העיקר שזהבי תקע למיקאל
קפטן הנבחרת יצא גבר כשביקר את קשר מכבי ת"א שהעז לדבר נגד הליגה הסינית. וגם על קייטנת ההתאחדות שהחליטה להגיע לאימון המסכם רגע לפני הטיסה לספרד
אפשר לדבר על הבדלי הפיזיות (למרות שדויד סילבה יותר צנום מדויד קלטינס), להתייחס לפערי המהירות (על אף ששחקני הנבחרת שלנו רצים תחת פיקוח של צ'יפים אלקטרוניים), לנתח את ההרכב (איזה כיף שאפשר להפיל תיק על אופיר מרציאנו), ולהתווכח על השיטה (האם ערן זהבי מתופקד כחלוץ מדומה או שכולם שחקנים מדומים?) - אבל הכל שטויות.
הכדורגל שלנו יישאר מיניאטורי בעיקר בגלל העסקנים השכונתיים שמנהלים אותו, הכוכבים הילדותיים שלו, והתקשורת הפרובינציאלית שסוגדת להם.
ביום חמישי, יום לפני המשחק מול אחת הנבחרות הטובות ביבשת (ממש לא "הכי טובה בעולם" כפי שהכריזו אלישע לוי ואיתי שכטר), כינס הקפטן הלאומי שלנו מסיבת עיתונאים והכניס כהוגן לקשר הפורטוגלי של מכבי ת"א. מה הקשר של פורטוגל למשחק בין ספרד לישראל? סין! רובן מיקאל, ששיחק שם לפני הגעתו ארצה, טען כי "הליגה הישראלית טובה פי עשרה מהסינית", וערן זהבי לקח את זה קשה.
"מיקאל אמר משהו טיפשי", זרק חלוץ גוואנגז'ו לכתבים שהתלוו לנבחרת בחיחון. "בסך הכל מדובר בשחקן בינוני מינוס בליגה הסינית, שאף אחד לא הכיר. הוא שיחק בקבוצה שיורדת ליגה. אני תמיד אפרגן לליגה הישראלית, כי יש לנו ליגה טובה". מוזר, גם מיקאל פירגן לליגה הטובה שלנו, אפילו בגדול, אבל זהבי נעלב בשם הליגה הסינית והחליט לעשות לו פיו־פיו. כמה בוגר.
רוצים כותרת? קחו כותרת: הליגה הישראלית והליגה הסינית בערך באותה רמה, ושתיהן גרועות פי עשרים מהליגות הנחשבות בעולם. נגמר רק 4:1 (ו־5:2 בסטנגה), אבל זה הרגיש הרבה יותר. בדקה השלישית הסביר הפרשן אייל לחמן את שיקולי ההרכב: "כדי לעצור את הפס הקצר של הספרדים, צריך את השחקנים קלי הרגליים", אמר מאמן מכבי הרצליה ומיד הרגיע: "שלושה כאלו יש לנו במרכז השדה - דן איינבינדר, אלמוג כהן וביברס נאתכו". בתכל'ס זה נראה שאת הפס הקל של הספרדים לא מצליחים לעצור שחקנים קצרי רגליים.
בהפסקה, באולפנים המיוחדים כבר החלו לדבר על חסרונם של תומר חמד ובן שהר. טוב שאמא של האחרון לא עלתה לשידור, וגם לא אבא של חברו מהפועל באר־שבע. הכישלון הוא יתום.
ואז נזכרתי ביום האימונים האחרון לפני ההמראה לספרד. מתכוננים למשחק במוקדמות המונדיאל מול יריבה שגדולה עלינו בכמה מספרים, ודווקא אז החליטו בוועדת הטקסים והברדק להפוך את אימון הנבחרת להפנינג ענק, בהשתתפות ילדיהם של מנויי הנבחרת והשותפים העסקיים של ההתאחדות. אצטדיון ר"ג הפך למעין לונה־פארק עם מתקני שעשועים, אלישע לוי נראה כמו מדריך בקייטנה, ועל הדשא התרוצצו המון אנשים שהתחככו עם כוכבי־העל שלנו ועשו איתם סלפי. שלושה ימים אחר כך ירוצו חלק מאותם כוכבים לעבר שחקני נבחרת ספרד, בתום המשחק בחיחון, לקבל חולצה למזכרת.
שלשום, בסביבות אחת בלילה (שעון קיץ), טען קשקשן מדופלם שכדי להביא שינוי דרושה השקעה ממשלתית. בערוץ אחר ניצלו את הרייטינג כדי להעביר מסרים תכופים לשר האוצר וליו"ר ההסתדרות בעניין השידור הציבורי. שרת החרטוט והספורט, כך אומרים, הבדילה בין קודש לגול ולא צפתה בתבוסה. שוב הוכח שליהודים אסור לשחק בשבת. מתי כבר חוזרים לליגה שלנו, עם הפרשנים שמכסחים בלי חשבון את השחקנים הזרים?
לפנייה לכתב/ת 
