק בכל שנייה. הוא גם מאמן עם דרך ועם שיטת משחק סדורה.
בכל מה שקשור למשחק ההגנה, סביליה מניעה את הכדור בסבלנות. אולם כשהיא יוצאת קדימה ותוקפת, הקצב מואץ והיא משחקת על כוח ומהירות. הלחץ ששחקני הקו הקדמי עושים הוא מטורף. בעיקר ויטולוופרנקו ואסקס, שחקני האגף.
אם סביליה תוכל להמשיך ולשחק באותו קצב ובאותה יכולת כמו בניצחון על ריאל מדריד, את זה נצטרך להמתין ולראות במחצית השנייה של העונה.
מה שבטוח זה שמה שעשה חורחה סמפאולי בחצי שנה כבר הפך אותו למאמן מבוקש. והשמועות האחרונות מספרות על כך שהוא אחד משני המועמדים העיקריים להחליף את לואיס אנריקה בעונה הבאה בברצלונה.
לואיס אנריקה מסיים את החוזה שלו בסוף העונה ונכון לעכשיו אין מגעים על חידוש החוזה. התקשורת בברצלונה הזכירה בעיקר את רונלד קומאן, כוכב העבר של הקבוצה וכיום מאמן אברטון, כמי שעשוי
להיות המאמן בקאמפ נואו בעונה הבאה.
אולם ליונל מסי הוא כנראה זה שלוחץ על הנשיא ז'וזפ מריה ברתומיאו ללכת דווקא על סמפאולי, שנולד כמוהו במחוז סנטה פה בארגנטינה ושיחק במחלקת הנוער של ניואל'ס אולד בויז. כשמסי זכה בכדור הזהב ב-2015 וסמפאולי היה אחד המועמדים להיבחר כמאמן השנה, השניים התחבקו בחום ומאז הם נמצאים בקשר מצויין.
באחד הראיונות האחרונים שלו אמר סמפאולי: "זה החלום שלי לאמן יום אחד את מסי ולראות אותו כל יום מהצד הזה של המגרש". אתמול הוא אמר בראיון בספרד: "תמיד אמרתי שלהשוות את מסי לכל שחקן אחר זה כמו להשוות שוטר מצוין לבאטמן. אין בכלל ספק שהוא השחקן הטוב בעולם".
בסביליה יצטערו מאוד אם סמפאולי יעזוב כבר אחרי עונה אחת, ויש מצב שהקבוצה תאבד גם את הנכס הכי גדול שלה, את מונצ'י. אבל אם השניים הללו יוליכו את סביליה לאליפות ראשונה אחרי 71 שנה, האוהדים רק יעמדו ויריעו להם.
לפנייה לכתב/ת 
