לנארד עף על עצמו / "קטן וקולע"
עם שיא קריירה של 41 נקודות מול קליבלנד, קו שיפור מתמיד ויכולת מדהימה, קוואי לנארד הוא הסופרסטאר השקט בליגה
וה-NBA סער ורעש. המאבק המשולש על שני מקומות בעמדות הגארד בחמישיית המערב באולסטאר הסתיים בהפסד של ראסל ווסטברוק, שיסתפק רק בעלייה מהספסל. הפרשנים התחילו לנתח, ווסטברוק נדרש לתשובה של "אני לא משחק בשביל זה", וכולם שכחו שבסופו של דבר מדובר במשחק שאיבד את זה לגמרי ומיועד לשבירת שיאים קרקסיים של נקודות.
אז סטף קרי וג'יימס הארדן יהיו בחמישייה הזו, גם קווין דוראנט ואנתוני דייויס, כאילו זה לא מספיק. אבל בזמן שכולם כבר מתחילים לפנטז על איך הרביעייה הזו תיראה יחד, דווקא השחקן החמישי הוא זה שמפגין את הכושר הטוב מכולם, בעונה אישית פשוט מדהימה. זה בסדר מבחינתו שכל האחרים מקבלים יותר חשיפה. כי קוואי לנארד תמיד היה שקט יותר, צנוע יותר, סן־אנטוניו ספרס יותר.
אז הוא לא משיג טריפל־דאבלים בקביעות, או משחק בגולדן סטייט שאוהבת לבחון את מידת הסיבולת של היריבה למטחי נקודות. אבל בעיקר בזכותו סן־אנטוניו היא עדיין מועמדת רצינית לאליפות גם אחרי שטים דאנקן פרש וטוני פארקר איבד חלק ניכר מהיכולת. כן, גרג פופוביץ' שוב בנה בטקסס משהו מרשים, עם למרקוס אולדרידג' ופאו גאסול בקו הקדמי, אבל זה קוואי שגורם לאוהדים להאמין שהתואר בהישג יד.
הנה נתון נחמד שיסביר עד כמה סן־אנטוניו (שנייה במערב - ובליגה - עם 9:34) מסוכנת. היא קיימה ארבעה משחקי חוץ נגד שלוש הקבוצות האחרות ברביעיית המובילות של ה־NBA - גולדן סטייט, יוסטון וקליבלנד - וניצחה בכולם. זה מספר מדהים. בדיוק כמו לנארד, האאוטסיידר של הסופרסטארים בליגה, הספרס הם תמיד האפורים יותר, אלו שלא מדברים עליהם כמו קבוצות הצמרת האחרות, אבל הם תמיד שם כדי להשיג את התוצאה.
אתמול לפנות בוקר זה קרה בקליבלנד. הקאבס נאבקו עם כל מה שהיה להם. לברון ג'יימס החזיר אותם מפיגור חמש נקודות בדקה האחרונה בזכות שלשה אדירה. אבל לנארד קלע שש מה־11 של הספרס בהארכה, והם ניצחו 115:118. זה היה המשחק השישי ברציפות בו הוא קולע מעל 30 נקודות, אבל גם הטוב מכולם - שיא קריירה של 41 נקודות.
"הלוחש לקלעים"
מרתק לראות את המספרים האלה. לנארד מדורג עשירי בליגה עם 25.5 נקודות למשחק, וקולע 41.3 אחוזים מעולים מהשלוש. העניין הוא שזה ממש לא מובן מאליו. לנארד נכנס לליגה בתור כוח הגנתי, ובשנתיים האחרונות הוכתר לשחקן ההגנה של העונה, אבל בתחילת דרכו היו ספקות בנוגע ליכולת שלו לתרום נקודות.
אז ככה נראה הגרף: 7.9 נקודות בעונה הראשונה, 11.9 בשנייה, 12.8 בשלישית, 16.5 ברביעית, 21.2 בחמישית, והנסיקה הנוספת השנה. וזה קרה בזכות "הלוחש לקלעים", מאמן הקליעה
של הספרס צ'יפ אנגלנד, שנחשב לגאון בתחומו. ביל בראנץ', עוזר הג'נרל־מנג'ר של פורטלנד שעבד עם אנגלנד בדנבר, הסביר: "הוא נהדר בשיפור המכניקה של הזריקה, אבל הסוד שלו הוא יצירת ביטחון אצל השחקן".
בסיפור שפורסם ב"ספורטס אילוסטרייטד" בשנה שעברה אפשר היה להבין מעט יותר טוב מי הוא באמת לנארד. ילד צנוע שחונך היטב ע"י הורים מסורים וארבע אחיות גדולות. בחור שמעדיף לגור בדירה צנועה, לנהוג ברכב משנת 1997 ולהשתמש בקופונים כדי לקבל כנפי עוף בחינם. וזה מישהו על חוזה של 94 מיליון דולר.
אלו בדיוק השחקנים שסן־אנטוניו אוהבת, שמייצגים אותה. אבל אם בתור הזהב שלה מדובר היה בטריו של דאנקן, פארקר ומאנו ג'ינובילי שעמדו בבסיס, סן־אנטוניו הנוכחית נאלצת בלית ברירה להסתמך על סופרסטאר אחד. אבל אם היא כבר חייבת, אז שיהיה סופרסטאר בדמותה.
לפנייה לכתב/ת 
