למי יש מזרק גדול יותר? / ד"ר לכדורגל
משחק החתול והעכבר נמשך ולצד התקדמות הטכנולוגיה שעוזרת לספורטאים הרמאים, גם אמצעי האיתור בספורט משתכללים. תמונת מצב של הסימום בספורט – עבר, הווה ובעיקר בעתיד
ספורטאים מקצוענים רבים רואים את העולם דרך חור צר של סנטימטרים, עשיריות או מאיות שנייה. אותה מאית שנייה, שלרובנו אינה אומרת כלום, היא כל הסיפור עבורם. נסו לומר לספורטאי שמגיע במקום השני, או גרוע מכך, הרביעי, שלא נורא, מה זו בסך הכל מאית שנייה... בשל כך, ובשל גורמים נוספים שהופכים את הניצחון לנכסף כל כך, הרמאות הפכה לחלק בלתי נפרד מהספורט.
התופעה היא עתיקת יומין ממש כמו הספורט. ידוע למשל שבמשחקים האולימפיים הראשונים ביוון העתיקה, המתחרים נדרשו להתחרות בעירום כדי למנוע אפשרות של שימוש בעזרים שהוסתרו על גופם, מה שמוגדר כיום בתור סימום טכנולוגי. גם מה שמכונה היום סימום כימי לא היה זר להם, ויש עדויות מהתקופה העתיקה על שימוש בחומרים משפרי ביצועים (PEDs). העונש על עבירות סימום אז היה חמור: דמותו של ספורטאי שנתפס נחקקה על אבן, שהוצבה במסלול הבושה מחוץ לאצטדיון.
השוני העיקרי בין אז לימינו אינו בשכיחות תופעת הרמאות, אלא במגוון האפשרויות הזמינות ובמידת התחכום שלהן, כתוצאה מההתקדמות המדעית והטכנולוגית. מנגד, כמובן שגם אמצעי האיתור משתכללים, ומשחק החתול והעכבר נמשך. לפני שנעבור לבחון מה העתיד עשוי להציע לאתלטים בכל הנוגע לחידושים טכנולוגיים ורפואיים, נסקור את תמונת המצב העדכנית:
סימום כימי. מדובר בהחדרת חומרים משפרי ביצועים (PEDs), הפועלים לשיפור מרכיבים פיזיולוגיים בגופו של הספורטאי. בין החומרים הנפוצים ביותר בשימוש כיום ניתן למצוא סטרואידים, הורמוני גדילה ו-HBM. בנוסף, קיימת אפשרות של סימום דם שמטרת להגדיל מספר כדוריות הדם האדומות ולשפר את היכולות האירוביות.
סימום טכנולוגי. מתייחס לכל שינוי לא חוקי בפריטי הציוד השונים, שמקנה לאתלט יתרון לא הוגן בתחרות.
המקרה הראשון של סימום טכנולוגי בעידן המודרני היה במשחקים האולימפיים של מונטריאול 1976. מתחריו של בוריס אונישצ'נקו האלוף האולימפי בקרב 5, הבחינו במהלך הקרב בסיוף, כי נרשמות לזכותו נקודות גם כאשר נראה שלא הצליח 'לדקור' את יריבו. הבדיקה מצאה מערכת חשמלית שהותקנה בציוד שלו, שעקפה את מערכת הניקוד האוטומטית. בוריס הושעה לכל חייו והפך מגיבור לאומי בארצו לדמות מושמצת.
תמיד כאשר מדברים על סימום בספורט, נדמה כי ענף האופניים נמצא בראש הטור. לצד שערוריות הסימום הכימי המוכרות, הולכות ומתגברות העדויות לסימום טכנולוגי על ידי שימוש במנועים חשמליים זעירים, המותקנים בבסיס הפדלים או בגלגל האחורי. מנועים אלו, שיכולים לפעול בתיאום עם שינוי במדד הפיזיולוגי של הרוכב (קצב לב, מקצב הדיווש), נכנסים לפעולה בקטעים הקשים יותר של המרוץ ועוזרים לרוכב להפיק עוד כוח ומהירות. בטור דה פראנס האחרון נשמעו תלונות של מתחרים נגד קבוצת SKY האלופה על שימוש במנועים. בבדיקות המשקל אופני הקבוצה היו כבדות משל הקבוצות האחרות, אך הקבוצה סירבה לבקשה לשקילה נפרדת של הגלגלים, והמארגנים התקפלו. נכון לעכשיו, מדברים על שימוש בשיקוף רנטגן לאופניים שייכנס כנוהל סטנדרטי מהשנה הבאה.
דוגמא נוספת מגיעה מהשחייה: בשנת 2008 פיתחה חברת ספידו במשותף עם נאס"א חליפות שחייה חדשניות (LZR), שהודפות טוב יותר מים ומשפרות את ההידרודינמיות של תנועת השחייה. כתוצאה מהשימוש בחליפה, נשברו באולימפיאדת בייג'ינג 23 שיאי עולם מתוך 25, כאשר 98% מזוכי המדליות היו כאלה שלבשו את הביגוד החדש. החליפות אמנם נפסלו לשימוש כשנה אח"כ, אבל בחינה של טבלת שיאי העולם מגלה כי גם כיום, יותר משמונה שנים אחרי, עדיין למעלה מ-70% מהשיאים הם מהתקופה בה הותר השימוש בחליפות ה-LZR.
העתיד בסימום הטכנולוגי
פיתוחי הלבוש בספורט נמצאים בפוקוס של חברות הענק, כאשר עיקר המאמצים מכוונים לשני תחומים: הראשון הוא 'לבוש חכם' שמסוגל לאסוף ולשדר בזמן אמת נתונים פיזיולוגיים רבים כמו טמפרטורה, קצב לב, צריכת חמצן ועוד, לצד נתונים נוספים כמו מרחק, מהירות ועוד. פיתוח נוסף הוא 'משקפיים חכמים' שיוכלו לספק מידע על המתרחש במהלך התחרות ולשדר חלק מן המשחק דרך נקודת המבט של הספורטאי.
התחום השני מתמקד בשיפור האווירודינמיות של האתלט באמצעות חומרים מתקדמים שיפחיתו התנגדות, ויאפשרו ניצול טוב יותר של האנרגיה המופקת מהשרירים. כך יותאמו הבגדים באופן אישי לגוף האתלט. בהקשר זה דווח שחברת "נייקי" מפתחת מעין תרסיס שניתן להתיזו על הגוף, היוצר מעין ציפוי דקיק בעל בועות קטנות. בדיקות במנהרת רוח גילו שהציפוי משפר את זרימת האוויר סביב גוף האתלט ומקטין את התנגדות האוויר.
העתיד כבר כאן? אדם 2.0
משחק החתול והעכבר של הסימום הכימי והטכנולוגי עם אוכפי החוק ימשיך ככל הנראה ללוות אותנו גם בעתיד הקרוב, אבל העיניים של כולם כבר נשואות אל הדבר הבא: הסימום הגנטי. יריית הפתיחה בנושא נשמעה לפני כעשר שנים, כאשר מאמן אתלטיקה גרמני בשם תומאס ספרינגסטיין נעצר, בחשד שסיפק לאתלטים תרופה ניסיונית עבור חולי סרטן, המכילה את הגן לייצור אריתרופואטין (EPO). בערך באותו הזמן ובנפרד ממקרה זה, הסוכנות למניעת סימום בספורט אסרה באופן גורף על כל שימוש של אתלטים בטכניקות גנטיות.
מאז אין ממצאים על שימוש בסימום גנטי וגם המדע עוד לא לגמרי שם. בכדי להמחיש את הפוטנציאל הטמון בטכניקה, נביא את סיפורו המופלא של גולש קרוס קאנטרי פיני, אארו מנטירנטה, שזכה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת החורף 1964.
כמו במקרים רבים במדע, גם כאן, אירוע שמתגלה במקרה יכול לשמש השראה לפריצות דרך מדעיות. בבדיקות שנערכו לגולש, נמצאה בדמו רמת תאי דם אדומים גבוהה מהנורמה. הוא מיד נחשד בסימום דם, על אף שלא נמצאו עדויות נוספות שתומכות בסימום. רק כעבור יותר משלושים שנה הצליחו החוקרים לאתר אצלו מוטציה גנטית נדירה, בגן הקשור לאריתרופואטין (EPO) שאחראית לעלייה בייצור של תאי דם אדומים לעומת הנורמה.
כעת, מדוע שלא לנסות ולנצל את הטכנולוגיה הקיימת לתיקון ועריכת גנים לכיוון ההפוך? כך שבמקום לתקן מוטציה דווקא ניצור אחת, כמו זו של הגולש הפיני, אצל אתלטים אחרים?
וזו אינה המוטציה היחידה שהתגלתה כמועילה: בסקירה גנטית שנערכה
לאחרונה נמצאו מעל 100 (!) מוטציות בגנים הקשורות באופן מסוים לגדילת שרירים, פיזור חמצן, חיזוק עצמות, שיפור הסיבולת ושחרור של משככי כאב טבעיים. עבור 15 מתוכן ישנם כבר ממצאים נוספים התומכים בקשר שלהן לשיפור היכולות האתלטיות והן בהחלט יכולות לשמש בתור מטרות לסימום גנטי.
כשמבינים את הפוטנציאל, אין זה מפתיע לשמוע מהחוקרים על פניות שקיבלו מגורמים בעלי ממון ועניין בספורט. על רקע דברים אלה, ולמרות העובדה שאף אתלט עדיין לא נתפס על כך, יש מי שסבורים שכבר נעשה כיום שימוש בטכנולוגיה לצורך סימום גנטי.
את המנהל המדעי של WADA הדברים לא מפתיעים. הבנת הפוטנציאל של סימום גנטי דוחפת את הסוכנות לנקיטת גישה פרו-אקטיבית של חקיקה מניעתית. הוא סיפר על היתרון המשמעותי שישיגו ספורטאים, אם יתאפשר להם להוסיף עוד גן של EPO או גורם גדילה אחר, או לייצר בגופם שינויים גנטיים. ובאותה נשימה הוא מוסיף כי הנחת הבסיס של WADA היא שמרגע שהטכנולוגיה תהפוך זמינה, יהיו ללא ספק הספורטאים שישתמשו בה.
ואני אוסיף כי חשוב לזכור, שריפוי גנטי הוא הליך מסוכן ביותר, ולכן, כרגע לפחות, מיועד לחולים סופניים בלבד. סימום גנטי לכן, ועוד לצעירים בריאים שכל עתידם לפניהם, הוא בגדר פשע.
הכותב הינו דוקטור לביולוגיה בהכשרתו ובעל תעודת מאמן כדורגל מוסמך.
לפנייה לכתב/ת 
