מכבי ת"א צריכה להחליף בעלות
מלבד השם, שום דבר לא נותר מאותה קבוצה נפלאה שבה התאהבתי בתור נער. אחרי כל כך הרבה החלטות הזויות שידרדרו את המועדון לשפל חדש, הגיע הזמן לעשות ריענון גם שם למעלה
פעם, בתחילת שנות ה-70, בהיותי נער צעיר הציעו הוריי לאחי ולי לבוא איתם ליד אליהו. הם אמרו לי שמשחקת שם קבוצת כדורסל מעולה בשם מכבי ת"א ושזו חוויה בלתי רגילה לראות את המשחקים שלה. אז הלכנו…. ומאז לא עזבתי. ולמה אני מספר לכם מה היה פעם? כי זה מה שנשאר מקבוצתי האהודה זו ההיסטוריה. טוב, גם השם. כל היתר – כבוד המועדון, הסמל, הלב, ההקרבה, המלחמה על כל כדור, כל אלה חלפו הלכו להם. ועכשיו תרשו לי לשחרר קצת קיטור.
בשנים האחרונות המועדון הולך ומידרדר. בעצם, אפשר לשים את האצבע ולהגיד שמאז הגעתו של וויצ’יץ’ המועדון נמצא בדרך הנכונה להתאבדות/חיסול/סיום דרכו (תחליטו מה שבא לכם). אותו וויצ’יץ’ מונה לפני מספר שנים ל… מנהל מקצועי??? ומיד כל אנשי המקצוע הנכונים הועפו מהמועדון: פיני גרשון, אבי קובלסקי, סקאוטים איכותיים ועוד. ומי בא במקום? אנשים “מוכשרים” מבית היוצר של וויצ’יץ’, רובם קרואטים. למה? לא ברור.
העובדות היבשות הן הקריסה המוחלטת בכל מסגרת אפשרית, ספורטיבית וגם לא ספורטיבית. אחד הנושאים החשובים שמעיד על ההידרדרות זה תפקיד הקפטן, בו מחזיק גיא פניני, ה”סמל” הצהוב. אבוי לנו. אדם/שחקן שקורא ליריבו על המגרש נאצי, שמאחל לו שאביו ימות ואחר כך מתנצל בדמעות תנין מול המצלמות שהוא לא התכוון.
פניני לא התכוון? הרי הוא עושה את זה במשך שנים, רק שהפעם המצלמות קלטו אותו. ומה עם הפעם ההיא שהוא תפס לשחקן אחר במבושיו במהלך משחק יורוליג? גם בטעות? גם לא בכוונה? ומה עושה המועדון המכובד? משעה אותו מתפקיד הקפטן לזמן קצר ומחזיר לו אותו עם שוך הסערה. וכל הקהל מריע לפניני כאילו היה אלוהים.
“סמל” לדור שגדל פה כיצד צריך להתנהג כדי לקבל פרסים. בושה!!!
נמשיך בקשר בין בעלי מכבי לאוהדים. האוהדים נותנים את עצמם למכבי בלי חשבון. רואים את זה בכל משחק, כמעט.
הם שרים “מכבי או מוות”. והמועדון מצדו רואה את אותם אוהדים כמסחטת כספים. עונה מחורבנת? לא נורא, נעלה את מחיר המנוי ונמכור להם שיהיו בשנה הבאה יותר משחקים.
ולגבי הבעלים/ההנהלה. איפה עוד ראיתם שהבעלים וההנהלה יושבים על הספסל או לידו ונושפים למאמן באוזן, גוערים בו לפני השחקנים, מתפרצים על השופטים והמזכירות בזמן המשחק? רק במכבי. ואחר כך הם מתפלאים שהשחקנים לא שמים על המאמן. ובכלל, בשנים האחרונות עושה רושם שהבעלים צריכים להיות המאמנים על המגרש בזמן המשחקים, כי ממילא הם בוחרים את השחקנים, הם קובעים מי ישחק, כמה ומתי. והמאמן? בובה. אז בשביל מה צריך אותו? לא מזמן החליפו מאמן בפעם השלישית העונה. ומה יצא מזה?
הבעלים וההנהלה יכולים להחליף מאמנים עוד 1,000 פעמים. כל עוד מקבלי ההחלטות מובלים באף ע”י וויצ’יץ’ או מי מהבעלים האחרים, כלום לא ישתנה. בעלים של קבוצת כדורסל וגם ההנהלה שלה, חוץ מהמנהל המקצועי, אמורים לשבת ביציע. בשום פנים באופן לא על הפרקט ולא על כיסא מדיקט מלפני 50 שנה.
והשחקנים… “בעונה הבאה במכבי ת”א יהיו 12 שחקנים שכל אחד מהם הוא שחקן שיכול לשחק ביורוליג מול ריאל מדריד, ברצלונה וצסק”א מוסקבה", הצהיר דייויד פדרמן בסיום העונה שעברה. אמר ולא טעה בכלל. הם אכן יכולים לשחק ביורוליג מול ריאל מדריד, ברצלונה וצסק”א. לנצח זה כבר דבר אחר לגמרי. למשל גל מקל, שלא הלך לו ב-NBA ולא מי יודע מה באירופה, ובעונה הקודמת היה כישלון במכבי, מדוע הוחתם לעוד עונה? אנדרו גאודלוק – אגואיסט שמרוכז בעצמו בעיקר ושתלך הקבוצה לעזאזל למרות מספר הנקודות המרשים שהוא קולע בכל משחק. פניני – כבר כתבתי. מאיק צירבס – שוחרר בשעה טובה. סוני ווימס – שלום ולא להתראות. וזו רק חלק מרשימה עגומה של שחקנים שאין להם מושג על היסטורית המועדון המפואר הזה ועושה רושם שזה גם לא מעניין אותם.
אז שימון, דייויד, רקאנטי ויתר הבעלים, לא הגיע הזמן לחושבים עמוק ויסודי? אפילו כזה שתוצאותיו יהיו מכירת הקבוצה לבעלים שיוכלו לשקמה מחדש? זו לא בושה, כי המועדון אמור להיות לפני הכל! נכון, את פועלכם אף אחד לא יוכל לקחת מכם ואנו מסירים את הכובע בפניכם על כך ומשתחווים אפיים ארצה, אבל לא מיצינו את השיטה הלא נכונה שבה ההנהלה בוחרת שחקנים ורק אחר כך מאמן?
והנה, שוב התפרסם שהבעלים, כן, אותם בעלים, שוקלים שינוי יסודי לעונה הבאה והם מודעים לכך שסבלנות הקהל פקעה. אז מי יחליט על השינוי היסודי הפעם? נכון! שוב אותם אלה שנכשלו בשנים האחרונות. מצפים לשינוי? בחלומות! כי הכל מתחיל מהראש, ולכן על הראש להיות מוחלף הפעם.
לפנייה לכתב/ת 
