חבטת פתיחה: אליפות העולם בבייסבול מתחילה
ישראל תערוך בכורה בטורניר, אבל שווה להתמקד גם בשמות מרתקים כמו האלופה מהרפובליקה הדומיניקנית, ארה"ב, יפן, ונצואלה וקובה
הבוקר נפתחה בפעם הרביעית אליפות העולם בבייסבול. באליפות משתתפות 16 נבחרות בארבעה בתים שונים, כאשר כל בית משוחק באחת המדינות המשתתפות. "שלהם". בית 1: דרום קוריאה (המארחת), טייוואן, ישראל, הולנד. בית 2: יפן (המארחת), אוסטרליה, סין, קובה. בית 3: ארה"ב (המארחת), הרפובליקה הדומיניקנית (האלופה המכהנת), קנדה, קולומביה. בית 4: מקסיקו (המארחת), איטליה, פורטו ריקו, ונצואלה.
בתום שלב הבתים שתי הנבחרות הראשונות בכל בית יעלו לסיבוב הבתים השני (בית א' וב' יתחברו לבית אחד וג' וד' יתחברו לבית השני). שתי הנבחרות הראשונות מכל בית יעלו לחצי הגמר. הטורניר ייערך במשך שבועיים. אחד החוקים הכי בולטים של אליפות העולם בבייסבול הוא שבשונה מכל תחרות אחרת, כל מי שזכאי לאזרחות במדינה מסוימת יכול לייצג אותה באליפות, ולכן ניתן לראות מדינות כמו איטליה, הולנד ואפילו ישראל הקטנה שלנו מציגות סגל מאוד מרשים.
בית 1
ישראל, שהעפילה מהמוקדמות, מציגה שילוב של שחקני עבר מהליגה האמריקאית (כמו ג'ייסון מרקיז ואייק דייויס) ושחקנים מליגות הפיתוח. שווה לשים עין על המגיש הצעיר דין קרמר, ישראלי שמשפחתו עברה לארה"ב, שבשנה שעברה היה הישראלי הראשון שחתם על חוזה מקצועני בליגה האמריקאית והתחיל את דרכו הקיץ בליגות הפיתוח. קוריאה המארחת, שהגיעה לגמר ב-2009 ולחצי גמר ב-2006, רוצה לחזור למעמדים האלה, והיא תציג סגל מקומי - מלבד או-סיונג וואן מהקרדינלס. טייוואן מגיעה עם סגל אלמוני ותנסה להפתיע, ואחרונה חביבה היא הולנד, שכלל הנראה תסיים ראשונה בבית בזכות שמות נפלאים סנדר בוגארטס מבוסטון ודידי גרגוריוס מהינקיז. יהיה קשה לשאר הנבחרות להתמודד איתה.
בית 2
יפן המארחת, שזכתה פעמיים בטורניר (2006 ו-2009), תקווה לעשות את זה בפעם השלישית, וזה יתחיל אצלה בבית עם סגל מקומי. קובה, כמו יפן, מביאה סגל מקומי, ואחרי שהגיעה לגמר הראשון ב-2006 רוצה לחזור לשם. אוסטרליה שהגיעה מהמוקדמות וסין ינסו בעיקר להפתיע את הנבחרות החזקות יותר ואולי לעבור את השלב הראשון.
בית 3
בית המוות של הטורניר עם ארבע נבחרות מאוד חזקות. האמריקאים רוצים להזכיר לכולם שהם הביאו את הבייסבול לעולם עם סגל חזק, אבל חולשה קלה בין המגישים, האלופה המכהנת מהרפובליקה הדומיניקנית מציגה סגל מפלצתי בראשותו של המצטיין של הטורניר הקודם, רובינסון קאנו. קנדה, שמעולם לא עברה את הסיבוב הראשון, כנראה שלא תעבור גם הפעם בגלל הבית הקשה, וזאת למרות התגייסותו של אריק גנייה הוותיק (41) שקפץ על ההזדמנות לייצג את המדינה שלו. קולומביה מציגה בעיקר את שני המגישים המעולים חוסה קינטאנה וחוליו טהארן, אך מעבר לזה יש לה בעיקר שחקנים מליגת הפיתוח, וזה יקשה עליהם מול הקבוצות המנוסות יותר.
בית 4
אדריאן גונסאלס יוביל את מקסיקו שצפויה לעבור לפחות שלב אחד, אבל כנראה שלא הרבה מעבר לכך בגלל הסגל הבינוני. כמוה, איטליה עלתה מהמוקדמות ויש לה סגל שמורכב בעיקר משחקני ליגת הפיתוח. הפינאלסיטית של 2013, פורטו ריקו, נהנית מחובטים מצוינים אבל יש לה מגישים פחות חזקים, והיא תילחם על העלייה. ונצואלה מגיעה לטורניר עם האינפילד החזק ביותר בטורניר, ושחקנים כמו מיגל קבררה וחוזה אלטובה, אבל כנראה שזה לא יספיק לה כדי להגיע רחוק.
צפוי טורניר מרתק עם הרבה מאוד דרמה והרבה מאוד צבע, אני ממליץ לצפות בשידורים. אתם לא תתחרטו.
לפנייה לכתב/ת 
