הרכש הכי גרוע של מכבי חיפה / פלג בחמישי

החוצפן

בן־דב מציב אולטימטום

"בשיחות עם רנה מולנסטיין הגענו ביחד למסקנה שכדי להמשיך במה שהתחלנו צריך לעשות שינוי". את הציטוט המדהים הזה שיחרר לפני כחודשיים מנכ"ל מכבי חיפה, אסף בן־דב, במסיבת העיתונאים בה הוצג גיא לוזון.

עכשיו תקראו שוב: "כדי להמשיך מה שהתחלנו צריך לעשות שינוי". אין לי מושג איך קוראים לזה בנורווגית או בהולנדית, בעברית אומרים: אוקסימורון. דבר והיפוכו באותו משפט, אבסורד, גניבת דעת. בכל זאת, לא נעים לומר: כדי להפסיק את הביזיון התהפכנו ב־180 מעלות.

אסף בן דב לצד יעקב שחר(איור: אופיר בגון)

בן־דב, שהיה מנכ"ל המשביר לצרכן, הובא למועדון בקיץ שעבר כמחליפו של איתמר צ'יזיק. מאז הוא לא הרבה להתבטא, וטוב שכך. חודשיים וחצי לפני החתמת לוזון הוא כינה את הצוות המקצועי הזר "הרביעייה הפותחת שלנו" ואף הביע "שביעות רצון מאוד גדולה" מתפקודו. מהפכן שהתהפך.

השבוע, בעקבות עוד הפסד מביך לסכנין, החליט הוד מנכ"ליותו לרדת אל העם. "חשוב שאדבר אליכם באופן ישיר", כתב בן־דב לאוהדים באתר המועדון, ואף הציב אולטימטום: "עד תום העונה כל השחקנים, כולל כולם, במבחן. נשים דגש על המחויבות לקבוצה, למועדון ובעיקר לקהל".

כמו בעניין הצוות המקצועי, גם כאן הושלם הספין. הרי רק בינואר, בטקס הצגתם של פיטים אזמי ואניס אלושי, בן־דב הכריז כי "מועדון כדורגל מכבי חיפה נמצא בשלבים האחרונים של בניית הסגל, אולי אפילו השלב האחרון". היום הסגל הכמעט מושלם, כולל כולם, עומד למבחן.

אז איך הפך מנכ"ל המשביר לאדריכל המשבר? ראיון (בלעדי!) לאתר המועדון בנובמבר חשף טפח מחזונו בתחום הכדורגל. "אנחנו חושבים לקחת שירים נבחרים ולשים את המילים על המסך הגדול, שכל האצטדיון יוכל לשיר", גילה בן־דב, והוסיף: "יש לנו קמע חינני אבל אנחנו צריכים לחפש קמע שיחבר את כולנו". אחר כך החמיא לכרוז אבל הסכים שצריך להחליפו, והגיע לשיאו כשאחד האוהדים שאל: "מדוע אין בחנות המועדון מידות גדולות לאנשים גדולים?"

אדריכל המשבר. בן דב, לצד מאמנה המפוטר של מכבי חיפה, רנה מולנסטיין(צילום: אלעד גרשגורן)

זאת הייתה שאלה פשוטה למדי, אבל אפילו עליה בן־דב לא ממש ענה. הוא סיפר שיש מחסור גם במידות הקטנות, וסיכם: "אני מזמין את האוהדים לבוא לחנות שלנו. באים ואומרים למה חסר ולמה אין. קודם כל בואו תראו גם מה יש".

אז קודם כל זאת חוצפה, אבל להגנתו של המנכ"ל חייבים לומר שהוא מתמודד עם בעיה דומה. העסק פשוט גדול על מידותיו.

המערכון

מופע העילגות של וידיגאל וברנובסקי

האנגלית הרצוצה של שדרי הקווים וקשיי השפה של ליטו וידיגאל ממשיכים לשבור לא רק שיניים אלא גם את שיאי המבוכה והפרימיטיביות. מתורגמן אחד היה פותר את הבעיה בקלות, אבל במכבי ת"א ובערוצים המשדרים מתעקשים להמשיך בקרקס.

איפה קשה יותר - בליגה, או מול שדרי הקווים? וידיגאל(צילום: ראובן שוורץ)

"יו לוסט יור קוואייט, יו לוסט יור פיס, פיסנס, און דה פיץ'". כך אמר רענן ברנובסקי לווידיגאל בהפסקת המשחק מול מכבי פ"ת, והמאמן האנגולי השיב: "וויי, יו נו וויי? יו דונט אסק מי. יו סי דה פיפל און דה פיץ'".

והנה התרגום לעברית. ברנובסקי: "איבדתם את הדממה שלכם, איבדתם את השלווה, את השלוותיות על המגרש". וידיגאל: "למה, אתה יודע למה? אתה אל תשאל אותי, אתה רואה את האנשים על המגרש".

דו־שיח העילגים עלה מדרגה בסיום. ברנובסקי: "יו סד סמטינג לאסט וויק אולסו, זט יו פיל מייבי מכבי תל־אביב דאזנט גט אינאף ריספקט פרום דה רפריז". תרגום: "אמרת משהו בשבוע שעבר גם כן, שאתה מרגיש אולי מכבי ת"א לא מקבלת מספיק כבוד מהשופטים"

והנה עיקרי תשובתו של וידיגאל: "מכבי תל־אביב איז דה ביג טים היר אין יזראל. אנד איי האב א ביג ריספונסיביליטי היר. איים היר טו ריפרזנט דה יזראלי פוטבול טו... איי האב טו ריספקט דה פוטבול יזראלי".

ברנובסקי עצמו מיהר לתרגם: "וידיגאל מתכוון בעיקר לחוסר הכבוד שמכבי תל־אביב לא מקבלת מהשופטים. הוא אומר שהשופטים צריכים אולי יותר לכבד את ההצלחה".

לא היה ולא נברא. וידיגאל לא הבין את השאלה וברנובסקי לא הבין את התשובה. המראיין שאל על חוסר כבוד מצד השופטים, המאמן סיפר על הכבוד שהוא רוחש לכדורגל הישראלי, והמעסיקים של שניהם ממשיכים לא לכבד את הצופים.

מה עם להביא מתורגמן למאמן שלך? קרויף(צילום: ראובן שוורץ)

דאבל פס, גולר והמכות בחדרה

ביום שישי שעבר נערך בחדרה משחק קריטי בצמרת ליגה א' צפון בין הפועל המקומית למ.ס. רובי שפירא חיפה, שהסתיים בקטטה המונית ומגעילה על הדשא. התוצאה חשובה פחות. כמה שעות אחר כך שוחרר באתר "דאבל פס", שמסקר את הליגות הנמוכות, סרטון ראשון המתעד את האירועים. הכותרת – "צפו: מאמן חדרה מומו ניסטל חטף אגרוף משחקן רובי שפירא" – לא הותירה מקום לספק מי התוקף האכזר ומי הקורבן חסר הישע.

מעט מאוחר יותר הובאה עדותו של אחד בשם יניב טבצ'ניק, "השוער המחליף של חדרה", שסיפר: "עודד קוטר תפס אותי בפרצוף וקילל אותי". קוטר הוא מאמן האורחת, ובשני המקרים סומנו עיגולים אדומים המוכיחים, כביכול, שניסטל וטבצ'ניק התמימים נקלעו במקרה למקום והוכו על לא עוול בכפם.

למחרת לא הסתפקו ב"דאבל פס" בטיהורם של החדרתים מאחריות לביזיון, והמשיכו בסיכול ממוקד של היריבה. "אלימות היא חלק בלתי נפרד מרובי שפירא", דיווח כתב בשם מיכאל וייסרמן, שאף חקר ומצא מקרה שבו קבוצת הנערים של המועדון החיפאי הועמדה לדין בעקבות התפרעויות של שחקנים ואוהדים. על קבוצות ילדים ונערים של הפועל חדרה, שהיו מעורבות לאחרונה באלימות כלפי שופטים ושחקנים, ה"עיתונאי"־מטעם לא טרח לדווח.

ממש במקביל הגיעה התגובה באתר מתחרה, "גולר" שמו, אף הוא אובייקטיבי רק לכאורה. כותרת הסרטון שלהם הייתה: "מה באמת קרה בסיום המשחק", וכתב בשם אוהד רון הוסיף פרשנות שבסיומה שאלה רטורית: "קהל חדרה, חלק משחקניה ואפילו מאמנה לא התנהגו כראוי, וכנראה ראויים לעונש כבד. צפו בסרטון שמראה כיצד אוהדי חדרה נכנסים למגרש, מרביצים לשחקני רובי. האם הפחתת 10 נקודות ראויה לחדרה?" אותו רון אפילו הצליח להשיג תגובה מנציג ההתאחדות שהבהיר: "בית הדין ימצה את הדין עם חדרה".

עד כאן ה"פייק ניוז", ועכשיו לעובדות העולות משני הסרטונים: לשני שחקנים חיפאים, שמעון הרוש ואמיר דיאב, היה חלק ניכר בחימום האווירה, אבל המשתולל הראשי היה יעקב אבבה מחדרה. מאמנו, מומו ניסטל, שהוצג ב"דאבל פס" כקורבן, התנהג כמו אחרון הפרחחים וניסה לתקוף שחקן חיפאי. בושה וחרפה שלאחד כזה נותנים לאמן.

גם קוטר, מאמן חיפה, צריך להתבייש. הוא מגלם בסרטון את מנהיג האולטראס ומתעמת פיזית עם אוהד חדרתי (היו במגרש לא מעט), שהיכה את אחד משחקניו. המסכן טבצ'ניק, שלפי "דאבל פס" הוא "השוער המחליף של חדרה", בכלל לא היה רשום בטופס המשחק. גם לא שחקן בשם משה כחלון, שהצטרף לקטטה ועשה אבו־עלי בבגדים אזרחיים.

אז מדוע ב"דאבל פס" עשו ספין מגוחך והפכו את הבריונים מחדרה לחד־גדיא? כי הבעלים של האתר הוא איציק בן־תורה, שהיה חבר הנהלה בהפועל חדרה ואפילו אימן אותה בעונה שעברה, ומנהל התוכן שלו הוא רז זהבי מערוץ הספורט, שוער הפועל חדרה בעבר, שגם שימש כדובר בעיריית חדרה והפך לדובר מסוג אחר. ולמה ב"גולר" האנשים הרעים הם רק מחדרה והטובים מהפועל רובי? כנראה בגלל שגם אותם מעניינים פחות הקוראים מאשר הדרבי המר בין האתרים.

כך הפכו אמצעי התקשורת שמסקרים את הליגות הנמוכות לאתרי אוהדים ירודים, וכך מן הראוי להתייחס לרצינותם ולאמינותם. ממש כמו למשחק המסקרן בין אליצור כוסילמלם לבני טפאש, בליגה ז', מחוז החצרנים והלקקנים.