הגיע הזמן לחשוף שיניים / "בעיטה חופשית"
אלישע לוי, האיש עם הפוני והחיוך, לא יכול למכור את הרכות שלו מול הכרישים שאורבים לו בחדר ההלבשה של הנבחרת. הוא הרוויח ביושר את התפקיד, אבל גם את המבט המקטין של השחקנים שמרגישים בנוח לתקוף אותו אחרי ההפסד בספרד
אלישע לוי חלש, והשחקנים מריחים את זה. גישת המאמן הנחמד והקשוב יכולה לעבוד עד שלב מסוים ובמקומות מסוימים. נבחרת ישראל היא לא אחד מהם. הראיון של השוער אריאל הרוש בו הוא תוקף ישירות את החלטות המאמן שלו, רגע אחרי שזה סופג הפסד במוקדמות המונדיאל, מעיד על כך באותיות ענק.
הכדורגל הישראלי הפסיק לייצר שוערים
הרוש זיהה את ההזדמנות, ויותר מכך את העובדה שאלישע לוי לחיץ, ופצח בסדרת אמירות פומביות על כך שהוא "לא מבין למה הוא לא פתח איתי", ש"תמיד בא מישהו והורס לו את החלום" ואפילו סיפר שהוא הודיע למאמן כי "הוא מאוכזב ממנו". הבנתם את יחסי הכוח? השחקן ניגש למאמן הלאומי ונותן לו ציונים (אולי כדאי שיצרף הערכת שליש מפורטת), ולא רק בשיחה אישית, אלא טורח לפרסם זאת בעיתון. עד כדי כך חלש אלישע לוי בעיני השחקנים שלו.
"שחקנים הם עם חרא" היא קלישאה בלתי רשמית שנזרקת לא פעם על-ידי מאמני כדורגל בשיחות "אוף דה רקורד". המשמעות "און דה רקורד" שלה היא ששחקנים הם הראשונים שמזהים דם, הראשונים שמזהים חולשה והם גם הראשונים שיתהפכו כדי למנף את הסיטואציה לטובתם.
ואלישע לוי, האיש עם הפוני והחיוך, לא יכול למכור את הרכות הזו מול הכרישים שאורבים לו בחדר ההלבשה ומחוצה לו. מאמן הנבחרת הרוויח ביושר ובהרבה עבודה את תפקיד מאמן הנבחרת, אבל לצערי גם את המבט המקטין הזה של השחקנים.
הוא שידר שהוא לחיץ מול ביברס נאתכו שביקר פומבית את הזימונים לקראת מקדוניה וליכטנשטיין (וכעבור חודשיים כבר קיבל טלפון), מול תומר חמד שהתראיין בספטמבר 2016 והסביר שהוא "ראוי לפתוח בהרכב" (זה אכן קרה רגע אחרי), וגם מול אבי לוזון שביקר את אי זימונם של שחקני מכבי פתח-תקווה (מהר מאוד העסק תוקן, גם אם חלקית).
ועכשיו אריאל הרוש רוצה מבחינתו שהעסק יתוקן, שהוא יהפוך לשוער הראשון. הוא עושה את מה שעבד לא רע לאחרים – לפוצץ כותרת ולהלחיץ את המאמן.
הימור פרוע: נבחרת ישראל הייתה מפסידה לנבחרת ספרד גם עם הרוש בהרכב ולהערכתי גם סופגת בערך את אותה כמות. זה לא אומר שההחלטה של אלישע לוי הייתה נכונה, בדיעבד היא התבררה ככושלת במיוחד כי מרציאנו הפך את הגולים לקלים מדי.
אבל זה כן אומר שאלישע לוי חייב להרוויח מחדש את האוטוריטה שלו ואת הכבוד המקצועי שלו. זה לא יקרה עם חיוכים ואפולוגטיקה מכילה שאולי יכולה לעבוד במסגרות פחות עמוסות אגו.
הכדורגל הישראלי לא מכבד רכות ולא מכבד אנשים נחמדים. אלישע לוי הוא מקצוען ואיש חכם ומיוחד. הגיע הזמן שהוא יוריד את הכפפות ויחשוף שיניים.
לפנייה לכתב/ת 
