מזל טוב, ג'יג'י
בופון חגג אתמול 39, אבל לא נראה שהוא מתכוון לפרוש בקרוב, בטח לנוכח היכולת המעולה שהוא מפגין
זה כבר לא סוד שג'אנולוג'י בופון הוא אחד השחקנים הבולטים בנוף הכדורגל האירופי. השוער זכה במהלך הקריירה הכל כך מפוארת שלו ב-7 אליפויות איטליה, 5 גביעי סופרקאפ, 2 גביעי איטליה וגביע עולם אחד עם הנבחרת אתמול הוא חגג 39, ונחשב עדיין לאחד השוערים הטובים בעולם ואחד השחקנים הנאמנים ביותר. בעידן בו הכסף הוא השחקן המרכזי בספורט, בופון מייצג את הדור האחר, דור שבו הנאמנות, הסמל והקהל מעל הכל.
בשנת 1996, בגיל 18 בלבד, עלה בופון להופעת הבכורה שלו בהרכב קבוצתו פארמה, בצוותא עם אלסנדרו נסטה ולוקה בוצ'י, וכבר אז היה ניתן לראות את הפוטנציאל הגדול שיש לו, השוער שיחק במדי פארמה במשך חמש עונות מוצלחות מאוד בהם קבוצתו היוותה פקטור רציני בצמרת. הופעותיו המוצלחות קרצו לגברת הזקנה, והוחלט כי השוער יעבור לקבוצה מטורינו תמורת סכום ענק של 53 מיליון אירו - סכום ההעברה הגדול בכל הזמנים לשוער.
בקיץ 2006 הגיע הרגע הכי גדול של בופון, כאשר זכה במדי האזורי במונדיאל לאחר דו קרב פנדלים מול נבחרת צרפת.עד עונת 2005/2006 הוא גם זכה עם יובה בשלוש אליפויות איטליה, אך חלק מאליפויות אלו נשללו בשל הפרשה בה הואשמו שחקנים במכירת משחקים. הקבוצה הורדה לליגה השנייה, וכולם ציפו שכל הכוכבים הגדולים, ובופון ביניהם, יחליטו לעזוב את הקבוצה כדי להמשיך לשחק ברמות הגבוהות ביותר, אך הם הפתיעו כשהחליטו להישאר בקבוצה במטרה להעלות אותה חזרה אל צמרת הליגה הראשונה, וכך גם עשו.
עד עונת 2011/2012 הביאנקונרי דישדשו בליגה ובמסגרות האירופיות, ואז, כאשר אנטוניו קונטה מונה למאמן הקבוצה, החל השינוי הגדול. יובנטוס זכתה ב-5 אליפויות רצופות תוך הצגת כדורגל מרשים בהגנה ובהתקפה, כאשר הקפטן בופון מחזיק את הגנת הברזל שלו ביד רמה. בקיץ אותה שנה בופון שיחק עם נבחרתו ביורו 2012, שם הציג יכולת מרשימה לכל הדעות. איטליה הגיעה עד לגמר הטורניר, שם ספגה תבוסה כואבת מספרד החזקה.
בעונת 2014/2015 שיחזר את הישג השיא שלו במסגרות האירופית, כאשר העפיל עם קבוצתו לגמר ליגת האלופות בו פגשה את ברצלונה (יובה שיחקה בגמר גם ב-2002/03). הציפיות היו גבוהות, אך קבוצתו הפסידה 3:1. בופון, לכל הפחות, זכה בפרס הצלת השנה בעולם אחרי שמנע שער מדני אלבס.
עם 475 הופעות במדי השחורים-לבנים ו-167 במדים הכחולים של נבחרתו, נראה כי הפרישה של השוער עוד רחוקה, עם הכושר בו הוא נמצא היום והיציבות שהוא מראה בין הקורות, נראה שאנחנו חוזים בשחקן הנשמה הגדול ביותר וכנראה גם בשוער הטוב ביותר שראה המשחק הזה.
מזל טוב ג'יג'י!