ישראבלוף
למה שמאמן שמכבד את עצמו ייקח קבוצה לכמה שבועות, ועוד אחרי שנבחר ברוב של שלושה נגד שניים על ידי הנהלה שתשב לו על הראש במשחקים? בינתיים בגאצקיס כאן, ומכבי ת"א במחנה אימון לקראת קרב גורלי מול האימפריה מקריית־גת
פחות מחודשיים לסיום העונה, מכבי ת"א, על פי פרסומים זרים, פנתה לשלושה מאמני כדורסל ותיקים - צביקה שרף, אריק שיבק ושרון דרוקר - והציעה להם לקחת את הקבוצה לשארית העונה. שום מאמן שמכבד את עצמו לא ייקח לכמה שבועות קבוצה שלא הוא בנה, שחקנים שלא הוא בחר, כאשר ארבעה מאמנים כבר הוחלפו, והבעלים שבחרו בו ברוב של שלושה נגד שניים יושבים לו על הראש במשחקים.
מי זו מכבי ת"א? יש את זו של דייויד ודני פדרמן, זו של שמעון מזרחי וזו של אודי ושי רקנאטי. לכל אחד רעיונות משלו, אבל בעניין אחד כולם מאוחדים: איינראס בגאצקיס צריך ללכת הביתה. אז הלטבי עדיין כאן, שיבק, דרוקר ושרף בבית, ואלופת ישראל הכמעט נצחית יוצאת למחנה אימון לקראת משחקה החשוב נגד קריית־גת, שכבר ירדה ללאומית.
אם מישהו היה כותב תסריט כזה, היו אומרים לו שזה לא אמין.
תשאלו את אדלשטיין מה שווה הבטחה
מכבי ת"א לא פונה למאמנים. היא מגששת, שולחת מישהו או שגורם פונה ביוזמתו. העיקר שלא יגידו שהיא פונה למאמן תחת חוזה. חגי בדש, שכיהן באופן תיאורטי כמנכ"ל, גישש אצל עודד קטש כשיש לו חוזה בהפועל אילת. מכבי פנתה לבגאצקיס כשהיה תחת חוזה, והכסף ששילמה לדרושפאקה לא משנה דבר. תארו לעצמכם איזו מהומה היו בעלי מכבי ת"א מקימים, אילו קבוצה אירופית הייתה רק מגששת אצל גל מקל, למשל.
שלושת המאמנים שעל הכוונת פנויים, אבל הבלגן מאחורי הקלעים פרץ החוצה. פעם ההנהלה הייתה מחליטה, המאמן היה קופץ על ההצעה וסוגרים. היום כל אחד מגשש אצל מועמד, אבל לא יכול להבטיח לו שהוא יאושר. מצד שני, גם אם יסכימו על מועמד, לא בטוח שהוא ייקח את ההצעה.
מדובר בתופעה שלא ידענו. הקבוצה לא מוכנה להתחייב למאמן ליותר מכמה חודשים, ומאמנים שפעם הסתדרו בשלשות אומרים למכבי ת"א: לא, תודה. כי במועדון הצהוב אף פעם לא ספרו מאמנים – אפילו את צביקה שרף שהגיע לגמר אירופי, רלף קליין ז"ל, פיני גרשון ודייויד בלאט שהביאו גביעי אירופה. כולם גדלו במועדון והלכו הביתה ממורמרים.
למרות שמכבי ת"א היא מיטה חולה, זה עדיין אחד הג'ובים הנחשקים בכדורסל הישראלי. יש הצעות גרועות שקשה לסרב להן. למרות שפורסם שמכבי פנתה למאמנים, הם לא קיבלו הצעה מגורם רשמי. חלקם דחו את ההצעה שהם לא קיבלו או שהעמידו תנאים שמכבי לא תקבל. ובינינו, תשאלו את ארז אדלשטיין מה שווה הבטחה ממכבי ת"א. אריק שיבק השיג עם אילת וראשל"צ הופעה בגמר הפיינל־פור ואליפות בהתאמה, ומשתיהן פוטר כעבור כמה חודשים. מה כבר יכול להיות יותר גרוע במכבי ת"א?
הכבוד חשוב, אבל מאמן צריך לחשוב על העתיד ועל הפרנסה. באימון כדורסל כבר מזמן אין כבוד, ולעוגמת הנפש יש פיצוי. שכר של חודשיים במכבי ת"א, אולי גם בונוס על אליפות, שווים לשכר שנתי של חלק מהמאמנים בקבוצות אחרות. מה רע ביותר מ־100 אלף שקל לכמה שבועות עבודה? זה יותר ממה שמרוויחים חלק מאלו שממליצים לוותר על ההצעה. מאמן צריך לאמן ויש משפחה לפרנס. כולם יודעים שמכבי ת"א מחכה לשאראס, שבכלל לא בטוח שיבוא, ואם יבוא לא ברור מה מאמן עם שנה ניסיון מסוגל לעשות.
אגב, גם שאראס תחת חוזה, אבל למה אני שוב עוסק בשטויות.
ווסטברוק הוא התזמורת של עצמו
ראסל ווסטברוק כועס. הוא רוצה שיתייחסו לאוקלהומה כאל קבוצה ולא כלהקת הליווי שלו. הקבוצה בפיגור 3:1 בסדרה נגד יוסטון (לםני המשחק שנערך לפנות בוקר), ורוב הסיכויים שמהשבוע הבא תחסר לי בבקרים ההודעה שווסטברוק עשה עוד טריפל־דאבל מדהים, מטורף או מפלצתי (מחקו את המיותר). אם לכתבי ה־NBA נגמרו הסופרלטיבים, כנראה הגיע הזמן לצאת לפגרה.
ווסטברוק הוא אחד השחקנים הגדולים בעולם. אולי יהיה מהגדולים אי פעם, אבל אותי הוא מעניין פחות מכאבי הגב של סטיב קר, שמנצח על התזמורת של גולדן סטייט. זה כדורסל אמיתי, ווסטברוק הוא התזמורת של עצמו, ואם כדורסל היה ספורט אינדיבידואלי, הייתי מעדיף לראות את רוג'ר פדרר נגד רפאל נדאל.
איך אפשר להגיד על שחקן שמוסר יותר מעשרה אסיסטים למשחק שהוא סוליסט? אפשר. אין לי ספק שווסטברוק עולה למשחק פלייאוף במטרה לנצח. הבעיה היא שהרגלים קשה לשנות, במיוחד למי שרודף כל העונה אחרי עוד טריפל־דאבל. במשחק מספר שלוש ווסטברוק השיג טריפל־דאבל עוד לפני ההפסקה! הוא היה לשני מאז ווילט צ'מברליין (1967) שמשיג טריפל־דאבל שלישי רצוף בפלייאוף. היחיד שקלע 51 נקודות בטריפל־דאבל. רוצים עוד? היחיד שקלע ארבעה סלים רצופים מהפינה השמאלית ברבע השלישי, בלי לגרד באוזן. די.
אני שייך למשוגעים שהיו מתעוררים בלילה ונוסעים 50 קילומטר כדי לראות את הלייקרס נגד הסלטיקס, בערוץ טלוויזיה של הצבא האמריקאי באירופה, שנקלט בצלחות לוויין מצ'וקמקות. השידור היה מטושטש, ולפעמים היינו מנחשים מה תהיה התוצאה כשהקליטה תתחדש. כשבארי לייבוביץ' היה מקרין משחק מהחודש שעבר מקלטות, היינו מצטופפים על כיסאות פלסטיק ברחבה ליד חדרי ההלבשה באוסישקין הישן. כשעברנו ללובי של "שרתון" הישן היינו כחולמים. היום יש לי ווסטברוק נגד הארדן Live אצלי בסלון, ואני לא טורח להתעורר. טריפל־דאבל זו חוויה שנשארת עם שחקן לכל חייו. 35 טריפל־דאבלים בעונה זה מקצוע אחר.
המספריאדה המאיסה עליי סופרסטארים שמשחקים את העונה הרגילה בשביל לשבור שיאים.
הנזק שנגרם לאיגוד הכדורסל
ככותב למרחקים ארוכים, אני מלווה שנים פרשה שהגיעה השבוע לקיצה: אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל, נשפט לשלוש שנות מאסר וישלם קנס של 250 אלף שקל. הוא הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס במיליונים, ועבירות נוספות.
את העבירות ביצע קופל בעסקיו, אבל כל הכותרות מציינות שהוא יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר.
הנזק התדמיתי לאיגוד הוא קשה, כי בראשו עמד אדם שזייף, רימה וגנב מיליונים.
האחריות היא על מרכזי הפועל, מכבי ואליצור, שעשו יד אחת לבחור בקופל, למרות שידעו שהוא לפני הגשת כתב אישום חמור.
המדור יוצא לחופשה בת שבועיים
לפנייה לכתב/ת 
