הפרוטוקולים של זוהיר בהלול / פלג בחמישי

הבושה

בהלול עושה היסטוריה

בתחילת החודש, בעיצומם של הדיונים בכנסת בנושא חוק ההסדרה, נעדר ח"כ זוהיר בהלול מישיבות המליאה. לאן נעלם? כבודו העדיף לטוס לכנס בדרום־קוריאה שנועד לקדם שלום עולמי, ולהגשים את חלומה של מיס תבל.

יום לפני ההמראה, עם עוד שני חברים מהאופוזיציה, חשפה דפנה ליאל בחדשות 2 כי מאחורי הכנס עומדת כת מפוקפקת, וכי משרד החוץ והיועץ המדיני של הכנסת המליצו לח"כים לא לנסוע. בהלול התעקש לצאת לטיול האקזוטי, ואין כמו השידורים ממשחקי הליגה הלאומית כדי לספר חוויות. כן, גם לזה מקדיש הח"כ לא מעט שעות בסופי שבוע. במקום לנצל את זמנו לטיפול בעניינים הבוערים שלשמם נבחר, מגיע בהלול בימי שישי למגרשי הליגה השנייה ומקשקש עצמו לדעת. כמה חבל שאין בחירות לשדרים ולפרשנים.

"הייתי בדרום קוריאה, ארץ מדהימה עם התפתחות מטאורית בלתי נתפסת", דיווח השדר הנלהב בדקה השביעית למשחק בעילוט, בין אחי נצרת למכבי הרצליה. שייע פייגנבוים, מהצוות באולפן, הוסיף פרט חשוב מעברו: "אנחנו ביקרנו שם, הנבחרת", משה סיני זרק הערה משלו, ואז השליך הח"כ המשדר הלצה־פצצה: "אני אביא את הפרוטוקלים של זקני ציון, כדי לדעת בדיוק איפה שייע וסיני היו במהלך הקרייירה שלהם". וואו, איזו דאחקה!

נו, קראת את הפרוטוקולים?(איור: אופיר בגון)

מכיוון שצוות המומחים לא טרח להתייחס, הנה קצת פרשנות שבטח תפתיע גם אותם: הפרוטוקולים שהזכיר בהלול אינם מתמקדים בקריירה של שייע. מדובר בסממן האנטישמיות הידוע ביותר בעולם, מסמך מפוברק המכיל איורים של יהודים בעלי אף ארוך, המתאר כיצד זממו "זקני ציון" להשתלט על העולם באמצעות חרחור מלחמות, השחתת תרבויות וניצול כספם של אחרים. אותן עלילות שימשו את הנאצים לצידוק מעשיהם ובהשראתם נרצחו מיליוני יהודים. אבל מי רציתם שיעצור את מפגן הבורות (או האיוולת) האלמנטרי של השדר הפרלמנטרי?

לא, הצוות הדעתן בהנחייתו של בוני גינצבורג ממש לא התרגש. עבור מוחות הכדורגל שמנתחים את משחקי הליגה השנייה, "זקני ציון" אלה כנראה אלי בן־רימוז', אודי רובוביץ' ושמעון צ'רנוחה. ומה חושבים בסיעתו של הח"כ החרטטן על פעילותו ועל תבונתו? בשביל זה נצטרך לחכות לפרוטוקולים של המחנה הציוני.

בהלול עם מיקי זוהר(צילום: מיכל אלבי)

מזרחי בנה, פדרמן הרס

זוכרים איזו דממת אלחוט הייתה פה אחרי תרגיל הסמים שעשתה מכבי ת"א כדי להשתחרר מחוזהו של סוני ווימס? כל הדירקטורים, צאצאיהם ובכירים אחרים בקבוצה שחטפה מכל הכיוונים, עשו קולות של שטיח. והנה השבוע, אחרי ניצחון בגמר הגביע, לפתע הגיח מן המחשכים דייויד פדרמן, וטפח לעצמו על השכם.

"אני זה שהזמין את בדיקות הסמים", השוויץ הבעלים הנפוח. "יש לא מעט אנשים במכבי שלא ידעו בכלל שהזמנתי את הבודקים. יש לי אחריות. לא יכול להיות שתבוא לעבוד אצלי ותקבל סכומי כסף כאלה, ויש חשש סביר שאתה עושה מה שאתה רוצה".

זהו בדיוק פדרמן. אני, אני ורק אני. כשהיו הפסדים בשרשרת, זה היה "אנחנו חיפשנו מאמן... אנחנו מחתימים שחקנים... אנחנו מנסים למנוע בעיות". כשזוכים בגביע, ווימס "בא לעבוד אצלי". לא אצלנו חלילה.

זה שבנה, וזה שהורס(צילום: ראובן שוורץ)

אפשר לומר הרבה דברים על שמעון מזרחי, על הכוחניות הפטרונית שלו ועל החבירה האינטרסנטית לעסקנים מושחתים, אבל דבר אחד איש לא ייקח ממנו: מזרחי בנה אימפריה, מדורת שבט שחיממה כאן את החורף בלי קשר למפה הסינופטית. אצלו היו לא רק ישראלים תותחים, אלא גם זרים ומתאזרחים שהשתלטו על התארים המקומיים והפכו לשם דבר באירופה.

אוהדי היריבה היו חסרי אונים עד כדי כך, שהם אפילו ביקשו ממזרחי שייקח אחריות ויעלים את עצמו. ואז הגיע פדרמן. תחילה הציב כיסא משלו ליד הספסל, אחר כך דחף להנהלה את בנו, ולאט־לאט הפך את המותג לעוד קבוצה, כזו שמוציאה מיליונים על רכש כושל, מחליפה מאמנים כמו גרביים, הופכת לשק החבטות של אירופה, עולה לגמר הגביע כאנדרדוג, חוגגת את הזכייה בטירוף כאילו הייתה מכבי אשדוד/באר טוביה, ושוב מפסידה בליגה לבני הרצליה. מזרחי, על כל מגרעותיו, היה מנהל שהביא למכבי ת"א כבוד והפך אותה לקבוצה של המדינה. פדרמן הוא ספונסר שרוצה כבוד לעצמו, בקבוצה של השכונה.

הטור המלא היום ב"ידיעות אחרונות"