"בלם הוא התפקיד הכי כפוי טובה בכדורגל"
אחרי שנאלץ להתמודד עם שריקות בוז מצד אוהדי בית"ר ירושלים מוקדם יותר העונה, הצליח דן מורי לקנות את מקומו. בגיל 28 הבלם משתוקק לחזור לנבחרת ישראל: "זו הקצפת של הכדורגל הישראלי. מעדיף להיות דן מורי ולא סרחיו ראמוס". הערב הוא פוגש את הפועל ת"א (21:00)
תקופה לא קלה עברה על דן מורי. הבלם סבל לא מעט מאוהדי בית"ר ירושלים מפתיחת העונה, חלק גדול מהקהל נהג לשרוק בוז בכל נגיעה שלו בכדור או לצעוק לעברו "טל כחילה, טל כחילה". היו מי שקיללו אותו ולעתים גם איימו עליו. מורי הצליח להתגבר על הקשיים, ומאז הניצחון על סכנין בגביע גם הקהל שינה כיוון וחזר לעודד אותו.
עברה עליך תקופה קשה, עם הביקורות ושריקות הבוז מהקהל.
"גם לשחקנים גדולים ממני שרקו בוז, צריך להתנתק מזה. בעולם הספורט יש הרבה רעשים מסביב וצריך לדעת להתנתק. איך עושים את זה? התרופה הכי טובה היא לשחק טוב".
התופעה הזו פסקה רק לאחרונה.
"זה פסק אחרי הנצחון שלנו על סכנין בגביע. האוהדים קראו לי ליציע, עודדו אותי ומשם כבר לא שורקים נגדי" .
ממה זה נבע, מהטעויות שלך? מהיכולת? מאהבתם לטל כחילה שגדל במועדון?
"אין לי מושג ואני לא שופט אף אחד. לא צריך לשאול אותי, אני פחות התשובה זה. הקהל של בית"ר, לטוב ולרע, הוא תובעני. הוא גורם לך להעלות את הרמה כל הזמן".
"לא אגיד שנשארתי אדיש לזה", הוא מודה. "יש שתי דרכים להתמודד: או לעבוד קשה ולשחק טוב או להיכנע ולהגיד שאי אפשר לשחק ככה. אני רציתי להגיע לקבוצה גדולה וזה אחד הדברים שקיימים בקבוצות גדולות, לטוב ולרע. ידעתי שזה לא יעבור תוך יום-יומיים, שאצטרך להמשיך לשחק טוב ולצבור ניצחונות עם הקבוצה כדי שזה ייעלם. למרות הביקורות, היו גם אוהדים שכל הזמן פירגנו לי. בקהל של בית"ר יש המון גוונים. אני מתרכז בטוב. גם אלה ששרקו טיפה בוז פשוט הרימו אותי למעלה ולא נתנו לי לנוח לשנייה".
אז מעז יצא מתוק?
"בדיוק. אחרי השריקות חשבתי למה עושים את זה. נתתי על זה את הדעת והמשכתי לעבוד קשה. אני בתחילת דרכי בבית"ר ירושלים ורוצה להמשיך במועדון. עכשיו זה מאחוריי. באתי לבית"ר אחרי שעשתה עונה מעולה, זה מועדון מצוין עם קהל אוהדים ענק. הרבה שחקנים אומרים שמי שלא שיחק בבית"ר לא יודע מהו הכדורגל בארץ. בית"ר היא נכס צאן ברזל בכדורגל הישראלי ולכבוד הוא לי להיות שייך".
כשאתם סופגים שער אתה גם מנתח איפה טעיתם?
"זה קורה בכל פעולה במגרש. כשאתה בלם תמיד יש משהו שיכולת לעשות. כל ניתוח המצבים מתאים לזמן שאחרי משחק. לא קל להיות בלם, זה התפקיד הכי כפוי טובה. אתה יכול לעשות משחק מושלם ואז לעשות חצי טעות, כובשים גול וכל מה שעשית נזרק לפח. אבל לא הייתי מעדיף תפקיד אחר".
כשהקהל קרא לך ותמך בך אחרי הניצחון בגביע על בני סכנין, הבנת מה המשמעות של הניצחונות על סכנין והפועל ת"א עבור האוהדים?
"הבנו גם לפני כן. הפנצ'ר שקרה מול סכנין בליגה היה גניבה לאור היום, זה היה משחק שצריך להיגמר 0:3 או 0:4 לנו ובדקה ה-88 נהיה 0:1 להם. אנחנו מבינים טוב מאוד את המשמעות. מול הפועל תל אביב וגם בהמשך אני מבטיח שנשאיר את טיפת הזיעה אחרונה שלנו על המגרש. אבל לפעמים הולך לפעמים לא".
לא האמין שיפטרו את רן בן שמעון
את היריבה הערב (ב', 21:00, המושבה) הוא מנתח מרחוק. "הפועל תל אביב התחדשה. הקבוצה שלהם בלחץ ויש גם את האנרגיות המיוחדות של משחק בין בית"ר להפועל. אנחנו נבוא לתת הכל בלחימה, ניתן את כל הלב באגרסיביות ובנחישות ונקווה לטוב. להפועל יש קישור טוב והתקפה טובה. יש להם חומר שחקנים טוב לליגה שלנו, הם יותר טובים מכפר סבא, מאשקלון ועוד כמה קבוצות. האצטדיון יהיה מפוצץ במשחק ואנחנו נגיע מוכנים לאתגר הזה".
"זה לא ייפול ויקום על דבר אחד", הוא ממשיך. "אנחנו צריכים להיות מרוכזים כל הזמן במשחק הזה. לא יהיה קל, יש המון אמוציות. נצטרך לנתק את עצמנו מהכל ולעשות את העבודה כמו שצריך על הדשא".
אתה עוקב אחרי המתיחות בין הקהל להנהלה, המחאה נגד טביב והעובדה שארגון לה פמיליה מתכוון להחרים את המשחק?
"זה עניין של הקבוצה עם הקהל. אני לא יודע מה הולך. הלוואי שהיה יותר מקום להכניס את הקהל שלנו מול הפועל, חבל שזה לא נערך באצטדיון גדול יותר ולא כולם יוכלו להיות שם. אנחנו מעריכים כל אוהד, את מי שיגיע וגם את מי שיתמוך מהבית".
מורי מרגיש שבית"ר הצליחה לייצב את ההגנה. "זה כבר חודשיים שקו ההגנה התייצב, וגם המשחק הקבוצתי. אנחנו רוצים לשמור על זה. היו העונה גולים שלא היינו צריכים לספוג. מה קרה? פשוט הפסקנו לעשות טעויות".
אתם ברצף טוב, כבר תשעה משחקים ללא הפסד.
"עכשיו הכל טיפה יותר מתחבר. אנחנו מנסים לשמור על המומנטום הזה. בכל פעם שיש מומנטום שלילי אנחנו רוצים להרחיק אותו מהר. תמיד התיאבון שלנו גדול. בגביע אנחנו רוצים להגיע לחצי הגמר ולגמר, בליגה אנחנו רוצים לצבור עוד נקודות ולטפס למעלה. אני מקווה שהמטרות יושגו".
איך זה לשחק ליד הצרפתי המוכשר אנטואן קונט?
"מימיני (קונט) ומשמאלי (הייסטר) יש שחקנים ברמה גבוהה. זה כיף. קונט פחות מדבר אנגלית. הוא מקצוען אמיתי, שחקן מצוין. כל שחקן מהליגה הצרפתית שבא לפה, כמו ז'רום לרואה או פאבריס פרננדז - מבורך. אנחנו צריכים את קונט".
כשמורי נשאל על העימות שהיה לו עם ישראל זגורי הוא אומר: "עשו מזבוב פיל, לחצנו ידיים מיד אחרי המשחק". לחילופי המאמנים הוא כבר מסתגל.
האמנת שיפטרו רן בן שמעון?
"לא האמנתי. זה דווקא בא לנו בהפתעה, היינו בתקופה טובה, אבל 'סה לא וי'. זו החלטת אלי טביב. שרון מימר הוא מאמן מצוין, יסודי. באסיפות השחקנים הוא מפתיע מאוד לטובה בדרך שבה הוא מציג את הדברים".
"הסיבוב בהולנד עשה לי טוב"
מורי (28) עבר לבית"ר אחרי עונה בבני יהודה, אליה חזר אחרי שלוש שנים מאכזבות בוויטסה ארנהיים ההולנדית. הוא גדל בכלל במכבי תל אביב. דבר אחד מרכזי חסר לו בקריירה: תואר. "אני מת שיהיה לי, בטח. זו שאיפה של כל שחקן וסוג של חותמת לעבודה קשה בסיום העונה. אני רוצה מאוד לזכות בתואר".
הנדודים עזרו לך?
"כשאתה יוצא לאירופה, זה תלוי בך: או שאתה עובד קשה ולומד או שאתה מתבאס ונכשל. אני בחרתי ללמוד, לעבוד קשה ולהתאמן חזק. בסופו של דבר כל הסיבוב עשה לי טוב, הוא עזר לי לייצב את האופי. לא היה לי קל שם בהולנד".
בקושי שיחקת בשלוש העונות שלך בהולנד.
"24 משחקים. הייתה לנו קבוצה עם סגל טוב, שכלל שחקנים מצ'לסי ועוד קבוצות בכירות ויצא שאני בלם שלישי. למדתי שם הרבה. שיפרתי שם את משחק ההתקפה שלי, את האתלטיות. אני לא מצטער שהייתי בהולנד, אילו הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור הייתי שוב נוסע לשם".
לפני שיצאת להולנד סומנת כשחקן ההגנה הבא של ישראל.
"בנבחרת הבוגרת יש לי 7 הופעות. הייתי בשתי קדנציות, עם קשטן ועם גוטמן, אבל מה שקרה בהולנד די תקע אותי. שחקן שלא משחק הרבה לא מוזמן לסגל. אני עובד קשה כדי לחזור לנבחרת ומאמין שאראה את הפירות בסופו של יום".
חולם להיות בסגל מול ספרד?
"אמשיך לקרוע את התחת, בשפה הכי פשוטה, ולנסות להגיע לשם. כשהיית שם קודם אתה לומד להעריך את זה. זו הקצפת של הכדורגל הישראלי והרמה הכי גבוהה. הנבחרת היא פשוט חלום ילדות של כל שחקן. כשאתה מגשים אותו והוא נעלם לך, אתה רוצה אותו בחזרה. הייתי מוכן לוותר על המון דברים כדי להגיע לנבחרת, אני מוכן להוסיף לעצמי אלף שנות עבודה כדי להגיע לשם".
שומר מקום בלב לארסנל וליובנטוס
דן מורי גר כבר שנה חמישית לבד בדירה בתל אביב. הוא עצמאי מאוד: מבשל לבד, מכבס לבד ומנקה לבד. בימי שישי הוא קופץ לבקר את המשפחה. אמו ממוצא ליטאי ("משם הגובה", הוא אומר), אביו תימני ("משם הצבע", הוא מדגיש) והוא לא מוותר כמובן על ג'חנון.
יש כאלה שעדיין קוראים לך דין ולא דן.
"הקטע עם השם הוא עניין דתי. אנחנו משפחה מסורתית. ברגע שאבא שלי שוחח עם מישהי דתייה שעבדה עימו היא אמרה לו שהשם הפרטי דין הוא לא טוב, הוא שאל אם אני מעוניין לשנות ושיניתי מדין לדן, שהוא אחד מ-12 השבטים. דין זה משפט, שם קשה ליהודי. הלכנו לרב חיים קנייבסקי והוא החליט ואישר את השם דן".
מי שחקן העונה שלך בבית"ר עד עכשיו?
"אחד? יש מלא שחקנים העונה בכושר מצוין כמו דן איינבינדר שנראה טוב, שכטר שמזכיר ימים טובים ויש גם את קלטינס, ורד ובוריס קליימן שהוא שוער בכיר בליגה שלנו. כולם טובים, לא אוהב להכתיר".
מורי עבד עם המאמן המנטלי יגאל הלל עוד לפני שהגיע לבית"ר, ובעבר היו לו שני מאמנים אישים - פיליפ פיינגולד ואורן שניידר - שעברו להדריך בחו"ל. הוא אוהב מאוד את ארסנל ואת יובנטוס. כששואלים אותו כמו מי הוא רוצה להיות או מי המודל לחיקוי עבורו הוא משיב: "אני לא רוצה להיות כמו פיקה או ראמוס, אלא כמו דן מורי".
לפנייה לכתב/ת 
