ליגת הנוער היא פיקציה
צריך רק להביט בנתונים של בוגרי מחלקת הנוער של מכבי חיפה לעומת שחקים אחרים כדי להבין שההישגים הקבועים שלהם בליגה הצעירה לא מנבאים דבר ביחס להשתלבות בכדורגל המקצועני
במסגרת פינתנו "מה עובר על מכבי חיפה", רציתי לבדוק את נושא שילוב הצעירים שהינו חלק מהאסטרטגיה המוצהרת של שחר. אוהדי מכבי חיפה מאוד גאים בנוער של הקבוצה. גם שחר וקרלסן. מדובר באלופה המכהנת של ליגת הנוער, שגם מובילה את טבלת העונה הנוכחית בפער אדיר ותתמודד מול דורטמונד בליגת האלופות לנוער.
מצד שני, תנו לי שם של שחקן שצמח בנוער של מכבי חיפה והפך לשחקן מוביל. תומר חמד? תודה. הוא בן 29. עכשיו נסו לחשוב על שחקנים צעירים יותר שיכולים להתחרות בפוטנציאל של גידי קאניוק ודור אלו. לא הצלחתם? אולי זה לא במקרה. 202 הופעות בנבחרת ישראל (הבוגרת) רשומות על שמם של שחקנים בני 27 (ילידי 1989) או פחות. מתוכן רק 6 של בוגרי מחלקת הנוער המהוללת של מכבי חיפה (טאלב טואטחה 5, נטע לביא 1). זה ממקם את מכבי חיפה במקום ה-9 במדד זה, כאשר הדירוג לפניה הוא:
1. מכבי פ"ת (43 הופעות של עומר דמארי וטל בן-חיים)
2. צ'לסי (בן שהר, 39)
3. אשדוד (ניר ביטון ואופיר מרציאנו, 30)
4. נתניה (עומרי בן הרוש ואוראל דגני, 23)
5. טוברוק (חן עזרא ואייל גולסה, 18)
6. מכבי ת"א (דאבור, קהת ודור פרץ, 14)
7. קריית-שמונה (צדק, 9)
8. ב"ש (דודזאדה, 7)
שווה להתעכב רגע על מכבי ת"א, שגם היא אינה מדורגת גבוה. ליגת הנוער נשלטת ע"י מכבי חיפה ומכבי ת"א מאז 2001, עם הפסקה של 3 שנים בין 2006 ל-2008. מאז 2009, הירוקים והצהובים-כחולים חולקים בקביעות את שני המקומות הראשונים.
תומר חמד, שהזכרנו לעיל, בגר דווקא בקבוצה של 2006 (עליה אין נתונים באתר ההתאחדות). בקבוצה שאחריה בגרו בירם כיאל ומאור בוזגלו. קבוצה זו הגיעה רק למקום ה-6 בליגת הנוער. יחד עם יובל שפונגין (בן גילו של חמד ובוגר מכבי ת"א) יש לחבורה הזו 105 הופעות בנבחרת ישראל מתוך 315 הופעות של ילידי 1987 ו-1988.
החלק הארי של היתר, 122 הופעות של ילידי אותן שנים, נזקפו לזכות יוצאי מחלקות הנוער של הפועל ת"א (78, נאתכו וזהבי) ומכבי נתניה (46, אלמוג כהן ואיתן טיבי). אבל גם הרביעייה הזו לא זכתה באליפות. באליפות הנוער של 2006 זכתה הפועל חיפה (אף שחקן בנבחרת הבוגרת) ובשנתיים שאחריה בית"ר ירושלים, ששחקניה סיפקו בסה"כ 14 הופעות בנבחרת הבוגרת (אריאל הרוש, קובי מויאל, אבי ריקן ודן איינבינדר) מתוך 289 הופעות של שחקנים שבגרו בשנתיים שבהן הקבוצה לקחה את אליפות הנוער.
המסקנה המתבקשת היא שהישגים בליגה לנוער הם פיקציה, ושלשחקנים מבטיחים כמו מוחמד עוואד, עמית זנטי, יניב בריק, יונתן לוי, דור חוגי, דור כוכב, שחר הירש, עאיד חבשי ושובל גוזלן יש יותר סיכוי לגמור כמו סארי פאלח או אלון תורג'מן מאשר כמו בירם כיאל או תומר חמד. למה? "חריגי גיל" זה כבר לטור אחר.
לפנייה לכתב/ת 
