הסיפור שאינו נגמר: הקרב בין ונוס לסרינה

2003 הייתה שנה נהדרת בספורט. קים קולינס כיכב באליפות העולם באתלטיקה עם הזהב בגמר ה-100 מטר, מילאן הניפה את גביע האלופות בפעם השישית בתולדותיה, הספרס זכו ב-NBA, מיליונים יצאו לרחובות לחגוג את הזכייה של קרואטיה באליפות העולם בכדוריד וכאן אצלנו, לי קורזיץ זכתה לראשונה באליפות העולם בגלישה.

עוד באותו שנה, גם ענף הטניס ידע לא מעט רגעי נחת, כשאחד כזה קיבלנו בגמר דרמטי ובלתי נשכח באליפות אוסטרליה לנשים, בין האחיות האמריקאיות, ונוס וסרינה וויליאמס, שהלך בסופו של דבר לאחות הצעירה, סרינה.

ועכשיו, קפיצה קדימה בזמן, ליתר דיוק 14 שנה. נדמה כי הזמן עצר מלכת ומחר (שבת, 10:30, דיווח חי ב-ynet ספורט), נקבל שיחזור של אותו גמר וייכתב עוד פרק בהיסטוריה המפוארת של השחקניות הגדולות האלה.

עד שאותו ספר יצא לאור, הפרק הראשון בו יהיה בוודאי מוקדש לאביהן ריצ'רד, לו הן חייבות את הקריירה. ריצ'רד התאהב בענף לאחר שראה משחקים בטלוויזיה והיה לוקח שיעורי טניס בעצמו מאדם המכונה "וויסקי ישן".

חייבות לאבא ריצ'רד את הקריירה. ונוס וסרינה(צילום: getty images)

הוא החליט שהוא רוצה לבנות את עתידן של בנותיו בענף ושזה יהיה המקצוע העיקרי שלהן. לכן הוא כתב תכנית על גבי 78 עמודים והחל לתת להן שיעורים כבר מגיל 4, תוך כדי שהיה לוקח אותן למגרשי הטניס הציבוריים.

גם שגדלו, אבא ריצ'רד החליט שאקדמיות הטניס לא בשבילן והמשיך לאמן בעצמו את השתיים. כשטסו לתחרויות הוא היה צמוד אליהן כמעט בכל מקום על הגלובוס, ואף היה דואג לתעד הכול במצלמותיו, אולם בשנים האחרונות, הגיל עשה את שלו והוא נשאר בבית ומעודד מרחוק. את התוצאות, פרי העבודה הקשה שלו, כולנו רואים היטב בשני העשורים האחרונים.

סיפור הסינדרלה הכפול של האחיות האפרו-אמריקאיות, שהוביל להגשמת חלומו של ריצ'רד, מוביל ישירות לפרק הבא. ההצלחות של כל אחת מהן שהובילו אותן לפסגת הדירוג העולמי ומילאו את הארון באין ספור גביעים ולא פחות חשוב מכך, העשיר את חשבון הבנק בסכומים מטורפים.

הספיקו לעבור כמה משחקים בקריירה(צילום: AP)

הקריירה שלהן הצטלבה לא מעט פעמים. הן משיתוף הפעולה במשחקי הזוגות ו-27 הפעמים שנפגשו אחת נגד השנייה, שם ידה של סרינה הייתה על העליונה ב-16 משחקים, כולל שש פעמים במעמד גמר גראנד סלאם.

אגב, מי שחשב שהיריבות הספורטיבית תפריע לאחוות האחיות, התבדה מהר מאוד. אפשר לראות שברגע שהן יורדות מהמגרש הסיפור אחר לחלוטין, כשהן מעדיפות רוב הזמן להתאמן יחדיו, אפילו עכשיו לקראת הגמר הגדול מחר.

"בספורט תמיד צריכים להיות מרוכזים", סיפרה סרינה ערב המשחק. "את יודעת שאת נמצאת בגמר ואז את מבינה שאת כל כך קרובה למה שרצית להשיג. אנחנו אומנם משפחה, אבל כל אחת מתרכזת כדי להשיג את המטרה שלה".

אחיות-אחיות, עד שעולים על המגרש. סרינה(צילום: EPA)

המדורגת שנייה בעולם המשיכה: "שום דבר לא יכול לשבור את המשפחה שלנו. אם כבר, זה בהחלט יקרב אותנו עוד יותר, בידיעה כי אני רוצה לראות אותה עושה את הכי טוב שהיא יכולה לעשות ואני יודעת שהיא בהחלט רוצה לראות אותי עושה את הטוב ביותר שאני יכולה לעשות".

"זה לא מובן מאליו שאני עוד פה", הוסיפה ונוס, שתופיע בגמר גיל 36 ותהפוך לשחקנית המבוגרת ביותר אי פעם במעמד זה. "אני הולכת לעשות את מה שאני יכולה כדי לזכות. אני לא חושבת עכשיו מה יקרה אם אזכה, אני צריכה לעשות הרבה כדי להרוויח את זה".

גם היא לא מאמינה שהיא עדיין כאן. ונוס מאושרת(צילום: AP)

ואם כבר מדברים על מטרות, ניצחון נוסף של סרינה יעניק לה תואר גראנד סלאם מספר 23

בקריירה ובכך היא תשבור את השיא בעידן הפתוח בו מחזיקה בצוותא עם שטפי גראף. המאזן של ונוס יותר צנוע, כשניצחון יביא לה את הגביע השמיני והראשון מאז ווימבלדון 2008.

אז איך יסתיים המשחק הזה? הכף נוטה לכיוונה של סרינה, אבל אי אפשר אף פעם להספיד את ונוס, בטח אחרי טורניר כזה ענק והדרך שעברה. כולנו נצטרך להמתין עוד כמה שעות ועד אז לקוות שבספר המרתק הזה על משפחת וויליאמס והאחיות, יכתבו עוד כמה פרקים. והסוף? הוא בכל מקרה יהיה טוב.