הענפים החדשים שיגיעו לטוקיו 2020
בעוד כשלוש שנים וחצי יתקיימו המשחקים האולימפיים בטוקיו, כשחמישה ענפים חדשים יתווספו. מה הסיכוי של נציגים ישראלים להשתתף, ומה מצב הענפים בארץ? חובבי גלישת גלים? תתכוננו לטוקיו
בקיץ 2020, חמישה ענפים חדשים יצטרפו לרשימה האולימפית: גלישה, טיפוס, בייסבול/סופטבול לנשים, קראטה וסקייטבורד. כל הענפים קיימים בישראל, אך הסיכוי לנציגים כחול-לבן בטוקיו נמוך.
האם ישראל בדרך להשתתף בענפים אולימפיים חדשים? מה החוקים? ומה מצבם בארץ? התשובות, למי שמתעניין, בהמשך.
החזרה האולימפית
ההצלחה בשבועיים האחרונים של נבחרת הבייסבול של ישראל, שהשתתפה לראשונה בתולדותיה באליפות העולם והצליחה להגיע עד לשלב רבע הגמר, העלתה על הפרק לא מעט שאלות על הענף, שכן רוב חובבי הספורט בארץ כלל לא מכירים אותו.
הבייסבול, או בשמו העברי "כדור-בסיס", ערך את הופעת הבכורה במשחקים האולימפיים של ברצלונה 1992, אך הודח מלוח התחרויות מאז לונדון 2012. באולימפיאדה הבאה, טוקיו 2020, ישוב הענף למשחקים האולימפיים.
עם זאת, הסיכוי שנבחרת ישראל תעפיל לאולימפיאדה נמוך. ראשית, הנבחרת שהשתתפה באליפות העולם הורכבה מיהודים-אמריקאים, שעקב חוקי הטורניר יכלו לייצג את ישראל. אך הדרישות האולימפיות שונות וסגל הנבחרת צפוי להיות אחר לחלוטין. בנוסף, רק בקיץ תפורסם המתכונת הסופית של התחרות – שיטת ההעפלה, מספר הנבחרות המשתתפות ואפילו אורכו של המשחק (מספר האינינגים). ההנחה היא שמכל יבשת תשתתף נבחרת אחת, כשרוב הסיכויים שהולנד, שעלתה לחצי גמר אליפות העולם, תייצג את אירופה.
איגוד הבייסבול בישראל הוקם בשנת 1986, אך הליגה נפתחה רק ב-2007 והחזיקה מעמד שנה בלבד בשל בעיות תקציב. בשנים האחרונות, החל הענף לצמוח מחדש בארץ, עם ליגה כמעט לכל גיל ועם 2,500 ספורטאים פעילים, המשחקים ב-80 קבוצות ב-16 יישובים ברחבי המדינה.
"אני מקווה שההצלחה באליפות העולם תדחוף קדימה את הענף בארץ", סיפר פיטר קורץ, נשיא איגוד הבייסבול בישראל. "ננסה למנף את ההישגים בכדי לפתח את הבייסבול, להקים עוד מגרשים ולהביא לכך שהיו יותר עוד ספורטאים פעילים, שיוכלו בעתיד לתרום לנבחרת במסגרות הבינלאומיות".
לטפס כל הדרך לאולימפיאדה
בעוד שלוש שנים וחצי, יערוך ענף הטיפוס הספורטיבי את הופעת הבכורה האולימפית. שניים מסגנונות הענף צפויים להיכנס למשחקים בטוקיו: הראשון הוא טיפוס בולדרינג בו מטפסים לגובה נמוך בטבע, או שעושים זאת על קירות, כשהמטפס אינו מאובטח בעזרת חבל. בסגנון השני, המטפס מאובטח עם חבל שעובר דרך טבעות ועליו להתקדם מטבעת לטבעת.
על אף שטיפוס בישראל הינו חדש יחסית, הענף מאוד התפתח בשנים האחרונות ומספר קירות הטיפוס בישראל גדלו משמעותית. אך למרות התפתחותו הגדולה, ענף הטיפוס בארץ נתקל בקשיים רבים.
על הקשיים, מוסיפה פרידמן: "מצד שני, רוב קירות הטיפוס אינם ברמה בינלאומית. איגוד הטיפוס בישראל עובר שנים קשות ומטלטלות ואינו תומך בספורטאים כמצופה. מעבר לכך שהמדינה לא באמת מכירה בענף, כמו בעוד הרבה ענפי ספורט בישראל, קשה לקבל את התמיכה וההכרה הנדרשות. לדוגמא, אין בארץ אף קיר טיפוס ספיד, מה שיהווה מכשול גדול בדרך לאולימפיאדה".
"אנחנו עדיין אופטימיים ומסתכלים על החסרונות כאתגר בר השגה. לפי רמת המטפסים הצעירים בישראל, יש סיכוי להצלחה ישראלית באולימפיאדת הנוער בשנת 2018", מספרת פרידמן בחיוך.
נציג אולימפי בקראטה?
הענף הוותיק ביותר בארץ (מאז 1972), מבין הענפים האולימפיים החדשים הוא הקראטה. דווקא במכבייה בשנת 1977 נחשף הקהל הישראלי לענף ומאז הוא זוכה להצלחה עם אלופי עולם ואירופה.
את הפריצה הראשונה עשה דוד מזור בשנת 2001, לאחר שזכה במדליית הארד באליפות אירופה עד גיל 21. חמש שנים מאוחר יותר, עשתה זאת לוריס עפארה עם מדליית הארד באליפות אירופה לבוגרות. אך ההישג הגדול ביותר נרשם בשנת 2013, כאשר קורל עמוס זכתה במדליית הזהב באליפות אירופה.
60 ספורטאים צפויים להשתתף במשחקים האולימפיים, בסגנונות הקאטה והקמאיטה לגברים ולנשים. קמאיטה הוא סגנון המזכיר את הטאקוונדו, בו משתמשים בידיים, ברגליים ולמעשה בכל חלקי הגוף, למעט הברך והשוק. קאטה הם תרגילי ראווה עם התחלה וסוף ברורים, ללא יריב ולפי הערכת שופטים.
מתגלגלים
באופן מפתיע, גם ענף הסקייטבורד עשוי להצטרף למשחקים האולימפיים, בשני סגנונות - סגנון רחוב וסגנון פארק. בשניהם נדרש להשתמש בפעלולים ובמעקות והשיפוט נעשה לפי דרגת הקושי של התרגילים.
עד היום, אף גוף מאגד או התאחדות לא הוקמו למען הענף. תחרויות רבות מתקיימות בעזרתם של בעלי חניות, אשר לעיתים גם משקיעים כספים בכדי להביא לכאן ספורטאים מחו"ל.
דרור גת, בעלי חנות 'Surf N Skate' בתל אביב, ניסה בעבר להקים איגוד אך כשל. למרות זאת, הוא לא מוותר: "הענף סובל מהזנחה כי התשתיות בארץ מאוד מוגבלות, שלא כמו באירופה. הסקייטבורד לא נמצא בבתי ספר, אין מודעות לחבישת קסדה. צריך להתחיל הכל מהתחלה ולבנות כאן מסורת". על הסיכוי לנציג ישראלי בטוקיו, אמר: "קשה כרגע לסמן מישהו שיגיע לאולימפיאדה".
על הגלים
היתרון של ענף גלישת הגלים בישראל הוא שאין צורך בחיפושים קדחתניים אחר מקומות להתאמן בהם. האיגוד נוסד בשנת 1983 ומקיים בארץ תחרויות רבות. במשחקים האולימפיים, יתמודדו בקטגוריית גלשן קצר - 1.8 עד 2.4 מטר.
מנכ"ל הארגון בארץ הוא יוסי זמיר, שסיפר על גידול בענף: "כבר הרבה שנים שהענף מתפתח בעולם והוא אחד הפופולאריים גם כאן אצלנו", סיפר. "מספר גולשי הגלים הישראלים גבוה מאוד, מתקרב לכדורגל. כרגע, יש בישראל כ-150 אלף גולשים ובכל שנה כ-25 אלף ילדים נרשמים לקייטנות גלישה".
על גלישת הגלים בישראל, הוסיף: "הענף מתרומם בצורה נהדרת. השנה כבר ראינו לראשונה בארץ אליפות של הסבב העולמי, בשל כך המודעות עלתה עוד יותר. עד היום זה היה ספורט עממי. בעתיד, כשהספורטאים יצברו ניסיון, יהיה סיכוי למדליה אולימפית".
לפנייה לכתב/ת 
