במאבק המאמנים, מוריניו עדיף על פפ
בשורה התחתונה, המיוחד הגיע להישגים עם קבוצות בעלות סיכוי נמוך יותר בתחרויות קשות יותר, בעוד גווארדיולה עשה לעצמו חיים קלים ומתעקש לכפות את השיטה שלו על קבוצה שלא מתאימה לה
בזמן שהעולם כולו מתעסק בשאלה הנצחית, מי יותר גדול - מסי או רונאלדו - קיימת גם דילמת המאמנים, מוריניו או פפ.
ב-10 בספטמבר 2016 התחילה אווירת התרגשות באנגליה לקראת הדרבי הראשון של העונה במנצ'סטר, בין סיטי של פפ לבין יונייטד של מוריניו. שניהם הגיעו לאחר שלושה ניצחונות רצופים בליגה והציפיות בשמיים. ה-1:2 של סיטי באולד טראפורד העמיק את היריבות בין שני המאמנים, אבל מאז, קשה לומר שמישהו מהם חווה עונה מוצלחת במיוחד. פפ נמצא רק במקום הרביעי, "המיוחד" בחמישי. ובכל זאת, לקראת הדרבי הערב, אני עדיין חושב שמוריניו מצליח יותר.
גווארדיולה מנסה להנחיל לקבוצה את שיטת הטיקי-טקה המפורסמת שלו, של הנעת כדור בפסים קצרים ומהירים, בחוסר הצלחה. נכון, אפשר לטעון שהשחקנים שלו כבר לא מתאימים לשיטת ה-3-3-4 שדורשת קשר אחורי ומגינים תוקפים, אין לו קשרים שיודעים לנהל את המשחק כמו שהיו לו בברצלונה, אלא את דה בריינה ודויד סילבה שאוהבים לשחק באגף, ומגינים לא מספיק מוכשרים כמו סבאלטה, קלישי וסאניה. אבל בתור מאמן, צריך לדעת ליצור טקטיקה שמתאימה לקבוצה ולא למאמן - אתה רואה שהשיטה לא עובדת, אז תשנה.
אמנם לפפ יש המון תארים, אבל הוא מעולם לא לקח על עצמו אתגר אמיתי. הוא בחר לאמן את ברצלונה, קבוצה מבוססת היטב. אמנם יש אתגר באליפות ספרד, שכן ריאל מדריד מסוכנת, וגם ליגת האלופות היא משימה לא פשוטה כלל (כמו שהתברר העונה), אבל ברור שיותר מרשים לקחת אליפות עם פורטו ואינטר ולהיות המאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה בליגת האלופות שם שתי קבוצות שונות, כאלו שלא ציפו מהן ללכת עד הסוף.
חוץ מזה, גווארדיולה אימן גם את באיירן מינכן, קבוצה לוקחת אליפויות בשרשרת. מוריניו, לעומת זאת, לקח שלוש אליפויות עם צלסי, בליגה עם יותר תחרות, ועשה זאת לאחר 50 שנה בהן צ'לסי לא זכתה. אותו דבר עם אינטר, איתה זכה פעמיים באליפות.
ולכן אני חושב שמורינו מאמן יותר גדול - כי מה שהופך מאמן וספורטאי בכלל לענק הוא להצליח גם כשהסיכויים שלך קטנים יותר.
לפנייה לכתב/ת 
