מכבי ת"א צריכה מנוסים, לא ניסויים
על המועדון לחזור רשימת הסוסים המנצחים שמסתובבים חופשי באורווה מאחורי הבית (גרשון, גודס, שרף, שמיר, שארפ, דרוקר, קטש) במקום לחזור על הטעויות ולהחליף אותם בהימורים חדשים כמו שאראס חסר הניסיון
מכבי ת"א בכדורסל מחפשת סוס מנצח? מצאנו כמה כאלה עבורה, ממש מתחת לפנס. היצמדות לכללים פשוטים שמכיר כל ילד יעזרו לקבוצה לצאת לדרך חדשה/ישנה. אימרת כנף עתיקה מתחום הספורט טוענת כי "סוס מנצח לא מחליפים". כלל חכם נוסף גורס כי "אין חכם כבעל הניסיון".
דומה שבמכבי ת"א בשנים האחרונות משתדלים לפעול בדיוק ההפך מפניני החכמה לעיל. מסתבר שהנהלת הקבוצה שמחפשת צוות אימון מתאים כדי להחזיר עטרה ליושנה, יכולה להיעזר בדברי החכמה הללו כדי להגיע למסקנות פשוטות אך מהפכניות. וכל זאת חינם אין כסף ומבלי להזדקק לאף יועץ חיצוני מדופלם. האם יהיה להם את האומץ לעשות זאת? (לגבי בחירת השחקנים, בפעם אחרת). הולכים על בטוח.
למועדון בסדר גודל כזה, במצבו הנוכחי, אין את הפריבילגיה לערוך ניסויים והימורים. עוד עונה או שתיים כאלה ומכבי ת"א כבר לא תהיה מה שהייתה. מכבי. חייבת. ללכת. על בטוח. כן, אני שומע אתכם מהמהמים כעת שאין דבר כזה "על בטוח" בספורט. ואתם יודעים מה, אתם צודקים. אבל תסכימו איתי שהאופציה האחרת היא הימור מוצלח על כישלון בטוח, וזה בדיוק מה שקורה בתקופה האחרונה – ניסויים במקום ניסיון.
ההתעלמות ממרכיב הניסיון, והבאת אנשי סגל נטולי הוכחות ברמות הגבוהות של היורוליג, דוגמת בגאצקיס, אדלשטיין, טבק, הדר, פנינג ועוד, נראית ומרגישה כמו עריכת ניסויים קליניים במקרה הטוב או נתיחת גופה במקרה הרע. הצוות, הקבוצה וגם האוהדים סובלים. אז מה היה לנו תוך כדי ניסוי וטעייה? החלפת מאמנים בקצב של תותח וולקן, איבוד עשתונות כללי או קפיאה במעמדים גדולים, החלטות גרועות בזמן משחק, עמידה קבועה עם הצוואר לכיוון הספסל, כאילו משם תבוא הישועה (היא לא במידה שתהיתם), חמישייה הפכפכה, חדר הלבשה מפולג, פרשיות סמים, שבירת שיאים שליליים, ועוד ועוד...
הצוות הרפואי הוותיק והמנוסה גם הוא הוחלף. האם זה עזר והקבוצה פחות פציעה? לנו נראה שלא.
נסכם במילה אחת? ניסיון. בשתי מילים? חוסר ניסיון. סוסים מנצחים מוחלפים. במכבי במהלך השנים דהרו לא מעט סוסים מנצחים. מאמנים קטפו גביעים, אליפויות והצלחות בסיטונאות. אבל זה לא מנע מההנהלה לבעוט בהם מחוץ למערכת לאחר מעידה בודדת כמו למשל איבוד אליפות מקומית או חס וחלילה כישלון סביר בפיינל־פור היורוליג.
האמונה כי המועדון גדול מסך חלקיו גרמה להנהלה לנהוג ביוהרה מוגזמת ובלתי מוצדקת כלפי המאמנים ועוזריהם, דבר שהוליד זלזול והקטנת חלקם בהצלחות, אך שלא במפתיע לא צימצם את אשמתם בכישלונות. המאמנים כאמור לא שרדו זמן רב אחרי כישלון או מעידה, הצלחותיהם נשכחו להם במהרה. ובמידה שהעזו למתוח ביקורת קלה על המערכת, סומנו באיקס שחור ובלתי מחיק בדוח הסקאוטינג של מאמני העתיד.
הסוסים המנצחים מוכרים לכולנו, לא צריך לחפש את המטבע רחוק. מספיקה הצצה מתחת לפנס. גרשון, גודס, שרף, שמיר, שארפ, דרוקר, קטש. וכו.. ואפילו דייויד בלאט הנערץ היה חבר כבוד ברשימה לעיל אילולי ההצלחה המפתיעה בסוף 2014.
בשורה התחתונה, אנשים עם ניסיון וקבלות, שיודעים בדיוק להיכן הם נכנסים. אז מה עושים עכשיו? על מכבי לחזור לרשימת הסוסים המנצחים והמנוסים שמסתובבים חופשי באורווה מאחורי הבית. במקום לחזור על הטעויות ולהחליף אותם בהימורים חדשים כמו שאראס חסר הניסיון, או "מאמן עתיד אירופאי" כזה או אחר. נכון, גם הסוסים המנצחים לא באמת תמיד מנצחים. והיי, תתפלאו לשמוע, יש להם גם מגרעות. כי כולנו בני אדם אחרי הכל. ולא נולדנו מושלמים.
המגרעות מוכרות, אך היתרונות גם. ובעזרת שילוב נכון ניתן להרים צוות מנצח. לתת לו את המושכות, ולחזור לחייך בהיכל. אין צורך להצביע על ציוות מדויק. זה יכול להיות שרף וגודס, גרשון ושמיר, קטש ושטיין. You name it. צוות מקצועי וניהולי שיורכב נכון מהאנשים הנ"ל ויקבל את מלוא הסמכות, ישעט קדימה בלי להסתכל לאחור. אז למה אתם מחכים?
לפנייה לכתב/ת 
