מכבי ת"א זקוקה לאנדרדוגים

לאורך השנים מכבי תל אביב עשתה לה שם של אחד המועדונים הגדולים באירופה. עם 6 אליפויות אירופה ו-9 סגנויות, אין ספק שזה קרה בצדק. אך האם מכבי הגיעה למעמד הזה בגלל שקנתה שמות ושחקנים גדולים? לא בטוח.

למכבי תל אביב יש אופי מיוחד, זה ללא ספק. אוהדי מכבי הוותיקים והצעירים יכולים לספר על עשרות משחקים צמודים, משחקים  קרייטים שיכולים להשפיע על עונה שלמה- בהם בסופו של דבר ידה של מכבי הייתה על העליונה והיא ניצחה. בכלל, אפשר להגיד שמשחק צמוד היה הופך למשחק של מכבי. אותו אופי של המועדון, המכביזם הזה, שגורם לניצחונות בלתי נשכחים במשחקים בהם הקבוצה הייתה עם הגב לקיר. גם בעונות חלשות של מכבי הקבוצה ידעה לצאת מהמצב הגרוע ולנצח - ואותו אופי נדבק גם בשחקנים של המועדון ששיחקו באותה עת במכבי.

אנדרו גאודלוק(צילום: ראובן שוורץ)

השחקנים של המועדון שינו את הדם שלהם מסוג O או A לדם מסוג מכביזם, והם לאו דווקא היו השחקנים הטובים ביותר על הנייר שנמצאו בשוק האירופי. הרבה פעמים דווקא שחקנים יחסית אלמונים הגיעו להיכל, ובסוף השנה לא היה אחד באירופה שלא הכיר אותם: אריאל מקדונלד, ריקי היקמן, באסטון, טייריס רייס וכו'.

גם אם אותם שחקנים היו ידועים, עם פוטנציאל וכישרון, הם לא היו קרובים בכלל להיות המלפפונים החמים בשוק האירופי, ובטח שלא נלחמו עליהם כל קבוצות היורוליג, אך הם הצליחו להתחבר לרוח המועדון. השחקן הבינוני, בלי השם המפוצץ ובלי החוזה הגדול, השחקן שמגיע בתור אנדרדוג לשחק בקבוצה שנאבקת על אליפות אירופה - דווקא הוא הצליח במכבי. דווקא "האנטי גיבור", לכאורה, הוא המשאיר חותם במכבי ומצליח עם הקבוצה.

אך בשנים האחרונות ניתן לראות תהליך הפוך. מכבי מנסה לקנות את השחקנים עם השם הגדול, השחקן שכל אירופה מכירה, הכוכב, הגיבור, זה שיכול לנצח לבד בכל משחק. הדבר זה הוא אנטיתזה מוחלטת לסגנון המועדון, לנשמה שלו, ולכן הרבה פעמים המועדון "מקיא" את אותם שחקנים, ומתבזבזים גם הרבה כסף וגם עונה שלמה. כמובן שאותו שחקן יכול בסופו של דבר לרשום ממוצעים יפים, אך זה לא אומר שקבוצתו תצליח באותו עונה, וחלק נכבד קשור לאותו "כוכב".

קרלוס ארויו - שחקן של 2.5 מיליון דולר, הרכש היקר ביותר של מכבי. בעונה בה שיחק מכבי עברה שלב אחד בלבד באירופה ועפה בטופ 16. אפילו פארגו בעונה בה חזר, הפעם בתור "כוכב" ולא בתור אלמוני מגליל/גלבוע, הציג יכולת חלשה בהרבה מעונתו הראשונה.

השנה הדבר בולט במיוחד - למכבי יש סוללת כוכבים, שהיו כוכבים עוד הרבה לפני שהגיעו. סוני ווימס, אנדרו גאודלוק, אפילו מאיק צירבס שכבר עזב, כוכבים גדולים, שמות גדולים, וכולנו רואים איך העונה הנוכחית נראית. הם באמת שחקנים טובים, אך אינם קשורים למכבי. מכבי צריכה את השחקנים שבאים בתור אנדרדוג, שרוצים להוכיח את עצמם, לא כוכבים שנחים על זרי הדפנה מהעבר שלהם. זה לא קשור למועדון, לא קשור למכביזם, זה לא מסתדר בכלל. הדוגמה הטובה ביותר היא עונת הזכייה ביורוליג של טייריס רייס, אנטי גיבור, אנטי "סופר אגו", ההפך הגמור מהמצב בעונה הנוכחית.