"אם נלך מכות, שנינו נגיע לבית החולים"
הכירו את לוחמת הקראטה דיאנה פטרסקו: היא רוצה להיות הנציגה הראשונה של ישראל בענף האולימפי החדש בטוקיו 2020. "בתור אישה חזקה עם מקצוע יוצא דופן, אני מקבלת לפעמים הערות מבחורים"
דיאנה פטרסקו. אם עוד לא שמעתם את השם עד היום, אז תתחילו לשנן אותו, כי לפי הנחישות שלה וכל מה שעברה, אין ספק שהיא עוד תגיע רחוק וזה אומר מבחינתה - האולימפיאדה.
לצד העדינות שהיא משדרת, פטרסקו עוסקת בקראטה, אחד מחמשת הענפים החדשים שנכנסו לתכנית המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. היא רוצה להיות הלוחמת הראשונה בארץ שמגיעה לשם.
ההיכרות הראשונה של פטרסקו (27) עם קראטה הייתה בגיל 11, כשאבא שלה לקח אותה ואת אחיה לאימון ניסיון, ובעוד כל הילדים האחרים נשרו עם הזמן, היא היחידה שהתמידה. בגיל 15 הגיעה נקודת המפנה הגדולה והאימונים הרבים השתלמו, כאשר היא התחרתה במסגרת המכביה ב-2005, שבה זכתה בשתי מדליות, כולל הזהב בקרבות, שהפך להיות הסגנון המועדף עליה.
שנתיים לאחר מכן, נכנסה לנבחרת והשתתפה באליפות אירופה לנוער הראשונה שלה. היא אמנם לא עלתה על הפודיום (סיימה חמישית עם הפסד בקרב על הארד) אך הישג זה נתן לה את המוטיבציה להמשיך.
הקריירה שלה נעצרה בשל פציעה בברך שהובילה לשני ניתוחים ברצועה הצולבת ובמניסקוס. המשמעות: שיקום ארוך של שנה וחצי. יחד עם השירות הצבאי, היא נאלצה לעצור את הכל לארבע שנים, לאוורר את הראש ולעבור לאילת.
בגיל 23 החליטה לחזור לבית ילדותה בבאר שבע ולעשות קאמבק בענף שאותו היא אוהבת. החזרה הייתה מהירה, ותוך שלושה חודשים הוכתרה שוב כאלופת הארץ ואחר כך יצאה לאליפות אירופה ב-2013, שם סיימה שביעית.
"אני מאמינה שאגיע לטוקיו ואעשה הכל כדי שזה יקרה", מצהירה פטרסקו בראיון ל-ynet ספורט. "אבל בשביל שזה יקרה יש לי עוד עבודה קשה, וקודם לכן אליפות אירופה שתתקיים השבוע, שם המטרה העיקרית היא מדליה".
בין מלצרות לקראטה
שימו לב לסדר היום של דיאנה: קמה מוקדם בבוקר כדי לפתוח את המסעדה בבאר שבע שבה היא ממלצרת. כשהיא מסיימת לעבוד בסביבות השעה 14:00, הולכת להתאמן, מעט מנוחה ואחר כך אימון נוסף. פעמיים בשבוע היא מכניסה ללוח זמנים הצפוף גם לימודים.
מה חסר כדי שבאמת תגיעי לטופ האירופי והעולמי?
"אני מרגישה שהמעטפת לספורטאי הישגי אצלנו לא קיימת במלואה. אם אני מסתכלת על ספורטאיות זרות, יש להם מלגות שמאפשרות להן לא להתעסק בדברים אחרים. בניגוד אליי, שאני ממלצרת ולומדת במקביל". היא ממשיכה: "הן מתאמנות כמה פעמים ביום, מה שלא קיים אצלי. זה בנוסף לדברים כמו פיזיותרפיסט, רופא ואפילו מאמן כושר שאין לי".
מה את חושבת היום על מעמד הקראטה בארץ ביחס לענפים אחרים?
"המעמד רעוע כי לא היינו ענף אולימפי עד עכשיו, אין בכלל חשיפה. אנשים מתבלבלים ושואלים אותי מה עם הג'ודו במקום הקראטה, חושבים שיש הפלות לקרקע ולא יודעים שזה משהו אחר לגמרי".
מה יוצר את הבלבול?
"שתיהן אמנויות לחימה אז זה טבעי, והחשיפה של הג'ודו הרבה יותר גדולה מאז אותן זכיות באולימפיאדת ברצלונה ב-1992. למרות זה, הרבה יותר אנשים מתעסקים בקראטה בארץ ובעולם והוא לא מקבל את ההכרה הראויה".
זה לא נתפס כענף גברי יותר?
"הרבה נוטים לחשוב כך, בגילים הצעירים לדוגמה יש מלא בנות, אפילו 20 בכל קטגוריה. הירידה הראשונית במספר הבנות בענף מתרחשת בגיל ההתבגרות, כי יש עיסוק גדול יותר במראה החיצוני, והסביבה אולי לא מקבלת את זה. תמיד יש גם את התגובות האלה – 'אני צריך לשמור ממנה מרחק, שלא תביא לי איזה פצצה אחת לראש'".
האם נתקלת במצבים שהיית צריכה להשתמש בידע שלך בענף?
"לא יצא לי להשתמש אף פעם, אבל תמיד יש הערות כמו 'אם אני ואת נלך מכות, מי ינצח?'. אני תמיד עונה שרוב הסיכויים ששנינו בסופו של דבר נגיע לבית חולים".
יש לך זמן פנוי למשפחה, לחברים, לזוגיות?
"הכל אצלי סובב סביב הספורט, אבל אם רוצים מוצאים גם זמן לדברים אחרים. אני כבר לא נערה, מסיבות לא מעניינות אותי. כרגע, לא בוער לי להקים משפחה ולמצוא מישהו".
את בכל זאת לא צעירה בענף, עד מתי תמשיכי עם זה?
"בארץ הבנות פורשות בגיל יחסית מוקדם או נעצרות בצבא. בחו"ל, בנות ממשיכות עד גיל מאוחר ואפילו אחרי גיל 30, ככה שאי אפשר לדעת. כל עוד אני אוהבת את זה ומרגישה שאני יכולה, אני אמשיך. עכשיו אפשר לאחל לי רק מדליה באליפות אירופה וכניסה למשחקים האולימפיים בטוקיו. הייתה לי הכנה בתחרות בינלאומית בסרביה, וגם אלופת העולם הגיעה לארץ להתאמן איתי. אני כמובן אעשה הכל במטרה לזכות במדליה, מה שיכניס אותי גם למשחקי העולם בקיץ. זה יהיה צעד ראשון לעבר האולימפיאדה".
ראית את אורי ששון וירדן ג'רבי על הפודיום בריו. מה זה עשה לך?
"מצד אחד זה נותן חשק ומצד שני גם מוריד דמעות. חוץ מההזדהות עם הספורטאי, יש את התחושה הזאת שגם אני רוצה את זה, גם אני רוצה להיות שם ולחוות את ההרגשה הזאת, ואני בעצם מקריבה את כל החיים שלי רק בשביל זה".
מה זה קראטה?
ענף הקראטה הפך לתחרותי בתחילת שנות ה-70 והוא כולל שני תחומים - הקאטות והקרבות. הקרבות מחולקים לגברים ונשים, עם עשר קטגוריות משקל (דומה לג'ודו), ומי שמשיג יותר נקודות בקרב מנצח. הניקוד מוענק בהתאם לסדרת התנועות ומקצבן המוערכות על פי קריטריונים שונים ביניהם הגנה עצמית, שימוש יעיל בגוף, המשכיות, מיקוד ועוד. לעומת זאת, הקאטות מתבצעות מול יריב דמיוני ומי שמשיג ניקוד גבוה יותר ממשיך הלאה בתחרות.
בישראל קיימים שני איגודים המוכרים על ידי מנהל הספורט - איגוד הקראטה המסורתי (ITKF) והתאחדות הקראטה המודרני בישראל (IKF) . התאחדות הקרטה המודרני הוקמה בשנת 1991. היא חברה באיגוד העולמי ונבחרת ישראל מתחרה בתחרויות בינלאומיות. איגוד הקראטה המסורתי מקיים באופן שוטף את אליפויות הארץ, השתלמויות בחו"ל וקורסי מדריכים ושופטים לקידום הענף בישראל.
"דיאנה היא אחת הספורטאיות המובילות שלנו"
מי שמלווה את דיאנה מקרוב, הוא מאמנה פרדרג רוגוז'רסקי שהתחנך ביוגוסלביה והיה חבר הנבחרת שם.רוגוז'רסקי עלה לארץ ב-1999 בעקבות ההפצצות במדינתו, והוא התחיל לפתח את הענף בארץ בזמן שהתגורר במרכז קליטה בבאר שבע. הוא הצליח להביא את החניכים שלו לשורת הישגים בינלאומיים.
"עכשיו, כשהענף הפך להיות אולימפי מדינות התחילו להשקיע משאבים", מספר רוגוז'רסקי. "גם בארץ יש לנו את התנאים להצליח ולהביא ספורטאים לאולימפיאדה, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להתרכז במטרה ולא להתעסק בדברים שמסביב".
מה הציפיות שלך מדיאנה?
"אני תמיד מצפה ממנה להכי טוב. היא כבר הוכיחה את עצמה בעבר עוד בנוער כשהייתה מדורגת בתחרויות החשובות. היא הספורטאית הכי בוגרת שלנו, אחת מהמובילות ואני מאוד מקווה שהיא תהיה הנציגה הראשונה שלנו באולימפיאדה בענף הקראטה".
מה צריך לקרות בשביל שזה יתגשם?
ב-2018 נדע מהם הקריטריונים, וצריך הרבה השקעה ועבודה קשה. צריך להתברג גבוה באליפויות העולם ואירופה. אני מאחל לדיאנה בהצלחה ושנגיע רחוק".
לפנייה לכתב/ת 
