סלים טועמה: "לא יכולתי ללבוש צהוב"
מסביר למה סירב להצעה ממכבי ת"א, בטוח שהנבחרת תגיע לטורניר גדול ("כשיהיו בהרכב כמה שחקנים ערבים"), וחושב שאין סיכוי לערבי בבית"ר ("לטביב לא יהיה אומץ"). ראיון פרישה
"ביום שיהיו כמה שחקנים ערבים בהרכב נבחרת ישראל, אני משוכנע שנוכל להגיע לטורניר גדול. כבר עכשיו יש קפטן ערבי בנבחרת הצעירה, ואני בטוח שגם בבוגרת יהיה כזה בעוד כמה שנים". כך אומר סלים טועמה, שהחליט לפרוש מכדורגל בגיל 37.
אחרי שזכה בדאבל עם הפועל ת"א, בעוד שלושה גביעי מדינה, ובאליפות גם עם סטנדרד ליאז' בבלגיה, החליט טועמה לעשות הסבה מקצועית ולשמש כעוזר מאמן של אופיר חיים במכבי שעריים מהליגה הלאומית. "הגוף לא סוחב כמו פעם", הוא מסביר, "גם נפצעתי לפני חודשיים בגב ואני פשוט לא מסוגל לחזור. הגיע הזמן לפרוש".
טועמה הותיר חותם בכדורגל הישראלי מאז היותו חלק מ"תינוקות קשטן'" בהפועל ת"א, אבל גם היה קורבן לגזענות בלתי פוסקת, בעיקר מצד חלק מאוהדי מכבי ת"א ששרים "טועמה מחבל" לעיתים.
"אני לא מבין אותם", אומר הקשר לשעבר. "מעולם לא התעסקתי בפוליטיקה, אני גר בלוד מהיום שנולדתי. כשהיו מלחמות לא ירדתי למקלט כמו כולם? אנחנו חיים במדינה אחת עם גורל משותף. אם אסתובב מחר בת"א ויגיע מחבל, אני לא יכול להיפגע? אז לכנות אותי מחבל?"
היו לא מעט שחקנים בולטים מהמגזר, למה דווקא נגדך חיברו שירי שטנה?
"עד היום אני לא מבין. מצד שני, זה מחמיא לי. אם אני מרגיז אותם, כנראה אני שווה משהו. רק חבל שהתוכן גזעני. מישהו שיש לו תפקיד משמעותי במכבי ת"א אמר לי: 'עד היום אני משלם עליך קנסות'. יכול להיות שהאוהדים שלהם לא שוכחים מה שעשיתי להם במשחקי הדרבי. את הפחד שלהם לפני הבעיטות שלי. באירופה הם נקנסו על זה, בארץ כבר לא מתייחסים".
איך התמודדת עם זה כשחקן?
"זה לא הציק לי יותר מדי, אולי נתן לי הרגשה של 'אני אראה לכם מה זה'. לא חשבתי לרדת מהמגרש. הגזענות הזו הייתה צצה גם ברחוב. אוהדי מכבי ובית"ר היו מקללים אותי, או מתקשרים לבית של ההורים שלי ומקללים. לפני משחקים נגד בית"ר שמעון גרשון ויוסי אבוקסיס היו אומרים לי שהתשובה הכי טובה זה לפרק אותם עם שער".
ועכשיו כשפרשת, יש מסר לאוהדי מכבי ת"א?
"לא יודע כמה זה יעזור, אבל אולי בכל זאת. לכל אותם זמרים, הגיע הזמן שתפסיקו עם זה, תתרכזו בקבוצה שלכם. בטוח שיש גם מבוגרים עם משפחות שלא היו רוצים לחנך את הילדים שלהם על גזענות. בואו ליהנות מכדורגל, שחררו ועזבו אותי, אני כבר לא שם".
היית מוכן לשחק בבית"ר ירושלים?
"לא. באופי שלי לא אהיה במקום שאני לא רצוי בו. אני לא מאמין לטביב שהוא רוצה להביא שחקן ערבי, כי הוא לא יכול להתמודד עם אוהדי בית"ר. אולי יש לו רצון, אבל לא יהיה לו אומץ. גם אף שחקן ערבי לא ירצה להגיע לבית"ר. ראית מה קרה עם הצ'צ'נים. לה פמיליה עושים את כל הבעיות לבית"ר ושולטים במועדון, למרות שיש להם גם קהל שפוי שלא תהיה לו בעיה לקבל את זה. ההפסד כולו שלהם, כי יש יותר ויותר שחקנים מעולים במגזר. אתה רואה מה קורה בנבחרות".
אתה נוצרי, יש לך חברים יהודים רבים, מעולם לא הבעת דעה פוליטית. אולי בגלל זה לא ייצגת את המגזר.
"ברור שייצגתי את המגזר. אגב, דווקא במשחקים נגד סכנין היו מקללים אותי, לא יודע למה".
"אני מרגיש פספוס בקריירה"
חוץ מאימון, טועמה חושב גם על הקמת בית ספר לכדורגל בלוד ומגלה כי הוא עומד להשיק פרויקט יחד עם שרבל ג'ובראן, בנו של שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. "אנחנו רוצים להתחיל לייצג שחקנים ערבים. הם גדלים ואין מי שיכוון אותם. היום סוכן רואה שחקן עם פוטנציאל וזורק אותו לכל מיני מקומות, לפי האינטרס הכלכלי שלו. יש הרבה שחקנים ערבים איכותיים, אבל לפעמים חסרה להם החוצפה החיובית במגרש. הם יותר מדי עדינים וטובים. אני רוצה לתת להם את הדחיפה, לתרום מהניסיון שלי".
מרגיש פספוס בקריירה?
"כן, שלא יצאתי לחו"ל בגיל מוקדם יותר".
רגע השיא?
"היו הרבה. תינוקות קשטן. לא ספרו אותם והבאנו דאבל להפועל ת"א, רבע גמר גביע אופ"א שהיה רגע גדול ומרגש".
השער הכי חשוב?
"השערים בדרבי, הצמד נגד פריז סן־ז'רמן בפארק דה פראנס, ונגד גלאזגו ריינג'רס בארץ".
ועכשיו הפועל ת"א נפלה לתהום.
"עצוב. היה לי ברור שזה יקרה. ההתנהלות לא הייתה טובה יותר מדי שנים. הבלגן בין טביב למוני הראל, ואז חיים רמון וההתנהלות הלא טובה שלו, עד שהכל התפוצץ. לאמיר כבירי הייתה כוונה טובה, אבל הוא טעה כשלא בדק הכל לפני".
אתה חושש לגורל המועדון?
"דווקא המהלך שקרה להפועל טוב. לא יקרה כזה אסון אם הם יירדו ללאומית, יחזרו תוך שנה לליגת העל, ואז לצמרת. צריך להגיע בעלים חזק, כדי שהקומץ שהסתובב לנו בין הרגליים במתחם האימונים לא יחשוב שהוא מנהל את המועדון".
הבעלים הכי טוב ששיחקת אצלו.
"ברור שהטוב ביותר היה סמי סגול, יחד עם מושיק תאומים, מוטי אורנשטיין ורפי עגיב".
טביב אמר שאוהדי הפועל ת"א היו נגדו בגלל הצבע שלו.
"שמעתי את השטות הזו. ממש לא. זה אולי המועדון היחיד שקיבל תמיד כל שחקן ערבי, מוסלמי, נוצרי - ולכולם יש אותו מעמד. אתה רואה שאוהדי בית"ר עושים לו עכשיו צרות, אז כנראה הוא צריך לבדוק את עצמו".
דרג את המאמנים שהיו לך.
"מספר אחת דרור קשטן, שגידל אותנו. אחר כך אלי גוטמן, טקטיקן ברמה הגבוהה ביותר. גיא לוזון אימן אותי בתחילת דרכו וראו שיהיה מאמן גדול".
השחקנים הטובים ביותר?
"הגדול מכולם היה יוסי אבוקסיס, לא היה ולא יהיה אחד כזה. נשמה, מנהיגות. ברשימה אחריו שמעון גרשון, רונן חרזי, שביט אלימלך, שלום תקווה והשוער וינסנט אניימה".
איל ברקוביץ' שיחרר אותך עם הגעתו.
"שמחתי כשהגיע להפועל, כי הוא אוהב סמלים שמזוהים עם המועדון. ציפיתי שייתן לי לפרוש במועדון שלי, זה היה החלום. כנראה לדבר בתקשורת זה הכי קל ולעשות זה יותר קשה. אני מאוכזב ממנו, הוא עושה הפוך ממה שהוא מטיף בתקשורת".
שוחחתם על העניין?
"הוא דיבר איתי דקה, אמר תודה ולהתראות. יש צורה והתנהלות לכבד אנשים, והוא נכווה בעבר בדברים האלו, כשרצה לחזור למכבי חיפה ולא נתנו לו. ציפיתי שלא יעשה את זה לאחרים".
בכלל, בהפועל ת"א יש בעיה בהתנהלות מול שחקני עבר.
"כי כל כמה זמן מגיע בעלים חדש. תמיד הייתי אדום, הילד שלי יהיה אדום, ואם יקראו לי תמיד אשמח לחזור".
שיחקת עם ערן זהבי בהפועל ת"א.
"הוא בישל לי את שער הניצחון בגמר הגביע נגד מכבי חיפה, ואני החזרתי לו עם הבישול למספרת בליון. לא האמנתי שערן יעשה מה שהוא עושה, אבל הוא תמיד היה אחד שעובד ורץ בלי הפסקה. בהפועל היו שחקנים הרבה יותר כישרוניים ממנו, למשל גילי ורמוט, אבל זהבי הוא פרנק למפארד הישראלי - תנועה וריצה לעומק בלי הפסקה".
אם הייתה לך הצעה ממכבי ת"א?
"כשהייתי בליאז' קיבלתי הצעה ממכבי ת"א, כשאבי נימני היה המנהל המקצועי. לא יכולתי ללבוש צהוב. לא אוהב אותם ספורטיבית. ורמוט עשה את המעבר הזה, אבל תהיה בטוח שהוא לא רצה ללכת למכבי, והבין מהשנייה הראשונה שעשה טעות. אם אתה לא מרגיש בבית, לא תוכל להפיק מעצמך כלום".
נבחרת ישראל היא פספוס מבחינתך?
"היה מגיע לי לשחק יותר. היו מאמנים שהעדיפו שחקנים שלהם. בתקופה של קשטן שיחקתי יותר, כי הוא הכיר אותי. לייצג את המדינה זה משהו שאני גאה בו".
"מתרגש מאוד לקראת הילד הראשון"
בעוד חודש צפוי טועמה להפוך לאבא. "רציתי שהילדים שלי יראו אותי משחק,
אבל זה יהיה רק בקלטות. זה יהיה ילד ראשון וההתרגשות גדולה".
הוא יהיה כדורגלן?
"אם אראה שיש לו כישרון, אתן לו את זה. אני לא אהיה מאלה שמושכים את הילד בכוח".
ואם תשב ביציע בעוד כמה שנים, והבן שלך יקבל קריאות מכוערות כמו שאתה ספגת?
"זה דווקא כן ילהיט אותי. אני זוכר כשהייתי ילד ושיחקתי בגדנ"ע נגד מכבי ת"א בקריית שלום - כבר אז הם קראו לי מחבל. אבא שלי העיר למישהו וקיבל אגרוף, אני זוכר את זה למרות שכשחקן הייתי מרוכז במשחק. כשזה מגיע לילד שלך, המצב שונה לגמרי".
לפנייה לכתב/ת 
